הקנסות על מעסיקים העסקה ללא היתר של עובדי קבלן יעלו מ-14.1 אלף שקלים לעד 150.6 אלף שקלים, כך אישרה היום (רביעי) ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. לפי הצעת החוק שהגיש משרד העבודה, יוענקו לשר העבודה סמכויות שיסייעו להילחם בשחקנים חוזרים שהורשעו בהעסקה שלא כדין, ניצול או פגיעה בזכויותיהם של העובדים – ופתחו חברות חדשות בשם חדש.

קבלני כוח אדם וקבלני שירותים המעסיקים עובדים בהעסקה קבלנית מחויבים כיום על פי החוק לקבל רישיון או היתר. התיקון שאושר בוועדה קובע את סמכות שר העבודה לשקול בעת בחינת בקשה להנפקה או חידוש של רישיון או היתר גם את עברו פלילי של "בעל עניין" או בעל תפקיד בכיר בחברה המבקשת את הרישיון, וכן לשקול מקרים קודמים של סגירת חברת העסקה שהייתה בבעלותם ונסיבותיה. כל זאת כדי למנוע מצב שבו מי שבוטל רישיונו או סורב החידוש שלו בשל עבירות קודמות של העסקה פוגענית יעקוף את הוראות החוק באמצעות הקמת חברה חדשה. גם הקנס שחשופות אליו חברות המזמינות שירותים או עובדים מחברות כאלה יוגדל לפי ההצעה לעד 58.4 אלף שקלים.

עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית מטעם משרד העבודה: "הקנס המקסימלי היום הוא נמוך ולרוב, בעבירה ראשונה, בית המשפט אינו מטיל את מלוא הסכום, אלא 30%-50% ממנו בלבד. התוצאה היא שהענישה אינה מרתיעה. מדובר לא אחת בשחקנים חוזרים בשוק הזה, ובאוכלוסיית עובדים מוחלשת שצריך להגן על זכויותיה. לכן ביקשנו להעלות את רף הענישה ולייצר הלימה אל מול חומרת המעשים. זה עדיין לא הקנס שרצינו בהתחלה. בחוק שכר מינימום ובחוק הגנת השכר הסכומים גבוהים בהרבה, אבל רצינו לעלות בהדרגה".