משרד החקלאות וביטחון המזון יעניק תמיכות ישירות של כ-65 מיליון שקלים בשנה בשנים הקרובות למגדלי הדגים בישראל. זאת כחלק ממתווה לחיזוק ענף המדגה, שעליו סוכם בין משרדי האוצר והחקלאות בתמיכת ארגוני החקלאים. במסגרת המתווה יושלם המעבר מתמיכות עקיפות באמצעות מכסי מגן לתמיכות ישירות, במטרה להבטיח יציבות ארוכת טווח למגדלים ולענף.
המכסים על דגי בסיס טריים: אמנון, קרפיון ובורי, יופחתו בשלוש פעימות החל מינואר 2026. לפי המתווה, החל מינואר 2029 לא יהיה כל מכס על ייבוא דגים אלו. במשרד החקלאות צופים שפתיחת השוק תטיב עם הצרכנים, תגביר את התחרות ותוביל להפחתת יוקר המחיה. המתווה מיועד להבטיח את כושר התחרות של המגדלים גם כשלא יהיו מכסים, הן באמצעות התמיכות הישירות והן באמצעות עידוד השקעות בענף והטמעת טכנולוגיות מתקדמות.
לדברי יובל ליפקין, ראש מינהל ביטחון המזון במשרד החקלאות, מדובר בבשורה משמעותית לענף ולצרכנים: "אנחנו מאפשרים שוק חופשי, ובו בזמן שומרים על ביטחון המזון והייצור המקומי. ההסכם כולל הסתכלות רחבה על הענף, מתוך רצון לתת מענה מלא לכל הצרכים של המגדלים והצרכנים בישראל".
התמיכות עוגנו עד 2032
המהלך מגבש לראשונה את כלל ההסכמים הקודמים למסגרת אחת כוללת, כדי להבטיח יציבות ותמיכה קבועה למגדלים לטווח ארוך. מגדלי האמנון, הקרפיון והבורי יזכו לתמיכות בסך 40 מיליון שקלים בשנה בשנים 2026 עד 2029, ובסך 25 עד 35 מיליון שקלים לשנה בשנים 2030 עד 2032. תמיכה ישירה לפי קילוגרם תינתן במתווה פוחת, שיתחיל ב-3.5 שקלים לקילוגרם וירד עד 2 שקלים לקילוגרם. בישראל מגדלים כיום כ-9,000 טונות של דגים כאלו, והם מהווים חלק משמעותי מהצריכה המסורתית של דגים בישראל.
מגדלי דגי האיכות הדניס, הלברק, הברמונדי והבאס, לצד דגים נוספים, יזכו לתמיכות בסך 25 מיליון שקלים בשנה. התמיכות יופחתו בהדרגה החל משנת 2028 עד שנת 2032.
משרד החקלאות יקצה מענקי השקעות נרחבים לענף ותמיכה במחקר ופיתוח וחדשנות טכנולוגית שיווק וקידום מכירות. עודפים מתקציב התמיכות יוסבו לתקציבי השקעות, במטרה שינוצלו לרכישת טכנולוגיות מתקדמות, לשימור הסביבה ולשילוב חקלאים חדשים בגידול דגי איכות. כיום מגדלים בישראל כ-3,500 טונות דגי איכות.
התמיכות לענף מעוגנות במתווה עד שנת 2032. לקראת שנת 2033 תיבחן מחדש התמיכה בענף הדגים ואופן המימוש שלה, כולל אפשרות לתוספות נדרשות. המתווה יעודכן לאחר שמיעת עמדת נציגי הענף. במסגרת כל מתווה עתידי, תובטח תמיכה בדגי הבסיס.
היעד: הכפלת הייצור המקומי בעשור הקרוב
ארגון מגדלי הדגים מברכים על המתווה החדש ורואים בו הבעת אמון בענף. לדברי מנכ"ל ארגון מגדלי הדגים בישראל, חן פלור, ענף המדגה הוא מקרה מבחן למדיניות הממשלתית להמרת מכסי מגן על היבוא בתמיכות ישירות לחקלאים. "לכל אורך הדרך חזרנו ואמרנו שיש לגבש מתווה הוגן, שאינו תחום בזמן, להבטחת עתידו של הענף ולשמירה על כושר הייצור המקומי. ההסכם שהושג נותן רשת ביטחון כלכלית מתמשכת ומאפשר צמיחה, תזונה בריאה וחתירה להורדת מחירים".
פלור מסביר שבפני מגדלי הדגים עומד יעד שאפתני של הכפלת הייצור המקומי בעשור הקרוב, כחלק מהתוכנית הלאומית לביטחון המזון 2050 שגיבש משרד החקלאות וביטחון המזון. "מתווה התמיכות וההשקעות החדש יאפשר פיתוח וקידום של מתקני גידול חדשים, לצד חיזוק התשתיות הקיימות, ויסייע להתקדם ליעד".
במסגרת התוכנית לביטחון המזון שהציג המשרד, גובשה מתודולוגיה לאומדן כמויות האספקה הנדרשת של מזונות ויעדים לייצור חקלאי מקומי עד שנת 2050. על פי היעדים שנקבעו, שיעור ההסתכמות העצמית הקיים כיום בשוק הדגים נמוך מאוד ודורש שיפור. במשרד החקלאות מזהים פוטנציאל משמעותי להרחבת הייצור המקומי והקטנת התלות בייבוא, ומכוונים להגדלת הייצור המקומי של דגים ב-376% (33 אלף טון) עד 2050, נוסף על כמות הדגים המיובאת בכל שנה.
במשרד החקלאות רואים את המהלך כחיוני למול מגמות הצריכה בשוק. צריכת הדגים בישראל אמנם עלתה ב-67% בעשור האחרון, אך מצביעה על שינוי במאזן האספקה: העלייה נבעה כמעט כולה מייבוא, שזינק ב-87%, לעומת הייצור המקומי שירד ב-35%. רק כ-7% מהדגים שנצרכים בישראל כיום מגודלים בארץ, לעומת כ-16% לפני עשור. מבחינת המשרד אלו נתונים מדאיגים לנוכח האתגרים הגוברים לביטחון המזון של ישראל, בהם גידול דמוגרפי מהיר, משבר האקלים, הסתמכות גבוהה על יבוא ממספר מצומצם של מדינות והפרעות בשרשראות האספקה שצפויות להתגבר בעתיד.
