שבר חרס אשורי מתקופת בית ראשון ובו חלק מהודעה למלך יהודה נמצא בירושלים. החרס, בגודל 2.5 ס"מ בלבד, נמצא בתעלת ניקוז בגן לאומי צורים, ליד הכותל המערבי. על פי הפענוח, מדובר ככל הנראה בחלק מבולה מלכותית, כלומר הודעה חתומה בחותם המלכותי של האימפריה האשורית, שמוענה למלך ביהודה, ונזפה בו על עיכוב בתשלום המיסים לאימפריה. זהות המלך היהודאי אינה ברורה, אך ככל הנראה מדובר באחד המלכים שבתקופתם הייתה יהודה כפופה לאשור: חזקיהו, מנשה או יאשיהו. כלומר, באזור המאה ה-8 או ה-7 לפנה"ס.

"סיננתי את העפר, ופתאום הבחנתי בחרס עם עיטור מוזר", סיפרה מוריה כהן, שמצאה את החרס, בחפירות רשות העתיקות בגן הלאומי. "זה נראה לי כמו כתב יתדות, אבל זה נראה כל כך לא הגיוני, כי אומנם התגלו כאן כבר המון ממצאים מרתקים, אבל דבר כזה אף פעם לא מצאנו.  בדקתי שוב את החרס, ואחרי שהבנתי שזה לא עיטור אלא באמת כתב יתדות – צרחתי מרוב התלהבות".

שבר החרס עם הכתובת. "התגלית מחזקת את הבנתנו בנוגע לעומק דריסת הרגל האשורית בירושלים, ולמידת השפעתה על ההתנהלות בעיר" (צילום: אליהו ינאי, עיר דוד)

כתב היתדות, ששימש בעיקר את התרבויות המסופוטמיות, שמושבן בעיראק, היה סימן ראשון למקורו של הכתב – האימפריות המסופוטמיות בבל ואשור, או פרס, ששלטו כולן בארץ ישראל. בהמשך הסתבר שהמילים בהודעה נכתבו בכתב יתדות בשפה האכדית, ששימשה שפה רשמית בשתי אימפריות, האשורית והבבלית. את ההודעה פענחו ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ וד"ר ענת כהן-וינברגר מרשות העתיקות, יחד עם ד"ר פיטר זילברג מאוניברסיטת בר-אילן, וכך הוסק כי מקורה מסמכות מלכותית באימפריה האשורית – המלך עצמו או פקיד בכיר.

בהודעה על איחור בתשלומים של יהודה לאשור אף ניתן מועד לתשלום: חודש אב. הדבר אינו מפתיע, שכן שמות החודשים המשמשים כיום בלוח השנה העברי מקורם בלוח השנה הבבלי, ששימש גם באימפריה האשורית. עם זאת, לא ברור אם ההודעה הייתה על איחור מנהלי, שנגרם מעיכובים שונים, או כחלק ממרד מיסים מאורגן של המלך, כמו זה שקרה למשל בימי חזקיהו, שהסלים למלחמה והסתיים בתבוסתו הצבאית ומותו.

"התגלית מחזקת את הבנתנו בנוגע לעומק דריסת הרגל האשורית בירושלים, ולמידת השפעתה על ההתנהלות בעיר", הסבירה ד"ר איילה זילברשטיין, מנהלת החפירה. "היא גם מרחיבה את הידע על מעמד השכונה החדשה שהתפתחה באותם ימים על מורדות הגבעה שממערב למקדש. נראה כי אזור זה שימש מוקד לפעילותם של שרים ואישים רמי דרג".

הכתובת תוצג לציבור מחר בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" של רשות העתיקות, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב.