שבועיים עברו מאז מותו הטראגי של הנער נתנאל פטרקובסקי (13) מאילת, והזעם של חבריו עדיין ניבט מעיניהם ומכל פינה בפארק קנדה, שעליה במשך ימים ריססו גרפיטי לזכרו של חברם שנמחץ תחת מתקן תיבות דואר ישן ורופף במוצאי יום כיפור, ובביקורת על הרשויות שאפשרו לאסון לקרות.

"המתקנים האלו עמדו פה 30 שנה ללא שימוש והבסיסים שלהם נרקבו לחלוטין. זה היה עניין רק של זמן שאסון כזה יקרה", מספר ויקטור דודה (15), חברו של נתנאל. "הם עמדו פה, אנשים היו עוברים פה ליד, דוחפים קצת ואפשר היה לראות איך הוא זז. איך אפשר היה להחזיק אותם ליד פארק מלא בילדים?"

התמונות שצילמו הילדים, של הבסיסים של מתקני הדואר, לא משאירים סימני שאלה: המתקן, במשקל מספר טונות, עמד במשך שנים על כרעי תרנגולת. לטענת הנערים, הדבר היה ידוע לרשויות, מאחר שלאורך השנים מספר שכנים פנו לרשויות במטרה לטפל במפגע אך דבר לא קרה.

כשעה לאחר האירוע, יצאה הודעה מטעם המשטרה והרשויות שסיבת מותו של הנער היא שהוא נפל מגובה, אך לאחר מכן התברר שכל חטאו היה לא יותר מכמה מתיחות שעשה על המתקן הרופף. "הוא לא עשה שטויות, לא פארקור או שום דבר מסוכן", אומר בכעס דודה. "הוא פשוט עמד, חיכה לחברים שלו, בשלב מסוים השתעמם קצת והתחיל למתוח את הגוף. תוך כמה שניות הוא מצא את מותו".

האסון קרה סביב השעה 17:00 ביום כיפור האחרון. פטרקובסקי יצא לטייל וכשהגיע לכניסה לפארק התחיל לעשות מתיחות על מתקן הדואר. חבר שהתקרב לאזור ראה איך המתקן מתנתק מהמקום וקורס עליו. נתנאל נפצע באופן אנוש ומספר שכנים ניסו לבצע בו החייאה ללא הצלחה. הוא נפטר תוך זמן קצר מהרגע שהגיע לבית החולים.

"ביום שישי הזה הוא היה צריך לחגוג יום הולדת 14", אומר אנדריי ורצ'בסקי, חברו הטוב של אנדריי, שמספר על ילד שובב, מצחיק ואהוב על כל חבריו. "הוא עלה לעיר עם משפחתו מקזחסטן לפני 6 שנים. בשנה האחרונה ההורים שלחו אותו לפנימייה בפתח-תקווה אבל הוא שמר על קשר עם כל החברים. בלילה שאחרי מותו ומספר לילות לאחר מכן, הגיעו למקום 50 ילדים מכל רחבי העיר, חלקם היו ממש חברים שלו, אחרים הכירו אותו סתם מלשבת בפארק, כתבו דברי הנצחה והדליקו לזכרו נרות".

במספר כיתובים על הקירות חוזר הכינוי 'צ'יבורשקה' כשמו של היצור דמוי הקוף מפולקלור הילדים הסובייטי, כינוי שזכה לו נתנאל בגלל כובע עם הדמות שהיה נוהג ללבוש. אך לצד זה, ניתן למצוא גם כיתובים נגד הרשויות.

"העירייה והמשטרה החליטו לקחת את המתקן מפה כבר בלילה הראשון, אז הבאנו חולצה של נתן מהבית, שמנו על המקום שבו נהרג ואמרנו לכולם להתרחק", אומר דימה קוברנקו (12). "אמרנו להם שייקחו את המתקנים האחרים, שייקחו את המתקנים המסוכנים בשאר העיר שבאותו המצב – אבל שאת זה ישאירו". הילדים היו נחושים, ולאחר מספר עימותים, לא אלימים, עם הרשויות והמשטרה, המתקן נשאר עומד מספר ימים נוספים עד שנלקח. הגרפיטי עדיין שם.

"המשפחה בהלם מוחלט, על סף ההכחשה", אומר מארסל בלינצקי (13). "אנחנו מגיעים לשם כל הזמן להיות עם ההורים ואחותו, והם אומרים לנו שזה עוזר ושנבוא עוד. המטרה שלנו היא שהאירוע הזה יתוחקר עד הסוף ומי שאשם יישא בעונש כבד ופיצויים למשפחה. לנו החברים חשוב שישימו פה אנדרטה או שלט מכבד, שכולם יזכרו את נתנאל".

מעיריית אילת נמסר בתגובה: "האחריות להתקנה ולתחזוקת המתקנים היא של דואר ישראל. לא ידוע לנו על כל פניה לעירייה לגבי מתקן כזה או אחר. גם בדיקה מול המוקד העירוני מעלה, שלא נעשתה כל פניה בעניין זה.

"לגבי חבריו של המנוח, צוותים של האגף לשירותים חברתיים בעירייה מלווים אותם כבר מתחילת האירוע הטרגי. באשר להנצחה, ישנה ועדה ציבורית להנצחה שבוחנת בקשות להנצחה כאשר מוגשות כאלה".

מדואר ישראל נמסר בתגובה: "אנו משתתפים בצער המשפחה. האירוע נמצא בטיפול המשטרה, ולא נוכל להתייחס בשלב זה לפרטים. אנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות ועם כלל הגורמים הרלוונטיים."