ועדת השרים לחקיקה אישרה בראשון השבוע הצעת חוק לאיסור על מנהלי מוסדות ציבוריים למנוע מיהודים להתפלל, להניח תפילין ולסייע לאחרים להניח תפילין. עם זאת, ל'דבר' נודע שהשרים החליטו שבתהליך החקיקה יוסרו מההצעה מספר שינויים דרמטיים במיוחד במערכת המשפט ובאכיפת החוק.
בין הסעיפים שיוסרו מהצעת החוק המקורית, שיזמה ח"כ גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד: סמכות לשר המשפטים להורות על העמדת אזרח לדין בניגוד לעמדת הפרקליטות, חובת מבחנים במשפט העברי לשופטים, וכן סנקציות חריפות וחריגות כלפי מנהלים וארגונים שיפרו אותו.
בתגובה לשאלת 'דבר' אמרה ח"כ דיסטל אטבריאן כי "השינויים נעשו כדי שהחוק יעבור בצורה אפקטיבית, ויתקבל בקהלים רחבים יותר בעם, תוך הבנה ברורה שאין יהודי שיתנגד לאפשר לאחיו להניח תפילין, להתפלל ולנשק מזוזה במרחב הציבורי."
הצעת החוק: איסור למנוע מיהודי להתפלל במוסד ציבורי, או להניח תפילין
הצעת "החוק להגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי" כוללת איסור על מנהלי מוסדות ציבוריים שממומנים מתקציב המדינה או זכאים לפטור ממס, "להפריע למי שהוא יהודי להחזיק בתפילין למטרות הנחה ותפילה, להניח תפילין או לסייע למישהו אחר להניח תפילין או להתפלל במרחב ציבורי".
ההצעה קובעת שהאיסור למנוע תפילה או הנחת תפילין יחול בתנאי שהתפילה או הנחת התפילין אינם חלק מהפגנה, ושהעושים זאת לא פעלו בכוונה להפריע ותפילתם אינה מהווה איום על חייהם או בריאותם של עצמם או אחרים. היא קובעת גם שמנהלי מוסדות לא ימנעו אישור לתפילות כאלה. עוד נקבע שניתן לקבוע אזור ייעודי לתפילות והנחת תפילין ולהגביל אותה אליו. עוד נקבע שחובה להניח מזוזה בכל מוסד ציבורי, ושהשחתת מזוזה תהיה עבירה פלילית.
עוד נקבע בהצעה שהפרעה של אזרח לאדם אחר להתפלל או להניח תפילין במרחב ציבורי תהווה עבירה פלילית, שדינה מאסר של עד שלוש שנים. גם כיום הפרעה לתפילה של בני כל הדתות נחשבת עבירה פלילית, אך החוק מוסיף לכך גם תפילה של יחיד וגם הנחת תפילין, וכאמור, תיקון זה יחול על יהודים בלבד – מה שעלול להוות פגיעה בחופש הדת.
הסעיפים שהוסרו: פיטורים שרירותיים, מבחני דת לשופטים וסמכות תביעה לשר המשפטים
אך בנוסחה המקורי של הצעת החוק נכללו גם סעיפים שיוצרים שינויים חריגים וחסרי תקדים במערכת המשפט ואכיפת החוק, וכן במעמדם של מנהלים במגזר הציבורי. כאמור, השרים בוועדה החליטו שהממשלה תתמוך בקידום הצעת החוק בקריאה הטרומית בתנאי שהסעיפים הללו יוסרו בהמשך תהליך חקיקת החוק.
השינויים החריגים אלו כללו חובה מתן אפשרות לשר המשפטים להורות בעצמו על העמדה לדין של אזרח בעבירות הקשורות לחוק, גם אם פרקליט המדינה מתנגד לכך – מצב ההופך את שר המשפטים לתובע בפועל בענייני הנחת תפילין ותפילות בציבור, ויוצר תקדים ל"דריסת" פרקליט המדינה גם בעניינים נוספים.
סעיף נוסף שהוסר כלל שינוי דרמטי בדרישות ממועמדים לשיפוט, לפיו על כל מועמד לשיפוט לעבור קורס במשפט עברי ולהיבחן בנושא כתנאי לכהונה במשרת שיפוט, וכן כי גם שופטים מכהנים יוכלו לעבור את ההסמכה הזו כדי שיוכלו לשפוט עבירות הקשורות לחוק.
עוד סעיף שהוסר כלל שינוי חריג ביותר ביחסי העבודה במגזר הציבורי, לפיו שרים יוכלו לפטר מיידית מתפקידם מנהלי מוסדות ציבוריים שהוגשה נגדם תלונה במשטרה על פגיעה בתפילה או בהנחת תפילין, ללא שימוע או יכולת ערעור, וזאת גם אם התברר שלא עברו עבירה פלילית. עוד נקבע שהשר הממונה על מוסד ציבורי יוכל לשלול ממנו את המימון הממשלתי, גם אם מדובר ברשות מקומית.
עוד הוסר מההצעה סעיף לפיו מועצת הרבנות הראשית ובית המשפט תוסמך לקבוע מה יהיה אופי ונוסח התפילה במקום מסוים, אם יש מחלוקת בין מתפללים – סעיף שככל הנראה נועד למנוע תפילות בנוסח רפורמי, קונסרבטיבי או אחר, גם במקומות קדושים ליהודים.
סייג נוסף שקבעו השרים הוא שהחובה להתקין מזוזה תחול רק על מוסדות שמשרתים את הציבור היהודי. כלומר, לא יהיה צורך להתקין מזוזה בבניין העירייה או מרפאת קופת חולים ביישוב ערבי.
מאיסור על תפילין בבית ספר למיני-הפיכה משטרית
הצעת החוק פורסמה לאחר מספר מקרים בשנה שעברה, שזכו להד תקשורתי, בהם מנהלי בתי ספר ממלכתיים אסרו על תלמידים להניח תפילין בשטח בית הספר או לפתוח מעין דוכן תפילין בשטח בית הספר. שר החינוך יואב קיש הגיב אז בחריפות, זימן את מנהלי בתי הספר לשיחת בירור והנושא הגיע גם לדיונים בכנסת, בוועדת משנה להגות יהודית בראשותה של ח"כ אטבריאן.
דברי ההסבר להצעה כוללים תיאור נרחב של גזירות שהוטלו על יהודים לאורך ההיסטוריה שכללו איסור תפילה והנחת תפילין, מהאינקוויזיציה ועד לפרעות ת"ח ות"ט. אך בחסות הניסיון להגן על הנחת התפילין בישראל, החוק המקורי כלל מיני-הפיכה משטרית עם כוח חריג ועודף לשרי הממשלה. אך כאמור, הממשלה החליטה שהחלקים הללו יוסרו בהמשך מהחוק.
בהכנת הצעת החוק היה מעורב גם מכון מחקר בשם "מרכז יכין", גוף שהוקם בשנה האחרונה ועוסק בקידום סדר יום דתי-שמרני. במרכז אמרו לאחר אישור הצעת החוק כי "החוק נועד להבטיח את זכותו של כל יהודי לבטא את אמונתו במרחב הציבורי, תוך שמירה על עקרון החירות והאחריות הציבורית. הוא קובע כי אין לגורמים שלטוניים סמכות למנוע או להפריע לביטויי יהדות מובהקים כגון תפילה, הנחת תפילין או קביעת מזוזה ומעגן בכך את החופש היהודי במדינת היהודים".
