עובדים המרוצים ממקומות עבודתם והמקבלים הזדמנות להשתתף בתהליכי קבלת החלטות במקום העבודה, נוטים לייחס חשיבות רבה יותר לדמוקרטיה ולבטוח יותר במוסדות הלאומיים – כך עולה ממחקר של קרן הנס בקלר שנערך בקרב כ-15 אלף עובדים באירופה. המחקר גם מצביע על קשר בין שביעות רצון בעבודה לבין תמיכה במוסדות האיחוד האירופי.

אתמול (שלישי), הציגה את ממצאי המחקר החוקרת פרופ' בטינה קולראוש, המשמשת כמנהלת המדעית של המכון למחקר חברתי כלכלי בקרן בקלר, שהוקמה על ידי פדרציית האיגודים המקצועיים בגרמניה (DGB) לקידום מחקרים בתחום העבודה.  הפרזנטציה נערכה במסגרת שולחן עגול בשיתוף קרן פרדיריך אברט ישראל ומכון מאקרו לכלכלה פוליטית. לדבריה, הנתונים נאספו במסגרת סקר דיגיטלי בעשר מדינות אירופיות בחודשים נובמבר-דצמבר 2023, כשבכל מדינה נסקרו כ-1,500 אנשים עובדים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה העובדת.

הסקר כלל שאלות המבקשות לברר את מידת שביעות הרצון של העובדים ממקום העבודה – במובנים של תחושת משמעות, איזון בין שעות עבודה ופנאי, שכר, תנאי העבודה והאקלים הארגוני. כמו כן, נבחנו סוגיות של מידת ההשפעה של העובדים בתהליכי קבלת ההחלטות והפתיחות במקום העבודה להתאגדות עובדים ולדיאלוג עם העובדים ובאי כוחם. לצד זאת, נערך גם סקר עמדות בנושאים שונים כגון תמיכה בדמוקרטיה, תמיכה במוסדות הלאומיים, תמיכה במוסדות האיחוד האירופי ויחס כלפי הגירה.

שיתוף עובדים בקבלת החלטות מחזקת עמדות דמוקרטיות

"בכל עשר המדינות מצאנו כי השתתפות עובדים בתהליכי קבלת החלטות במקום העבודה מחזקות את עמדותיהם הדמוקרטיות של העובדים", אמרה קולראוש והדגישה כי ממצאים אלה אינם מוסברים על ידי משתנים אחרים דוגמת השכלה גבוהה יותר בקרב מי שמביעים אמון רב יותר בדמוקרטיה. "עובדים שיכולים לעצב את שגרת עבודתם היומיומית ולהשפיע על החלטות במקום עבודתם – מרוצים יותר מהדמוקרטיה בכל המדינות שנבדקו. בשבע מהמדינות, הדמוקרטיה גם נתפסת כחשובה יותר בעיני המשיבים בקבוצה זו".

עוד הוסיפה כי "בכל המדינות נמצא כי השתתפות דמוקרטית רחבה יותר במקום העבודה קשורה לאמון גבוה יותר במוסדות הלאומיים וליחס חיובי יותר כלפי מהגרים". ברוב המדינות, משתתפים שדיווחו כי קולם נשמע יותר בתהליכי קבלת החלטות בחברות בהן הם עובדים נמצאו בעיקר במקומות עבודה בהם קיימת נציגות לעובדים כגון ארגון עובדים או מועצת עובדים.

בין השפעה במקום העבודה לעמדה פוליטית

בגרמניה ובשוודיה, נמצא כי עובדים החשים שיש להם אפשרויות להשפיע על תהליכי קבלת החלטות במקומות עבודתם, נוטים פחות להצביע למפלגות ימין קיצוני. בשוודיה ובספרד, נמצא ממצא דומה גם באשר לעובדים שדיווחו כי הם מרוצים ממקום העבודה בהיבטים של שכר ותנאים, איזון עבודה ופנאי, סיפוק, והכרה.

עם זאת, במדינות אחרות – הממצאים בתחום זה היו פחות מובהקים. בפולין, הונגריה ואיטליה, מדינות הנשלטות כיום על ידי ממשלות ימניות – נמצאה אף מגמה הפוכה קלה, כשעובדים שמרוצים ממקום עבודתם נוטים מעט יותר להצביע לימין הקיצוני (בפולין והונגריה מגמה זו קיימת גם בקרב עובדים המרגישים חלק מתהליכי קבלת ההחלטות במקום העבודה).

"מי שחושב שעתיד ילדיו פחות מובטח – יצביע יותר ימינה"

קולראוש הסבירה כי ייתכן ומגמה זו נובעת בין היתר, מהעובדה שתנאי עבודה טובים והשתתפות בתהליכי קבלת ההחלטות נמצאה כתורמת כאמור לאמון העובדים במוסדות הלאומיים וליציבות המשטר – ללא קשר לגוון הפוליטי של הנהגת המדינה. "יש לומר שגם בפולין, בהונגריה ובאיטליה שביעות רצון מהעבודה והשתתפות בתהליכי קבלת ההחלטות בה מקושרות לתמיכה מוגברת במוסדות האיחוד האירופי – תמיכה המנוגדת על פי רוב לעמדות הימין הקיצוני" הוסיפה.

"תחושות חוסר הוגנות במקומות העבודה בהחלט מקושרות להצבעה למפלגות ימין קיצוני" סיכמה קולראוש, וציינה כי לא מדובר רק בשאלה של הכנסה נמוכה, אלא גם לשאלה של חששות ביחס לעתיד התעסוקתי של העובדים, ואף של ילדיהם. לדבריה המחקר מצא כי עובדים החוששים למקומות עבודתם נוטים גם לתמוך פחות בתהליכים של 'שינוי ירוק' ומעבר של המשק להפחתת פליטות פחמן ונזק סביבתי, ואף תומכים פחות בתהליכי דיגיטציה. סוגיה זו, דווקא כן מספקת ניבוי טוב לדפוסי הצבעה: "מי שמשיב שהוא חושב שעתיד ילדיו פחות מובטח, נוטה יותר להצביע ימינה".

"המפלגות המתנגדות לנתניהו – עמדותיהן הכלכליות ימניות"

סגן יו"ר ההסתדרות ויו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית, תומר רזניק, התייחס לדברי קולראוש, ואמר שלדעתו ההשפעה של יחסי העבודה על הדמוקרטיה אינה באה לידי ביטוי רק בדפוסי ההצעה, אלא גם במישור המבני.

""בשנתיים האחרונות הממשלה כשלה בניסיונותיה לפגוע בשומרי הסף באמצעות פיטורים פוליטיים של משרתי ציבור בין היתר בשל מוסד הקביעות", מסביר רזניק. "אחת הבעיות שלנו בישראל, כמו בארצות הברית, היא הניסיון לטשטש את ההבדלים בין חברות מסחריות לבין ממשלות. כך למשל המליארדר אילון מאסק חושב לעצמו שאם הוא יכול לפטר עובדים בהינף יד – למה שהממשלה לא תוכל לעשות זאת? זו דוגמה לכך שנורמות משוק העבודה חודרות לתוך המבנה הפוליטי – וזה פועל לשני הצדדים".

לדבריו, זו סוגיה שאין בה מספיק הכרה – עד כמה הגנת הדמוקרטיה צריכה לבוא יד ביד עם חיזוק זכויות עובדים בכלל, ובמגזר הציבורי בפרט. "כשמסתכלים על העמדות של רבות מהמפלגות שמתנגדות לנתניהו – עמדותיהן הכלכליות וביחס לשוק העבודה הן ימניות לחלוטין. אז אנחנו רואים שאין כלי פוליטי שיקלוט את התוכן הזה. שיבטא את הקשר הזה".

מקומות העבודה כמיקרוקוסמוס של התהליך הדמוקרטי

ד"ר לילך ליטור, חוקרת ומרצה באוניברסיטה הפתוחה בתחומי משפט ומדיניות ציבורית ויו"ר האגודה לחקר יחסי העבודה בישראל, מצביעה גם היא על אי זיהוי הקשר בין חוויית העובדים וזכויותיהם לבין תפיסותיהם הדמוקרטיות. "ההנחה שהדינמיקה במקום העבודה מנותקת מהתחום הפוליטי של ממשל דמוקרטי יצרה עיוורון כלפי הקשר ההדוק בין השניים, וכיצד הראשון מעצב לעומק את השני", היא מסבירה. "כבוד האדם בעבודה והשתתפות משותפת בקבלת החלטות מהווים את הבסיס הפסיכולוגי והחברתי לאזרחות פעילה; מקומות עבודה יכולים לשמש מיקרוקוסמוס של התהליך הדמוקרטי הרחב".

ליטור הדגישה כי ישנו קשר הדוק בין העבודה המאורגנת להתפתחות הדמוקרטיה עוד מראשית המהפכה התעשייתית, וכי גם מחקרים דוגמת אלו של החוקרים דיטריך רושמייר וג'ון ד. סטיבנס מלמדים על התפקיד החשוב שמילא המעמד העובד בכלל, והעבודה המאורגנת בפרט בתהליכי דמוקרטיזציה של חברות בשנות ה-80. כך לדוגמה סייעו בכך בפולין, בדרום קוראה ובפירוק משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. חוקרים מאוחרים יותר כמו ג'ון גודארד, הדגישו גם את התרומה של מנגנונים להשמעת קולם של העובדים במקומות העבודה, דוגמת ארגוני עובדים ומנגנוני דמוקרטיה תעשייתית, לחיזוק המערכות הדמוקרטיות ולהגברת קולם של העובדים גם בזירה הפוליטית.

ליטור מבהירה כי את ההשפעות החיוביות הללו של העבודה המאורגנת על הדמוקרטיה לא ניתן לקחת כמובנות מאיליהן. "גם במדינות דמוקרטיות ותיקות, אנו עדים מחד לשינוי בקרב מעמד העובדים, הנמשך יותר ויותר לעבר מפלגות פופוליסטיות; ומאידך לשינוי במפלגות הסוציאל-דמוקרטיות המרכזיות, שהתרחקו מקהלן המסורתי של עובדים לעבר קבוצות חדשות – משכילות יותר, קוסמופוליטיות ופחות לאומניות" היא מסבירה. לדבריה, דוגמאות בולטות למגמה זו הן התמיכה בברזיט בבריטניה, בחירותו של דונלד טראמפ בארה"ב וההצלחה האלקטורלית של החזית הלאומית של מרין לה פן בצרפת. לדבריה, אלו מהוות ביטוי לתגובת נגד של המעמד העובד להגירה ולרב-תרבותיות.

ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו סיכם: "בדומה למערכת המשפט הסכמי קיבוצים ושמירת יחסי העבודה הן מגן על ערכי הדמוקרטיה . כך אנחנו לומדים מהמחקר  שתקף גם במקרה הישראלי".