דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי כ"ז בסיון תשפ"ו 12.06.26
27.3°תל אביב
  • 27.0°ירושלים
  • 27.3°תל אביב
  • 26.1°חיפה
  • 27.6°אשדוד
  • 31.4°באר שבע
  • 38.5°אילת
  • 31.1°טבריה
  • 26.6°צפת
  • 28.5°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
החטופים והנעדרים

"חלם להקים חווה ולראות את בתו גדלה": עשרות נפרדו מסונטאיה אוקארסרי בנתב"ג

אוקארסרי, אזרח תאילנד שנחטף ממטעי האבוקדו בעוטף עזה ונרצח בשבי, הושב לישראל השבוע | חבריו ומעסיקיו הגיעו לטקס פרידה ממלכתי לפני שגופתו הוטסה לקבורה בתאילנד, וסיפרו על אותו יום נורא במטעים: "חטפו אותם בטרקטור שלנו, לא הצלחנו להגיע ולחלץ אותם"

טקס הפרידה מסונטאיה אוקארסרי בנתב"ג (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
טקס הפרידה מסונטאיה אוקארסרי בנתב"ג (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
יהל פרג'
יהל פרג'
צרו קשר עם המערכת:

עשרות ליוו אתמול (רביעי) בדרכו האחרונה בישראל את סונטאיה אוקארסרי, אזרח תאילנד שנחטף ממטעי האבוקדו הסמוכים לקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר, ונרצח בשבי חמאס. ביום ראשון השבוע הועברה גופתו של אוקארסרי לישראל, וביממה שלאחר מכן זוהתה במכון לרפואה משפטית.

פינת זיכרון עם תמונתו של סונטאיה אוקארסרי (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
פינת זיכרון עם תמונתו של סונטאיה אוקארסרי (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

בטקס הפרידה שנערך בנתב"ג לפני הטסת גופתו של אוקארסרי לקבורה במחוז נונג בואה למפו בתאילנד, שם חיה משפחתו, נכחו חבריו מהעבודה בחקלאות ומעט ישראלים שבאו לחלוק כבוד אחרון. שר המשפטים יריב לוין נכח במעמד, בשונה מטקס הפרידה מביפין ג'ושי שהתקיים בתחילת השבוע, שאליו לא הגיע נציג מהממשלה או מהכנסת. "הטקס כאן היום", אמר השר לוין, "הוא הוכחה למחויבות הישראלית לאזרחים ולאורחים על האדמה שלנו. לא נחדול ממאמצינו עד להשבת כל החטופים".

שר המשפטים יריב לוין בטקס. "הטקס הוא הוכחה למחויבות הישראלית לאזרחים ולאורחים על האדמה שלנו" (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
שר המשפטים יריב לוין בטקס. "הטקס הוא הוכחה למחויבות הישראלית לאזרחים ולאורחים על האדמה שלנו" (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

אוקארסרי הגיע לישראל ב-2018, ועבד בחקלאות במושבי הנגב כדי לפרנס את אישתו ובתו שנותרו בתאילנד. הודעה ודאית על גורלו של אוקארסרי הגיעה במאי 2024, אז הכריזה ממשלת תאילנד שאוקארסרי וסונטיסק רינטאלק נרצחו בשבי.

"סונטאיה היה רק ​​בן 30 כשנרצח, וגופתו נלקחה לעזה באותו יום נורא", ספד לו ג'וש לוסון, המלווה את החטופים הזרים במנהלת החטופים, "אני מדמיין שכאשר עזב את כפרו ב-2018 כדי לעבוד כאן, הוא הבטיח למשפחתו שיעזור להם לבנות חיים טובים יותר. נעשה כמיטב יכולתנו לקיים את ההבטחה הזו – להבטיח שידאגו להם ושלא ישכחו אותו". 72 אזרחים זרים נרצחו באותו יום, ציין לוסון בדבריו, 35 נחטפו – 31 מהם מתאילנד, מה שהציב את המדינה האסיאתית כשנייה רק ​​לישראל במספר הנפגעים מהטבח.

"מי שחטף אותם זה האספסוף"

מעסיקיו וחבריו של אוקארסרי הגיעו כדי להיפרד, בחולצה עם תמונתו ושמו בתאית. "מי שחטף אותם זה האספסוף", מספר נעם משה, המעסיק של אוקארסרי, ושופך אור על מאורעות אותו היום, שבו נחטפו שמונה מהעובדים במטעי האבוקדו, ושישה מהם חזרו בחיים בהסכם הראשון. "חטפו אותם בטרקטור שלנו. היינו איתם בקשר טלפוני לאורך כל היום, אבל לא הצלחנו להגיע ולחלץ אותם". משה מספר שגם שבוע ושבועיים לאחר אותה שבת היו בשטח החקלאי מחבלים חיים שהסתתרו.

טיראיוט וואנט'א, או יוט כמו שקוראים לו כולם, היה באותה השבת במגורי העובדים בלב המטעים, שרד את הטבח וסירב לעזוב את ישראל מאז. "הוא הבוס שלי", אומר משה בהערצה. בשפה מיוחדת שלהם, שילוב של עברית, אנגלית, תאית והרבה שנות ניסיון, הם מספרים מה קרה במטעים בשעות המטורפות שבהן מאות מחבלים פלשו לעוטף עזה, ופגעו בכל מי שיכלו. בסרטון שצילם יוט מהמיגונית נראה סונטיסק רינטאלק, שנרצח וגופתו עדיין מוחזקת בעזה, יושב בפתח על דלי קוטפים הפוך, ומפיג את המתח עם צחוק.

הם רגילים לסבבים. "היה הרבה צבע אדום", אומר יוט, היחיד מכל החבר'ה שלא שתה בערב לפני כן, ואפשר היה לתקשר איתו בשעת הבוקר המוקדמת בה התחילה המתקפה. "לילה לפני כן הגיעו חברים, שתו ונשארו לישון". עם הירי הראשון הם נדרכו: חלקם נכנסו למיגונית, וחלק נשארו בחדרים, ונעלו את הדלתות.

חבריו של סונטאיה אוקארסרי בטקס. יוט (מימין): "היה הרבה צבע אדום" (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
חבריו של סונטאיה אוקארסרי בטקס. יוט (מימין): "היה הרבה צבע אדום" (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

"הלכתי לתפילה בבוקר", מתאר משה, "עוד לפני 06:30 כבר ראיתי טילים בשמיים. בעשר בבוקר כבר ראיתי תאילנדים נחטפים. התקשרתי אליהם והם סיפרו שהם מתחבאים בחדרים". יוט שמע יריות, עלה למנוף הגובה שבעזרתו גוזמים וקוטפים, ראה טנק והבין שהם במלחמה. "הוא ראה את הטנדרים יוצאים מעזה והחליט לברוח לחלקות מרוחקות, כשחבריו נשארו בחדרים". יוט טיפס על עץ, התבקש לכבות את הטלפון שלו כדי לשמור על הסוללה, וחיכה לחילוץ. שעות. ב-02:30 בלילה תקשר עם משה, שאמר לו להתקדם לכיוון קיבוץ בארי. כשיוט ראה שכל האזור עדיין שורץ מחבלים, חזר חזרה. בשלב מסוים בלילה ירו חיילי צה"ל פצצות תאורה למקום שבו הסתתר, אך מחשש שייפגע, נשאר במסתור.

הודעה של יוט למעסיקו: "אני צריך עזרה" (צילום מסך)
הודעה של יוט למעסיקו: "אני צריך עזרה" (צילום מסך)

כעבור שעות הצליח יוט להגיע לכניסה לקיבוץ רעים, שם טנק צה"לי ועשרות חיילים כיוונו אליו כלי נשק מחשש שהוא מחבל. הוא הוריד את הבגדים, צעק "תאילנד תאילנד" וניצל. אחר כך נכנס לשטח הקיבוץ וחיכה לחילוץ. כשמשה אסף אותו, היה כבר ברור שחבריו נרצחו ונחטפו, וגורלם נקשר. היום הגיע יוט להיפרד מחברו ולחלוק לו כבוד אחרון.

"זכרו יישאר כאן, באדמה שעיבד"

בועז קום, חקלאי מקיבוץ סעד שעבד עם אוקארסרי כתב לו הספד שהתכוון להקריא בטקס, אך לא הוזמן לשאת את הדברים. "סונטאיה חלם להקים חווה משלו בתאילנד, לגדל ירקות ופירות, ולראות את בתו גדלה לצד האדמה שאהב כל כך", כתב קום. "החלום הזה נגדע באכזריות – אך זכרו יישאר כאן, באדמה שעיבד, בלבבות של כל מי שעבד איתו, ובחיבוק שלנו למשפחתו הרחוקה מכאן. סונטאיה נפל קורבן לאכזריותו של הרוע המוחלט. מי שחוטף אדם חף מפשע ממטע פסטורלי ומלבלב ורוצח אותו באכזריות הוא הרע המוחלט. ואנו, חקלאי העוטף, קוראים מכאן קריאה ברורה למנהיגים שלנו – ארץ, אל תכסי דמו! השמידו את האויב בחזית, ותנו תקווה בעורף.

"החקלאות היא תקוותנו, היא הניצחון האזרחי שלנו על חמאס. תנו לעבד ולטעת בבטחה עד התלם האחרון. סונטאיה, נוח בשלום על משכבך. תודה על העבודה, על המסירות ועל טוב לבך. סליחה שלא היינו שם כדי להגן עליך מפני כל הרוע הזה. אנחנו נזכור אותך תמיד – את שקדנותך, את טוב לבך, ואת החלום הפשוט שחיבר בין ישראל לתאילנד".

מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, נשא דברים בטקס. "העובדים התאילנדים הם חלק ממשפחת החקלאים. אנחנו גאים בהם, מעריכים את מסירותם, ורואים בהם שותפים אמיתיים לעשייה", אמר. "הם גם חוו יחד איתנו את הטראומה והזוועה של 7 באוקטובר, וחלקם לצערנו הרב גם נרצחו. אנשים שאין להם חלק בסכסוך האזורי ובאו להתפרנס עבור משפחותיהם וגורלם נקשר בגורלנו. היום כל חקלאי ישראל וכל אזרחי ישראל מרכינים ראש לזכרו, משתתפים בצער משפחתו בתאילנד ומחבקים את העם התאילנדי ששילם מחיר כבד באותו יום נורא".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!