"אתם, ההסתדרות, האחים שלנו. אתם עובדים תמיד עבור כלל העובדים וזכויותיהם ועבור כל האנשים. אתם לא הממשלה ולא המדינה. לכן תמיד היה לנו ברור ב-DGB שאנחנו מושיטים לכם את ידינו, וכך יהיה גם ב-50 השנים הבאות". כך אמרה יסמין פאהימי, נשיאת קונפדרציית האיגודים המקצועיים הגרמנית, בערב לציון 50 שנות יחסים וסולידריות בין שני הארגונים.

"השותפות בינינו היא שותפות אמיתית ומשמעותית שמבקשת לבנות קשרים שמחזקים את הדמוקרטיה, את העובדים ואת רעיון השלום. עברתם שנתיים לא פשוטות של סבל אכזרי. הרגשנו היטב את הזוועות הבלתי נתפסות שהחברה הישראלית עברה. אנחנו מייחלים ליום שאנשים יפסיקו לשנוא ולהרוג האחד את השני".

הסכם שיתוף הפעולה ומסמך הידידות הראשון בין הארגונים נחתם בדיוק לפני 50 שנה בין מזכ"ל ההסתדרות דאז ירוחם משל ונשיא ה-DGB היינץ אוסקר פטר, כך ציינה פאהימי. "עוד קודם לכן, ואפילו לפני 1957 כשהחלו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה, החלו השיחות והקשרים בין האיגודים שלנו. זה דרש אומץ – ואומץ שכזה נדרש גם היום. אני חושבת שלאיגודים המקצועיים יכול להיות תפקיד בקידום השלום ובחינוך לשלום".

באפריל האחרון חתמה פאהימי יחד עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד על חידוש כתב השותפות בין הארגונים, ובו נכתב כי שני הארגונים מחויבים לקידום פתרון של שלום לסכסוכים במזרח התיכון. "הסולידריות של האיגודים המקצועיים יכולה לסייע לחבר בין ארגונים מעבר לגבולות הפוליטיים", אמרה. "אני מאמינה שזה נכון לחזק את ההיבט הזה בקשר בינינו ולמלא את הקשר הזה בחיים. להתחייב יחד לקידום השלום בין העמים".

פאהימי הדגישה את החשיבות בקידום מפגשים בין חברים צעירים בשני האיגודים, שיאפשרו לשפר את ההיכרות עם המציאות המורכבת בישראל, ולהביא את קולם של העובדים הישראלים גם בפני מקבלי ההחלטות בגרמניה.

בר-דוד: "העולם היה סוער, ודווקא אז התברר עומק הקשר בינינו"

"50 שנה של שותפות בין ההסתדרות ל-DGB – זה הרבה מעבר לציון דרך ארגוני. זה סיפור אנושי, מוסרי וחברתי על האומץ להושיט יד, על היכולת לרפא פצעים ועל האמונה בכוחה של סולידריות לחצות גבולות", אמר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד. "כשהשותפות הזו נולדה בראשית שנות ה-70 היא הייתה מעשה של אמון אדיר. דור אחד אחרי השואה, נדרש אומץ כדי להיפגש, יהודים וגרמנים, וליצור בסיס לדיאלוג משותף ולשותפות. מאז עברנו דרך ארוכה ובנינו רשת של גשרים אמיתיים בין האיגודים, המרחבים הקהילות. עם משלחות שמפגישות מדי שנה עשרות צעירים וצעירות, פרויקטים והכשרות מקצועיות, מאבק משותף בניצול עובדים, חילופי ידע ופעולות משותפות לקידום העובדים".

בר-דוד הודה לפאהימי על התמיכה הבלתי מסויגת של הקונפדרציה הגרמנית לאחר טבח 7 באוקטובר ובמהלך השנתיים של המלחמה. לדבריו, השנתיים האחרונות העמידו את השותפות בין הארגונים במבחן לא פשוט, אך ה-DGB עמד בו בהבנה, רגישות ודיאלוג שוטף. "העולם היה סוער, השיח הציבורי טעון והמציאות קשה מנשוא – ודווקא אז התברר עומקו של הקשר בינינו, כי במקום להתרחק בחרנו להתקרב. בחרנו להעמיק את הדיאלוג. בתוך רגעים כואבים מצאנו יחד רגעים של שותפות אמיתית, בכיכר החטופים ובסיורים ביישובי הדרום. הטקס המשותף שערכנו השנה ברציף 17 בביקורנו בברלין, עמדנו שם נציגי ההסתדרות וה-DGB במקום האחרון ממנו יצאו יהודי גרמניה למחנות ההשמדה. בחרנו לזכור ולהנציח ולהבטיח ששתי התנועות יעמדו כחומה בצורה נגד גזענות, אנטישמיות, וניסיון לקחת מהאדם את אנושיותו".

"היום עם שוך הקרבות, חזרת החטופים החיים והפסקת האש, על אף שבריריותה – יש לנו סיבה למעט אופטימיות", הוסיף בר-דוד. "אפשר לקוות שאנחנו בצומת דרכים בדרך לשלום אזורי, שאליו אני מייחל ומקווה. נותרו לנו עדיין 13 חטופים חללים שאנחנו מחכים להם כדי לפתוח את הדף החדש. העולם שבו אנחנו חיים איננו קל. קיטוב פוליטי, פופוליזם, גזענות, מתקפות על הדמוקרטיה מאיימים על הערכים שעליהם נבנו תנועות העובדים במדינות השונות. בתוך כך, הקשר בינינו הוא מקור לתקווה וגאווה".

"הדיאלוג יכול להתחדש"

האירוע התקיים כפתיחה לכנס 'פורום נפתלי' המשותף לשני הארגונים, הצפוי לעסוק במגמות בעולם העבודה ובדרכי ההתמודדות של העבודה המאורגנת עימם, כמו גם בחיזוק קולם של העובדים במקומות העבודה. פרופ' בטינה קולראוש, מנהלת מחלקת המחקר והמדע של קרן הנס בקלר של ה-DGB, סיפרה כי הכנס נקרא על שמו של הכלכלן היהודי-גרמני פרץ נפתלי, אשר עמד בראש מכון המחקר בו היא מכהנת.

"המטרה שלנו היא לנתח את המציאות הכלכלית, את השפעתה על החברה וכיצד ניתן לחזק אותה", אמרה קולראוש. "זה בדיוק תפקידם של האיגודים המקצועיים – לנתח את המצב החברתי ולפתח חזון לעתיד טוב יותר. לפתח כלים, גם מדעיים, לשיפור המשא ומתן הקיבוצי, והדמוקרטיה במקומות העבודה ולחיזוק מעמד העובדים. הרעיון של דמוקרטיה תעשייתית אומר שדמוקרטיה אמיתית נוצרת רק כשהעובדים פעילים ומשפיעים במקום העבודה. הקפיטליזם מציע אמנם שוויון פורמאלי, אבל מנציח את חוסר השוויון המבני בין מעסיקים ובעלי הון לבין עובדים. האיגוד המקצועי, המשא ומתן הקיבוצי ומנגנונים פריטטיים מבקשים לאזן מציאות זו. הדברים הללו משמעותיים גם לפיתוח התודעה הדמוקרטית בכלל, כפי שהוכחנו במחקר שערכנו לאחרונה – עובדים המעורבים בתהליכי קבלת החלטות במקומות העבודה שלהם נוטים לפתח פחות עמדות אנטי-דמוקרטיות. עובדים שעתידם התעסוקתי מובטח נוטים פחות לכיוון פתרונות קיצוניים ופופוליסטיים".

גרשון גלמן, יו"ר קרן פרץ נפתלי וראש אגף קשרי חוץ בהסתדרות הדגיש כי הכנס המשותף מהווה אבן דרך נוספת בקשר בין שני האיגודים, בדיאלוג ובעשייה המשותפת. ג'ניפר אוטו, חברת הוועד הפדראלי הגרמני של הצעירים והנוער ואיגוד השוטרים הגרמני – הדגישה את החשיבות הרבה לשיתופי הפעולה וחילופי משלחות הצעירים בין ישראל וגרמניה, ובין צעירי האיגוד הגרמני והסתדרות הנוער העובד והלומד בישראל.

מרטין שולץ, נשיא קרן פרידריך אברט של המפלגה הסוציאל דמוקרטית הגרמנית, סיפר כי בצעירותו נשא עיניים אל ההסתדרות בישראל כמודל לקידום צדק חברתי ולתנועת פועלים. הוא הביע תקווה לחדש בעתיד את המפגשים בין חברי הסתדרות צעירים ישראלים עם צעירים מאיגוד העובדים הפלסטיני. "כיום זה לא מתקיים וקשה לדמיין זאת, אבל זה דיאלוג שחייב להתחדש. אני חושב שההסתדרות והאיגודים המקצועיים יכולים לשנות".