הפער בזכאות לבגרות בין תלמידים מהשכבות החזקות לחלשות ירד בתוך שש שנים ב-8 נקודות האחוז – מ־22% בשנת תשע"ט ל־13.8% בשנת תשפ"ד – כך עולה מנתוני התמונה החינוכית של משרד החינוך, שפורסמו הבוקר (שלישי), ומתייחס לשנת הלימודים תשפ"ד, שבתחילתה פרצה מלחמת חרבות ברזל.

עוד עולה מהנתונים שהפער בין תלמידי המגזר הערבי לתלמידי המגזר היהודי נסגר, ובשנת תשפ"ד שיעור הזכאות במגזר הערבי (78.3%) עבר לראשונה את זה שבמגזר היהודי (77.8%) – פער של 0.5% לטובת המגזר הערבי, לעומת פער של 6.4% לטובת היהודים בשנת תש"ף. גם הפער בין תלמידות לתלמידים הצטמצם משמעותית בתוך חמש שנים: בשנת תשפ"ד הפער עמד על 0.3% בלבד לטובת הבנות, לעומת 3.4% בשנת תש"ף.

'התמונה החינוכית' היא מסד נתונים בנושאים שונים שקשורים למערכת החינוך, בדגש על בגרויות ועל תקצוב המערכת. הנתונים נאספים ברמה הבית ספרית והרשותית, וכוללים נתונים מספריים על כלל הרשויות המקומיות בארץ, למעט רשויות מקומיות מפונות או מפונות חלקית.

תלמיד חט"ב בפריפריה מתוקצב 20% יותר מהמרכז

תלמיד חטיבת ביניים בפריפריה מתוקצב 20% יותר מתלמיד חטיבת ביניים במרכז, ובבתי הספר היסודיים הפער בתקציב עומד על 18% לטובת תלמיד מהפריפריה,

בקרב התלמידים הערבים והיהודים נמצא פער תקציבי לטובת התלמידים הערבים: התקציב הממוצע לתלמיד יסודי בחברה הערבית עומד על 24,177 שקלים, לעומת 23,650 שקלים לתלמיד יהודי. בחטיבה העליונה – שיעור השינוי בשנים האחרונות (מתשע"ט לתשפ"ד) גבוה ב־14% לטובת המגזר הערבי.

תלמיד ממועצה אזורית אל-קסום מתוקצב ב-28,039 שקלים לעומת תלמיד מרמת השרון שמתוקצב ב-17,412 אלף שקלים. נמצא גם פער תקציבי לרעת תלמידים חרדים: תלמיד בבני ברק מתוקצב ב-12,102 שקלים ובמודיעין עילית 12,600 שקלים. עם זאת, הנתונים כוללים מימון של משרד החינוך בלבד ולא את התקציב התוספתי של הרשויות המקומיות, שייתכן שמצמצם פערים אלו.

יותר חרדים סיימו בגרות

סך הזכאים לתעודת בגרות מתוך התלמידים הלומדים בכיתה י"ב – כ־97 אלף תלמידים – עלה מ־76.3% בשנת תשפ"ג ל־76.6% בשנת תשפ"ד. שיעור הזכאים עולה עם השנים: ב-2019 (תשע"ט) שיעור הזכאים עמד על 69.7%, כלומר עלה כמעט ב-7%.

גם שיעור הזכאות לבגרות של תלמידים בחברה החרדית עלה ב-0.5%: מ-26.2% בשנת הלימודים תשפ"ג ל-26.7% בשנת הלימודים תשפ"ד. הנתונים אינם מתייחסים לחלוקה בין תלמידים חרדים לתלמידות חרדיות, שרלוונטית במיוחד בחברה החרדית, שכן מרבית התלמידות החרדיות לומדות למקצועות הבגרות, בניגוד למרבית התלמידים החרדים.

שיעור הזכאות לבגרות בחברה הערבית גבוה יותר ב-0.5% מהחברה היהודית: 78.3% בחברה הערבית לעומת 77.8% בחברה היהודית. הפער הצטמצם, אחרי שעמד בתש"ף על 6.4%.

כ־39.4% מהתלמידים למדו במגמות טכנולוגיות – בכללן הנדסת תעשייה וניהול, תכנון ותכנות מערכות, הנדסת חשמל, בקרה ואנרגיה, עיצוב מוצר, הנדסת אוטוטק, תקשורת אלקטרונית ותחום התקשוב.

פחות נשירה, יותר התמדה

שיעור הנשירה הארצי ירד ל-0.9% (6,272 תלמידים ותלמידות), לעומת 1.5% בשנת הלימודים תשע"ה. שיעור ההתמדה גבוה במיוחד, ועומד על 81%. שיעור ההתמדה מודד את מספר תלמידי י"ב שהתחילו וסיימו באותו מוסד חינוכי, אך כאמור, דווקא הקבוצה שנמצאת בסיכון הגבוה ליותר לנשירה, של תלמידים מרשויות מפונות, נעדרת מהנתונים.

שר החינוך יואב קיש התהדר בנתוני הדו"ח, ואמר: "למרות המלחמה והפינויים, הצלחנו לשמור על רצף לימודי ועל מגמות שיפור – שיעור הזכאות לבגרות עלה, הפערים בין מגזרים כמעט נעלמו, וגם החינוך החרדי מציג עלייה עקבית"', וזאת למרות שהנתונים אינם כוללים רשויות מפונות ומפונות חלקית. "אני מבקש להודות למורות ולמורים, ליועצות וליועצים, למנהלות ולמנהלים שמובילים קהילות חינוך שלמות, למנהלי המחוזות שמכוונים את העשייה בשטח, לאנשי המטה שפועלים במסירות יומיומית, ולהנהלה הבכירה של המשרד, על האחריות, הגמישות והחוסן שהפגינו לאורך תקופה מאתגרת, ועל היכולת לשמור על מערכת חיה, לומדת ומשיגה, גם בתנאים המורכבים ביותר".

מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני: "מאחורי המספרים האלה עומדת מציאות אנושית של עבודה יומיומית בשטח – של מורים, מנהלים ואנשי מטה שהמשיכו ללמד, לתמוך ולכוון גם בתנאים מורכבים. העלייה בזכאות למצטיינים, הירידה בנשירה והצמצום בפערים הם עדות לכך שהמערכת לא רק החזיקה מעמד, אלא גם התקדמה. זו תוצאה של שיתוף פעולה, הקשבה לשטח וניהול שקול שמאפשר לכל תלמיד להתקדם בקצב שלו".