אירוע לזכר ארבעת עובדי הסיעוד הזרים שנרצחו במתקפת חמאס על ישראל ולכבודם של אלו שנפצעו ושרדו בזמן שטיפלו בחברות וחברי הקיבוץ התקיים בתחילת השבוע בבארי. האירוע התקיים במעמד שגרירים מתאילנד, הודו, הפיליפינים, סרי לנקה ואנשי דת נוספים ממדינות המזרח ומהוותיקן, וכן עובדים ששרדו את המתקפה. "בשם קהילת קיבוץ בארי", אמר יפתח צלינקר מנהל הקהילה, "אנו רוצים להודות לכם על חמלתכם, תודה על סיבולתכם, תודה שנשארתם איתנו בשנתיים האחרונות כשנסענו בין המלון לשכונה החדשה בארי בחצרים".
העובדים הזרים שנרצחו בידי מחבלי חמאס באותה שבת הם גרייס קבררה ז"ל, המטפלת של אביבה סלע, פול וינסנט קסטאלבי ז"ל, המטפל של אביתר (תרי) קיפניס ז"ל – שניהם אזרחי הפיליפינים, אנולה רטאינקה ז"ל, המטפלת של אתי מורדו, וסוג'יט יטאוורה, המטפל של חיים זהר ז"ל, שניהם מסרי לנקה.
"בבוקר 7 באוקטובר היו בבארי 28 עובדים זרים, והם חלק משמעותי מסיפורו של הקיבוץ", אומרת ל'דבר' ענבר אייזיק, המרכזת את עבודתם בקיבוץ. "במהלך אותו היום הם עמדו בפני האתגר העצום לשמור על עצמם ועל החברים הסיעודיים שבהם הם מטפלים. היה עליהם להבין את המצב שנקלעו אליו, לקבל החלטות קשות ולעמוד ברגעי אימה קשים מנשוא. העובדים והעובדות הראו שוב ושוב חמלה ודאגה במצבי קיצון, וקיבלו תכופות החלטות שסיכנו אותם כדי להגן על האחר".
מבחינתו של צלינקר, הטקס שהתקיים, הקשר בין העובדים הזרים לקיבוץ שהתחזק והעובדה שרבים מהם בחרו להישאר ולהמשיך לעבוד בישראל, הם הוכחה שחמאס נכשל. "העובדים לא חלק מהסכסוך הזה, והם נקלעו אליו בעל כורחם", הוא אומר. "אילו הייתה לחמאס תאוריה שדרך הרצח הזרים יפחדו לחזור או לא ירצו לבוא, זה עשה בדיוק את ההפך. הקהילות חיבקו את העובדים יותר, מוקירים אותם יותר ומעריכים". צלינקר מדגיש שגם בתוך האבל, החורבן וההלם שעברו על בארי באותו יום ובימים שאחריו, היחס לזרים היה בדיוק אותו היחס שקיבלו החברים. "לא נטשנו אותם, התייחסנו אליהם כמו אל עצמנו".
פול וינסנט קסטאלבי (42) ז"ל, נולד בפיליפינים. בצעירותו יצא לעבוד בערב הסעודית ושם פגש את אהובת ליבו, ג'ובל סנטיאגו. בהמשך השניים הגיעו לעבוד בישראל, ביישובי העוטף. בבוקר 7 באוקטובר נרצח קסטאלבי ואיתו אביתר (תרי) קיפניס ואישתו לילך. ג'ובל עבדה באור הנר וניצלה, היא ילדה את בנם, ג'ייסון פול, וחזרה לפיליפינים לגדלו.
גרייס קבררה (45) ז"ל, נולדה בפיליפינים ועזרה ככל הניתן בפרנסת הבית, היות שאימה גידלה אותה ואת אחיה לבדה. קבררה נישאה לדומינגו ויחד אימצו את בנדיקט כשהיה בן שנתיים. ב-2019 הגיעה קבררה לישראל ועבדה באשקלון, ולאחר כשנה עברה לעבוד בבארי וטיפלה בחברת הקיבוץ אביבה סלע. הקשר שנוצר ביניהן היה חם וקרוב והיא הפכה לחלק מהמשפחה המורחבת. ב-7 באוקטובר גרייס נרצחה מחוץ לביתן.
אנולה רטנאיקה (49) ז"ל, נולדה בסרי לנקה. מגיל צעיר דאגה לסובביה ועזרה לכל מי שהיה זקוק לכך. כשהגיעה לעבוד בישראל כדי לממן את לימודיהם של ילדיה, הגיעה תחילה לאשקלון ולאחר מכן עבדה כשש שנים בבארי. רטנייקה פיתחה קשר קרוב ונעים עם אתי מורדו שבה טיפלה, גידלה גינה לתפארת והתייחסה לכל בעלי החיים והצמחים שסביבה בחמלה ובאהבה. רטנייקה הייתה בודהיסטית ובביתן הייתה פינה שהוקדשה לתפילה. ב-7 באוקטובר נרצחה בממ"ד.
סוג'יט יטווארה (48) ז"ל, נולד בסרי לנקה. כבר כילד היה צריך לעבוד כדי לשרוד, כנער יצא לעבוד בכוויית, שם פגש את ג'יאני שאיתה התחתן והביא שני ילדים. ב-2014 יצא לעבוד בישראל ובבארי עבד כארבע שנים, והיה מסור מאוד למטופלו, חבר הקיבוץ חיים זהר ז"ל. יטאווארה היה יסודי ומדויק, מקצועי ואוהב, והמשפחה כולה אהבה את נוכחותו. הקשר עם משפחתו בסרי לנקה נשמר בשיחות טלפון יומיות. יטווארה הוגדר נעדר למשך חודש, ובהמשך נודע כי נרצח.
