מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם דוח חמור על היערכות המדינה להבטחת צרכי המזון של ישראל בשעת חירום, וקבע: "תחום המזון בחירום במדינת ישראל אינו מוסדר. אין גוף ממשלתי מתכלל בעל סמכויות להבטחת היערכות ראויה".

בדוח שפורסם אמש (שלישי) הצביע המבקר על ליקויים חמורים ומצייר תמונת מצב קשה של חוסר מוכנות לאומית להבטחת ואספקת מזון בשעת חירום. לדבריו, מדובר במחדל מתמשך הנובע מהיעדר אסטרטגיה ממשלתית סדורה. בין הממצאים: עודף ביזור סמכויות, מחסור במלאים קריטיים, תשתיות לקויות, ריבוי גורמים ללא סמכות מרכזית, תלות מסוכנת ביבוא, ואי-מוכנות של מפעלים חיוניים לשעת חירום.

מהדוח עולה כי תחום המזון בשגרה ובחירום מנוהל באופן מבוזר בין משרדי הממשלה – החקלאות, הכלכלה, הבריאות ורח"ל – ללא תיאום וללא סמכות אחת שמובילה ומפקחת על ההיערכות הלאומית. בניגוד למדינות כמו שוויץ, יפן, סינגפור ובריטניה, שבהן קיימת חקיקה ייעודית וגוף מתכלל, בישראל אין גוף כזה. התוצאה: כל משרד מנהל את היערכותו לחירום באופן עצמאי ולעיתים ללא תיאום, מה שעלול להביא למענה חלקי בלבד בשעת משבר.

הביקורת כללה בדיקה של מלאי החירום הלאומי ושל מוכנות הגופים הממשלתיים לאספקת מזון בשעת חירום. לפי נוהל משותף של רח"ל ומשרד הכלכלה משנת 2020, האחריות מתחלקת בין משרדי הממשלה: מזון טרי – בשר, דגים, ביצים, ירקות ופירות – באחריות משרד החקלאות; ומזון יבש – אורז, סוכר, מזון לתינוקות ולחם – באחריות רשות המזון במשרד הכלכלה. בפועל, מדינת ישראל נשענת בעיקר על מלאי תפעולי בשוק הפרטי.

ליקויים חמורים במלאי החירום

הביקורת העלתה כי למשרדי הממשלה אין תמונת מצב עדכנית של מלאי המזון התפעולי במשק. הספקים מדווחים באופן וולונטרי בלבד, ללא סמכות חוקית המחייבת דיווח. כך לא ניתן לדעת את היקף המלאי הקיים ולאתר פערים בין הביקוש להיצע.

המבקר מצא מחסור במוצרים חיוניים: שניים מתוך עשרת המוצרים שבאחריות משרד הכלכלה חסרים בהיקפים של 12.2% ו-44% מהנדרש, ובמוצר נוסף קיים מחסור של 15.9%. בנוסף, המשרד לא קבע את מקורות האספקה או את הכמויות הנדרשות ולא התקשר עם כל הספקים.

ליקויים חמורים נמצאו גם באחסון החיטה: במרבית המחסנים נמצאו תנאים ירודים של ניקיון והדברה, חיטה נגועה בחרקים ובפסולת יונים, וחלק מהמלאי נפגם עד כדי חוסר יכולת להשתמש בו בשעת חירום.

במלאי המספוא נרשם מחסור של 50% עוד לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", והפער העמיק ב-300% לאחר עדכון תרחיש הייחוס. מרכיבים חיוניים במספוא, כמו שמנים וויטמינים, כלל לא נכללים במלאי. המבקר מצביע על פריסה גיאוגרפית בעייתית של מחסני החירום, העלולה להקשות על שינוע המזון בזמן משבר, כאשר מרבית המוצרים מרוכזים באזורים ספורים בלבד.

מחדל אסטרטגי ומדיניות מרסנת

המבקר קובע כי המחדלים נובעים מהיעדר אסטרטגיה לביטחון מזון, בניגוד למדינות אחרות שהכינו תוכניות ארוכות טווח. הוא מציין כי ישראל, כ"מדינת אי" המתמודדת עם איומים ביטחוניים, מחסור בשטחים חקלאיים ושינויי אקלים, חייבת לבסס מדיניות מזון לאומית.

בדוח נכתב כי מדיניות הממשלה בעשור האחרון החלישה את החקלאות המקומית ופגעה בביטחון המזון. מאז 2011 ירד פריון הענף ב-1.3% בשנה בממוצע, והתמיכות הישירות והעקיפות בחקלאים צנחו בכ־75% מתחילת שנות ה־2000. המבקר מותח ביקורת על הרפורמה בחקלאות שהחלה ב־2022, אשר ביטלה חלק ניכר מהתמיכות העקיפות בלי לספק חלופה מספקת בתמיכה ישירה. הוא קובע שהממשלה גרמה לירידה בייצור ולהגברת היבוא, מבלי להשפיע על מחירי התוצרת.

תלות מסוכנת ביבוא

אספקת המזון שמקורה ביבוא עלתה ב-16% בין 2011 ל־2021, בעוד הייצור המקומי גדל ב-1.5% בלבד. למעלה מ-97% מהדגנים הנצרכים בישראל מיובאים, בעיקר ממדינות לא יציבות כמו רוסיה ואוקראינה. "יבוא רציף של חיטה עלול להיות בסיכון", מזהיר המבקר. משרדי הכלכלה והחקלאות לא נקטו צעדים להפחתת הסיכון, לא מיפו את מקורות האספקה ולא עודדו ייצור מקומי של מוצרים חיוניים.

מפעלים חיוניים שאינם מוכנים

המבקר מצא כי חלק מהמפעלים שהוגדרו "חיוניים" אינם עומדים בדרישות: חסרים להם עובדים, ציוד או תשתיות להפעלה תחת אש. ביקורות אינן סדירות והליקויים אינם מתוקנים.

בנוסף, הממשלה לא ביצעה הסברה לציבור בנושא היערכות מזון לשעת חירום. משרד הבריאות גיבש הנחיות לסל מזון כבר ביולי 2022, אך הן לא פורסמו "כדי לא לזרוע בהלה בציבור". המבקר קובע כי מדובר בכשל חמור, משום שהכנת הציבור היא מרכיב קריטי בחוסן הלאומי.

המבקר מציין לחיוב את יוזמת "סניפי ברזל" של משרד הכלכלה ורח"ל, שמטרתה לאפשר תפקוד של 555 סניפי מזון בזמן לחימה, וקורא להרחיב את המודל.

ההמלצות המרכזיות

על משרד החקלאות להשלים את גיבוש התוכנית הלאומית לביטחון מזון ולהביאה לאישור הממשלה, ולפעול בשיתוף משרדי הכלכלה, הבריאות, האוצר, המל"ל ופקע"ר. כחלק מיישום אסטרטגיה לביטחון מזון, על משרד החקלאות בשיתוף עם משרד האוצר להגדיר דרכים לחיזוק מעמדה של החקלאות ולשמירה על החקלאות כענף אסטרטגי. כמו כן, יש לוודא תנאי אחסון נאותים לחיטה ומספוא, ולהחיל חובת דיווח על מלאים.  

על משרד הכלכלה להשלים את מלאי החירום החסר ולקדם חקיקה שתאפשר קבלת מידע עדכני מהמשק.

כמו כן, על הממשלה לפרסם הנחיות לציבור בנושא התמודדות עם מצבי חירום במזון כחלק מההסברה לאזרחים.

תגובת משרד החקלאות

"משרד החקלאות וביטחון המזון פועל בשנים האחרונות לחזק את החקלאות המקומית, לאפשר לה תחרות הוגנת אל מול היבוא ופועל להוזלת גורמי הייצור והסרת חסמים, ביניהם הוזלת מחיר המים והגדלת מכסות העובדים הזרים. מדיניות זו מהווה שינוי כיוון ממדיניות הממשלה בשנים האחרונות, שהחלישה את ענף החקלאות המקומי והעמידה מולו תחרות בלתי הוגנת, ללא תמיכה ממשלתית מתבקשת, כנהוג באירופה. תמיכות לענפים השונים שנחשפו ליבוא הובטחו לחקלאים, אך האוצר מעולם לא העמיד את התקציב הנדרש להן.

"הבטחת ביטחון המזון של מדינת ישראל בעיתות חירום מצוי בליבת העשייה של המשרד ומהווה עוגן אסטרטגי בפעולתו, מתוך הבנה כי הבטחת אספקת מזון סדירה ורציפה בשגרה ובחירום מהווה מטרה לאומית עליונה וזאת לאחר שנים שנושא זה, הוזנח באופן משמעותי כתוצאה מחילופי ממשלות ואי גיבוש מדיניות אשר פועלת בראש ובראשונה לעמוד ביעדים העומדים בבסיסו של הדוח האמור.

"המשרד קידם שינוי היסטורי בזהותו ותפקידו. כחלק ממהלך זה, גיבש המשרד את התוכנית הלאומית לביטחון מזון למדינת ישראל, המבוססת על תפיסה אסטרטגית ארוכת טווח. התוכנית שמה מטרה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל. זאת, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים. התוכנית המלאה גובשה בשיתוף פעולה חוצה ממשלה, ארגונים, עמותות ובעלי עניין, ופורסמה להערות הציבור לא מכבר. בשלב הבא תובא לאישור הממשלה.

"חלק מחיזוק הייצור המקומי, קידם המשרד תוכנית אסטרטגית להגדלת התוצרת החקלאית הצמחית בישראל ב-33% עד לשנת 2035 במטרה להבטיח אספקת מזון סדירה עבור אזרחי מדינת ישראל ולצמצם את התלות ביבוא, כחלק מביטחון המזון הלאומי.

"לעניין מלאי החירום, במהלך השנה האחרונה, ולפני פרוץ המלחמה, ביצע המשרד עבודת מטה יסודית ומעמיקה מול כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, תוך התמקדות בהיבטים התקציביים של ניהול מלאי החירום. במסגרת זו נקט המשרד שורה של צעדים יזומים ונרחבים לצמצום המחסור במספוא, והתריע במספר רב של מקרים על חשש ממשי לפגיעה ברציפות אספקת המזון ובביטחון המזון של אזרחי ישראל, בשל פערים מתמשכים בין הכמויות הנדרשות של חיטה ומספוא לבין הכמויות המוחזקות בפועל. בזמן המלחמה עדכנה רח"ל את תרחיש הייחוס למלאי החירום, וכתוצאה מכך נדרשה הגדלה של כמויות המספוא לצורך עמידה מלאה בדרישות תרחיש הייחוס המעודכן. בנובמבר 2024 פרסם המשרד מכרז חדש להשלמת המלאי הקיים.

"המשרד יזם חקיקה שמטילה חובת דיווח על יבואנים בנוגע לאחזקת מלאי גרעיני חיטה ומספוא, גם אם אינם חלק מהסכמים ממשלתיים, לטובת קבלת מידע, ניטור איכותי, ייעול תהליכים ותכנון אסטרטגי של מלאי החירום הלאומי. כמו כן, פעל המשרד להבטחת עמידה בדרישות המלאי והטיל קנסות על מחזיקים שלא עמדו בכמויות הנדרשות.

"פיקוח סדיר מתבצע אחת לחודש בכלל מחסני החירום, לרבות בדיקת כמות ואיכות גרעיני החיטה המאוחסנים. אתרי אחסון מלאי החירום הינם ברמת ניקיון גבוהה ואחסון תקני, העומד בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים. בכל הנוגע לנגיעות חרקים, דווחו מקרים בודדים, אך מדובר ברמות מזעריות שאינן מסכנות את איכות גרעיני החיטה. תופעות אלו נמצאות בטווח המצופה בסביבת אחסון טבעית וניתנות לטיפול שגרתי באמצעות פעולות הדברה מקצועיות".

יו"ר איגוד תעשיות המזון: "קריאת השכמה"

ליאור לוי, יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, התייחס לדוח מבקר המדינה ואמר כי מדובר ב"קריאת השכמה אסטרטגית". לדבריו, ישראל חייבת להקים מיידית תשתית לאומית לביטחון מזון: ״הדו״ח חושף מציאות מדאיגה – אין גוף מתכלל, אין תוכנית לאומית ואין אסדרה חקיקתית כוללת. אספקת מזון בחירום לא יכולה להישען על רצון טוב ותיאום מזדמן בין משרדים. נדרש מנגנון לאומי חזק, עם סמכויות, חקיקה ייעודית ומדיניות כוללת שתקבע מה מייצרים בארץ ואיך מבטיחים רציפות תפקודית גם בימי משבר". לוי קרא לממשלה להקים רשות לאומית למזון ולקדם חקיקה ותקצוב ייעודי כבר בתקציב 2026.