מילואימניקים שהפסיקו לעבוד במהלך המלחמה נפגעו בתגמולים להם הם זכאים בעקבות הרפורמה בחישוב תגמול המילואים, שנכנסה לתוקף בחודש מאי – כך עלה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. השינוי נועד לתקן את הניפוח המלאכותי בתגמולי המשרתים, שנגרם בשל המעבר לתשלום חודשי בגין שירות המילואים, ולא תגמול בסוף תקופת המילואים.

"כרגע אני מפסיד כסף על ללכת למילואים", אמר משרת מילואים שהשתתף בדיון הוועדה, עד עכשיו ההפסד עומד על מעל 70,000 ש"ח. פניתי לביטוח הלאומי, וכבר חצי שנה שאין פתרון. כרגע אני והמפקד שלי הסכמנו על הקפאת מילואים לכמה חודשים, כי אני לא יכול להמשיך לסחוב את זה. אנחנו צריכים שתילחמו בשבילנו".

התגמול החודשי, לצד המציאות שבה מילואימניקים רבים עובדים במקביל לשירות המילואים וזכאים למעשה לשכר כפול, יצר מצב שבו בסיס השכר לחישוב התגמול הולך וגדל מחודש לחודש. נציג הביטוח הלאומי, אוריאל כזום, הדגיש כי גם לאחר התיקון מכיר הביטוח הלאומי באופן אוטומטי בעלייה של עד 20% בשכר משרת המילואים בתקופת השירות. עלייה גבוהה יותר מחייבת את מקום העבודה להוכיח לביטוח הלאומי שנגרמה בשל עליית שכר אותנטית – ולא בשל תגמול כפול הנובע מעבודה במקביל למילואים.

עם זאת, משרתי המילואים שהשתתפו בדיון דיווחו כי במקרים מסוימים פגעה הרפורמה בתגמוליהם של משרתי מילואים אשר הפסיקו לעבוד במהלך המלחמה ושהיו בהפסקה משירות מילואים למשך למעלה מ-90 יום רצופים – זאת כיוון שהיא קבעה שבמקרים אלה לא יהיו רשאים "לגרור" את שווי השכר שלהם, כפי שהיו זכאים בעבר, והם מוצאים עצמם זכאים לתגמול מינימלי על סך 300 שקלים ביום בלבד. מדוגמאות שעלו בדיון עולה כי ישנם משרתים שאיבדו כתוצאה מכך עד עשרות אלפי שקלים בחודש.

ד', משרת מילואים שיצא בחודש מאי 2025 לירח דבש, העיד כי ערך תגמול המילואים שלו ירד בשובו בכ-80%. נציג הביטוח הלאומי הסביר כי ככל הנראה אכן נוצר עיוות שהביא לכך ששכרו צנח לתגמול המינימלי. נציגת משרד האוצר ציינה כי החוק הקיים כן מאפשר לד' להגיש דרך המעסיק בקשה מחודשת ולקבל את התגמול על פי שכרו בפועל.

בהתייחס לדברים אמר ד': "את התגמול שקיבלנו – קיבלנו על פי חוק, והובטח שלא ייפגע מי שלא תיפתח לו תקופה מסוימת בין תקופות השירות. זו בעיה שפגעה במשרתים רבים, וזה עולה לנו במאות אלפי שקלים. שמו אותנו במלכודת שאני לא יכול לצאת ממנה. פניתי לכל גורם אפשרי, וכל אחד אומר לי – זה לא אנחנו. זו משאבת אנרגיה לא הוגנת. תנו לנו את הזמן והאנרגיה שיש לנו כדי להשקיע אותם בבית".

אורי פרמינגר, משרת מילואים עצמאי, העלה בנוסף את הקשיים שעדיין קיימים אצל משרתים עצמאיים, כשגובה התגמולים שלהם עדיין יורד ככל שהם משרתים תקופה ארוכה יותר. נציגת משרד האוצר ציינה כי המענה למשרתים העצמאיים אמור להגיע מקרן הסיוע למשרתי המילואים ולא דרך מתגמולי הביטוח הלאומי.

ד"ר עו"ס גילי תמיר, המגישה תוכנית רדיו למימוש זכויות בכאן רשת ב', אמרה: "החוק פגע במישרין במשרתים שתרמו הכי הרבה והפסידו הכי הרבה. יש לנו מאות פניות בנושא, אנשים שכבר איבדו את מקום העבודה, רבים מהם בתפקידים בכירים בניהול, בהייטק ועוד, שצנחו לפעמים משכר של 30,000 ש"ח בחודש ל-9,000 ש"ח. הביטוח הלאומי רק מיישם את החוק. פניתי למשרד האוצר, שם אמרו שהחוק מספיק טוב ונתן מענה".

נציג הביטוח הלאומי, אוריאל כזום, הדגיש את ההוקרה הרבה למשרתים. עוד ציין כי התיקון מבטל את הניפוח המלאכותי שנוצר בקרב חלק מהמשרתים, ובמקביל מכיר בעלייה של עד 20% בשכרו של המשרת במהלך תקופת השירות. כתוצאה מכך, לדבריו, עלה גובה התגמול של כ-12,000 משרתים. לצד זאת אמר כי נעשים מאמצים לתת מענה לכל לקונה, קושי או בעיה שעלו בעקבות התיקון: "נציגי הביטוח הלאומי נמצאים בנקודות שחרור של חיילים מילואים, מודעים לבעיות ומנסים למצוא פתרונות במקרים פרטניים וגם באופן רוחבי. אנחנו עובדים על המערכות ומול מעסיקים, ומנסים להגיע לפתרונות בתוך שבועות".

כזום הדגיש כי מאז תיקון הרפורמה עלו תגמוליהם של כ-12 אלף משרתי מילואים באופן אוטומטי כתוצאה מעליית שכרם. מנגד, לדבריו, לכ-19 אלף ירד גובה התגמולים כתוצאה מתיקון העיוות בחישוב התגמול. עוד הדגיש כי מעסיקים יכולים לפנות לביטוח הלאומי במטרה להראות כי עליות שכר של עובדים הן אותנטיות. הוא הדגיש שמדובר בתהליך מורכב, שכן נדרש במקרים רבים להפריד בין חלק עליית השכר הנגרם מעבודה במקביל לשירות המילואים לבין חלק עליית השכר שניתן להסביר באופנים אחרים (כגון שינוי תפקיד, מעבר דרגה וכו').

לדבריו, הביטוח הלאומי יצר פיילוט של מנגנון לדיווח מרוכז של מעסיקים גדולים לגבי עובדיהם, בעיקר במקרים של קליטת עובדים חדשים. עם זאת, הודה כי ישנן פניות רבות שטרם הושלם הטיפול בהן בביטוח הלאומי, והעריך כי יצליחו לסיים את הפניות הקיימות בתוך כחודש. הלקונה המרכזית, לדבריו, בחוק כיום היא ביחס למי שהתחיל לעבוד ב-2024 והפסיק לעבוד אחרי כן, שלדבריו החוק אכן הוריד את התגמול שלהם לתגמול המינימלי.

ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתידׂ) שפנה לוועדה בבקשה לקיים את הדיון, אמר: "נחשפתי לאירוע הזה בחודש אוגוסט השנה. קיבלתי פניות מעשרות מילואימניקים, ובספטמבר פניתי לשר העבודה ולביטוח הלאומי. אם התיקון יוצר כל כך הרבה עיוותים בחישוב התגמולים – אולי יש בו בעיה, ויש צורך לחדד או לתקן גם ברמת החקיקה. לא הגיוני שאנשים נופלים מתגמול של 1,500 ש"ח ביום ל-300 ש"ח".

יו"ר הוועדה מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) אמרה: "משרתי המילואים חייבים לקבל, לצד הכבוד וההערכה הרבה, גם תגמול הולם ופתרונות אמיתיים לכל צורך שעולה בעקבות מה שהם עשו ועדיין עושים ותרומתם הרבה למען המדינה. אנחנו מגויסים לדבר הזה כדי לתקן כל מה שצריך, וכמה שיותר מהר, כדי למנוע כל פגיעה במשרתים. נקיים בשבועות הקרובים דיון מעקב נוסף כדי לעקוב אחר ההתקדמות ולבחון שוב האם יש צורך בתיקונים או פתרונות אחרים".