דו"ח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנושא טיפול הממשלה בייבוא חושף בעיות חמורות באכיפה ובפיקוח על המוצרים המיובאים. רוב המוצרים (57%) שנבדקו לא נמצאו מתאימים לדרישות התקן בישראל. כך לפי כ-3,500 ביקורות בבתי עסק שמשרד המבקר ערך ב-2023 וב-2024.
גם בבדיקות המשלוחים שנערכו בנמלים, 39% לא עמדו בדרישות. נוסף על כך, נגבו בפועל רק כ-2% מהקנסות שמשרד הכלכלה הטיל על יבואנים שהפרו את חוקי הייבוא: כ-92 אלף ש"ח מתוך כ-4 מיליון ש"ח.
המבקר מתריע כי המשרות שאמונות על האכיפה בתת איוש. שליש מהמשרות בזרוע האכיפה במינהל התקינה לא מאוישות. בקרב בקרי היבוא הנתונים חמורים יותר: רק 7 מתוך 16 התקנים מאויישים, כ-44%. היעדר כוח אדם וגבייה מזערית בפועל מורידים את ההרתעה עבור יבואנים ומשווקים שלא פועלים על פי חוק.
4 יבואני רכב שולטים ב-60% מהשוק
עוד עולה מהדו"ח כי קיימת ריכוזיות בענפים רבים, בהם התמרוקים, המזון והרכב. 4 היבואנים הגדולים בענף הרכב מחזיקים יחד ב-60% מהשוק, וה-8 הגדולים ב-80%. על אף ירידה במכירות ועליה בעלויות היבוא, הרווחים של יבואני הרכב דווקא עלו ב-35% ב-2022. הגדרת "יבואן זעיר" מאפשרת יבוא של עד 20 כלי רכב בלבד: כמות נמוכה, שדוחקת יבואנים קטנים לענף רכבי היוקרה שבו הרווחים על כל רכב גבוהים, ומגבילה את התחרות על יבוא רכבים "רגילים".
חלק ניכר מהזיכיונות ליבוא רשמי בענף הרכב צפויים לפוג בשנתיים הקרובות. לצד זאת הוא עובר שינוי מבני בעקבות כניסת רכבים חשמליים וחברות רכב סיניות. שישה יבואנים גדולים כבר קיבלו רישיון יבוא לחברות רכב חדשות. לפי המבקר, מתן רישיונות ליבואנים הגדולים עלול להגביר את הריכוזיות במשק, במקום לנצל את ההזדמנות שנוצרה להגברת התחרות.
היקף יבוא הסחורות לישראל עומד על 90 מיליארד דולר בשנה. 43% מהייבוא הוא חומרי גלם, ו-25% מוצרי צריכה. הסחורות המיובאות מהוות כ-26.9% מהתוצר בישראל, נמוך בהרבה מממוצע המדינות המפותחות (OECD) שעומד על 51.9%. מוצרים מ-222 קטגוריות מיובאים לישראל, כמות גבוהה רק מאיסלנד שהיא מדינת אי קטנות, ונמוכה מהממוצע ב-OECF שעומד על 245 קטגוריות יבוא. המבקר גורס כי פתיחה של תחומים נוספים ליבוא תצמצם את הריכוזיות בישראל ותוביל לירידת מחירים.
3 רפורמות הייבוא נתקלות בקשיים
בשנים האחרונות נכנסו לתוקף 3 רפורמות משמעותיות לתחום היבוא. רפורמת 'קסיס דה דיז'ון' שנכנסה לתוקף ב-2022 העבירה מוצרים רבים ממסלול תקינה מחמיר למסלול מהיר. לפי המבקר, הרפורמה לא מימשה את פוטנציאל ההוזלה שלה בגלל דרישות תקינה יחודיות לישראל.
רפורמת 'לא עוצרים בנמל', שנכנסה לתוקף ב-2024, מקצרת את תהליך כניסת מוצרים לישראל. משרד הכלכלה טען כי תוביל לירידה ב-9% בעלויות היבוא. המבקר מצא שיבואנים וסוכני מכס נתקלים בקשיים בירוקרטים בקיום הרפורמה.
רפורמה נוספת נכנסה לתוקף בינואר 2025 – הרפורמה להסרת התקינה הישראלית, המכונה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל'. הרפורמה נועדה לאפשר יבוא מוצרים שעומדים בתקנים האירופאים ללא חובת בדיקה נוספת במכון בדיקה ישראלי. לפי משרד הכלכלה, הרפורמה תוביל להוזלה של כ-6,000 שקלים למשפחה. הדו"ח קובע כי מוקדם להצביע על מידת השינוי שחוללה הרפורמה, וכי מצטברים לגביה פערי מידע. בדו"ח מוצע להרחיב את מדידת ההשפעה של הרפורמה, ולשפר את הנגשת המידע אודותיה ליבואנים.
