דוח משותף של משרד הכלכלה, משרד העבודה ומשרד הבריאות קורא לאמץ מדד אחיד להערכת עומסי חום כחלק מקביעת מדיניות להגנה על עובדים מפני פגעי מזג אוויר. הדוח הוצג היום (רביעי) בכנס משותף למשרדים בנושא 'עבודה בצל החום – בריאות עובדים ופריון בעבודה'.
לפי הדוח, העלייה בעומסי החום עלולה להגביר את החשיפה למחלות מקצוע ולתאונות עבודה, ולפגוע בפריון העבודה גם כיוון שהיא גורמת לתשישות. כבר כיום כאלף חולים חדשים בסרטן העור מאובחנים מדי חודש, ויש דיווחים רבים על עובדים המתמוטטים במהלך עבודתם.
ישראל נמצאת באזור גיאוגרפי שבו שינוי האקלים העולמי מורגש במיוחד, והטמפרטורות הממוצעות מהר יותר מהממוצע העולמי. בשלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת בישראל בכ-0.6 מעלות צלזיוס בעשור, לעומת 0.22 מעלות בעשור בממוצע העולמי.
מי שעובדים מחוץ לבית משתכרים פחות
כ-13% מהעובדים הישראלים שוהים היום בסביבות עבודה ללא בקרת אקלים, וחשופים לפגעי עומסי חום, זאת על פי הערכה ראשונית של משרד העבודה. מדובר בכ-570 אלף עובדים, רובם גברים וכמחציתם ערבים. אליהם מצטרפים עוד כ-150 אלף מהגרי עבודה המועסקים בענפים דוגמת חקלאות ובניין, שגם הם עלולים להיות חשופים לעומסי חום באופן מוגבר.
הדוח החדש מראה כי דווקא העובדים בחוץ, החשופים לפגעי מזג האוויר, משתכרים כ-19% פחות מעובדים המועסקים בתוך מבנים שיש בהם שליטה ובקרה אקלימית. עובדה זו מחזקת גם את ההנחה שהם מגיעים ממעמד כלכלי-חברתי נמוך יותר, ולפיכך בעלי יכולת מיקוח פחותה בקשר לתנאי עבודתם ולאמצעי ההגנה הניתנים להם.
במדינות בעלות אקלים דומה לזה של ישראל נרשמה מגמת ירידה בהיצע העובדים בענפים החושפים אותם לעומס חום. ענפים אלו סובלים כבר היום ממחסור בעובדים. במדינות אלו גם נצפתה ירידה במספר שעות העבודה של העובדים באותם ענפים.
ההמלצות: מאגר נתונים מקיף ותמריצים לשינוי שעות העבודה
הדוח ממליץ לפתח מאגר נתונים, ידע ומחקר ממשלתי המשותף למשרדי הכלכלה, העבודה ובריאות בכל הנוגע לעומסי חום והשפעותיו הכלכליות והבריאותיות על העובדים. זאת לצד פיתוח והנגשת מידע, ידע והכשרה מקצועית בנושא בקרב צוותים רפואיים, מפקחים, בעלי תפקיד בבטיחות, ארגוני מעסיקים ועובדים.
עוד מומלץ לעדכן את הרגולציה בנושא באמצעות תקנות ייעודיות, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. בשלב הראשון התקנות והצווים יחולו על עובדים המועסקים בחוץ תחת קרינה ישירה, ובהמשך גם על עובדים החשופים לעומס חום בתוך מבנים.
כותבי הדוח מציעים לבחון אפשרות לתת תמריצים למעסיקים בענפים החשופים לעומסי חום, כך שאותם מעסיקים ישנו את שעות העבודה לשעות מסוכנות פחות. עוד מוצע להקים ועדה בין-משרדית שתעקוב אחר הסיכונים לעובדים מעומסי החום.
למשרד הכלכלה מומלץ לפתח גוף ידע למדידת השפעת עומסי החום על פריון העבודה. הצעה נוספת היא שהמשרד יבחן תמריצים לתוכניות היערכות לעומסי חום ולסיכוני אקלים,, באמצעות רשות ההשקעות הפועלת תחת המשרד.
למשרד העבודה מומלץ לפתח תכני הכשרה לגבי הסיכונים בעבודה בעומסי חום. זאת בדגש על תוכניות בטיחות בעבודה בשפה הערבית. עוד מומלץ לקדם המלצות, רגולציה ותקנות מחייבות לניהול העבודה בעומסי חום, אשר יחולו גם על עובדי קבלן. זאת לרבות קביעת 'ערכי סף' לניהול עבודה בחום, והגדרה של מכת חום כ'מקרה מסוכן' המחייב דיווח למינהל הבטיחות על ידי המעסיק.
למשרד הבריאות מומלץ בדוח לקדם את הרחבת הגדרת מחלות המקצוע בישראל בהקשר של שינויי האקלים; להשיג יותר מידע על חשיפת עובדים במקצועות שונים לעומסי חום, בין היתר באמצעות הוספת שדה 'משלח יד' במערכות המחשוב של קופות ובתי החולים; ולקדם הכשרתם של רופאים תעסוקתיים נוספים בישראל. כמו כן, מוצע לפתח יחד עם השירות המטאורולוגי כלים להתראה מוקדמת מפני עומסי חום. כלי ההתראה יאפשרו לצוותים הרפואיים ולמשרדי הממשלה להיערך ולהפיץ הנחיות לעובדים בשטח הפתוח ולמעסיקיהם.
השיטה למדידת החום משפיעה על הרגולציה
הדוח מציין כי בעולם קיימות מספר הגדרות שונות לעומסי חום, המשמשות לרגולציה במדינות שונות. חלקן מתבססות על משתנה יחיד, כמו טמפרטורת האוויר, ואחרות על כמה פרמטרים כמו לחות יחסית, קרינת שמש ומהירות רוח. בארצות הברית ובקנדה משתמשים במדדים המשקפים במבוססים על טמפרטורת האוויר והלחות היחסית, ומשקפים כיצד החום "מורגש בפועל". ארגוני בריאות ובטיחות בעולם ממליצים על מדד ה-WBGT ("טמפרטורת הנורה הרטובה הגלובלית"), שמביא בחשבון גם משתנים כמו לחות, קרינה סולארית ועוצמת רוח, כתקן בינלאומי להערכת עומסי חום.
לפי הדוח, סוג המדד שבו ייעשה שימוש רגולטורי ישפיע על החלטות המדיניות שייגזרו ממנו. השימוש במדדים מוסכמים ותקניים כמו WBGT יאפשר לאמץ סטנדרטים בינלאומיים הקושרים בין מידת עומס החום לסיכון הבריאותי, ועמידה בתקנים בינלאומיים. עם זאת, מדד זה יצריך רכישת ציוד תקני ומדידה של מודדים מוסמכים, מה שעלול להוות מעמסה עבור המעסיקים. לכן לפי הדוח ייתכן שבמקומות עבודה קטנים או בתנאי יישום מאתגרים עדיף להשתמש במדדים פשוטים יותר.
