ארגון קו לעובד יחד עם האגודה לזכויות האזרח הגישו היום (רביעי) עתירה לבג"ץ נגד משרד העבודה, בדרישה לביטול סעיף המאפשר להמיר סנקציות וקנסות מינהליים ב"התראות מינהליות" בלבד. לטענת הארגונים, כ־75% מפעולות האכיפה של משרד העבודה, שבהן נמצאות הפרות של חוקי העבודה, מסתיימות בהתראות (אזהרות) בלבד, ללא כל סנקציה ממשית על מעסיקים מפרי חוק. לעתירה הצטרפו גם הארגונים איתך־מעכי, מרכז אדוה ורבנים לזכויות אדם.
בשנת 2012 חוקקה הכנסת את החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, שמטרתו הייתה ליצור מנגנון אכיפה מינהלי אפקטיבי להגנה על עובדים. החוק הסמיך את משרד העבודה להטיל עיצומים כספיים על מעסיקים שהפרו זכויות עובדיהם, במטרה ליצור הרתעה אמיתית. אלא שלאחר חקיקת החוק קבע המשרד נוהל שאמור היה להסדיר מתי ניתן להמיר עיצום כספי ב"התראה מינהלית" — כלומר, באזהרה בלבד.
הנוהל קבע כי על כל הפרה ראשונה תינתן רק התראה, אולם הגדרת "ההפרה הראשונה" נוסחה באופן רחב ביותר: גם מעסיק שנקבע כבר שהפר הוראת חוק אחת — הפרה של הוראת חוק אחרת תיחשב עבורו "הפרה ראשונה". גם במקרים שבהם עברו למעלה משבע שנים מאז ההפרה הקודמת, נקבע כי ההפרה תיחשב להפרה ראשונה. התוצאה בפועל היא שגם במקרים של הפרות חוזרות ונשנות מקבלים מעסיקים מפירי חוק התראות בלבד. העיצומים הכספיים שהמחוקק ייעד להיות דרך המלך להגנה על זכויות העובדים הפכו, לטענת הארגונים, לחריג נדיר.
הנתונים המופיעים בדו"ח מתבססים על דיווחי משרד העבודה עצמו ועל תשובות שהגיש לבקשות חופש מידע שהוגשו על ידי הארגונים. הם מלמדים כי 22.9 אלף מתוך כ־28.8 אלף פעולות האכיפה שביצע המשרד בשנים 2016–2024 היו התראות בלבד, ואילו מספר העיצומים הכספיים שהוטלו על מעסיקים מפרי חוק עמד על פחות מ־5,000. הנתונים מלמדים גם על ירידה בהיקפי הפיקוח משיא של כ־4,650 פעולות אכיפה בשנת 2017 לכ־2,850 בלבד בשנת 2024.
העתירה מבקשת לבטל את נוהל ההתראות המינהליות, וטוענת כי הוא מעודד "שיטת מצליח" בקרב מעסיקים: "מעסיקים אשר מעסיקים אוכלוסיות מוחלשות שחוששות מהגשת תביעה או תלונה, יודעים כי לכל היותר, במקרה שבו יימצאו כמפרי חוק, יקבלו אזהרה לשנות את דרכיהם — אזהרה שאין בצידה סנקציה כלשהי". עוד נטען כי הבעיה מחמירה לנוכח צמצום משאבי האכיפה של משרד העבודה וההפחתה במספר הביקורות.
מארגון קו לעובד, המסייע מדי שנה לאלפי עובדות ועובדים בפרט מאוכלוסיות מוחלשות נמסר כי "זה למעלה מעשור שמשרד העבודה בוחר להקדיש את מירב משאביו לחלוקת אזהרות, במקום סנקציות ממשיות. זאת למרות שהכנסת העניקה סמכויות אכיפה נגד מעסיקים שנמצאו על ידי משרד העבודה כמפרי חוק. הגיעה העת לשנות זאת, כדי להגביר את היקפי האכיפה ולייצר הרתעה משמעותית והגנה לעובדים".
בקו לעובד הדגישו כי הנפגעים העיקריים הם מקבוצות העובדים המוחלשות במשק, רבים מהם מועסקים בתצורות העסקה קבלניות, שהחוק ביקש להגן עליהם במיוחד.
