שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג היום (שלישי) את עיקרי תקציב 2026, שיובא לאישור הממשלה עוד כחודש. במרכז העקרונות של התוכנית שהוצגה תחת הכותרת "ממלחמה לצמיחה": ריסון התקציב על מנת להוריד את יחס החוב תוצר כבר בשנה הבאה. סמוטריץ' ושאר הדוברים הדגישו את הצורך לרסן את תקציב הביטחון בהתאם לסיכומים שהיו עם צה"ל.
סמוטריץ' התייחס ללוחות הזמנים ואמר כי התקציב יובא ב-4 בדצמבר לממשלה, בתחילת ינואר יעבור בקריאה ראשונה, ובאמצע מרץ יאושר סופית במליאת הכנסת, כלומר, עד אישור התקציב תתנהל המדינה בתקציב שמבוסס על תקציב 2025. "מניסיון, זה לא נורא שיהיה תקציב 1 חלקי 12 לחודשיים וחצי".
עיקרי התקציב:
- הגירעון יעמוד על 3.2%.
- הורדת יחס החוב תוצר ב-1% בשנה הבאה – מה שככל הנראה ידרוש קיצוצים בכל משרדי הממשלה.
- הגבלת התוספת המיוחד לתקציב הביטחון לכ-12 מיליארד שקלים מעל התיכנון במקור בתוספת צרכי ביטחון שוטף.
- צעדים מבניים: מס על הבנקים, רפורמה במשק החלב.
בהיעדר ראש אגף תקציבים, הציגה סגנית המאקרו תמר לוי בונה את התוכנית לשנים הבאות: ירידה של 1% ביחס החוב תוצר בכל שנה, עד לחזרה לרמתו טרם המלחמה תוך עשור.
"אנחנו נכנס את החוב תוצר כבר בתקציב 2026", אמר סמוטריץ', "אני מעריך שנתייצב השנה. תמר נתנה תחזית שמרנית לדעתי, של התכנסות של 1% בשנה. זה מתבסס על הנחות מאד שמרניות של צמיחה. אני חושב שנהיה בצמיחה יותר גבוהה. טוב מאד שהתחזית שמרנית, אבל אפשר להגיע ליותר מזה".
לדברי סמוטריץ', "הגירעון שאני מקווה לעמוד עליו הוא 3.2% בשנת 2026, שכבר מכניס אותנו לתוואי התכנסות יפה".
תקציב הביטחון: "חובה להתייעל"
במרכז מסיבת העיתונאים עמד תקציב הביטחון – אליו התייחסו סמוטריץ' וכל הדוברים באריכות. שר האוצר נמנע מלהציג מספרים מדויקים, אבל הסביר את המסגרת העקרונית: "משרד הביטחון קיבל תוספת של 42 מיליארד שקל לשנתיים. 30 מיליארד שקלים כבר נוצלו, כך שנשארו כ-12 מיליארד שקלים. זה כולל התעצמות וחידוש המלאי".
"יש דבר אחד שלא סגרנו" הוסיף סמוטריץ', "בט"ש מוגבר. זה עומד על בין 5 ל-15 מיליארד שקלים – וזה לא דרמה". לוי בונה הוסיפה שמדובר ב-80 עד 90 מיליארד שקלים לפני מרכיב הבט"ש המוגבר.
סמוטריץ' אמר שאם מערכת הביטחון רוצה תקציב נוסף מעבר לסיכומים, יהיה עליה להתייעל ולמצוא כסף בתוך התקציב שלה. "אם מערכת הביטחון תתייעל במילואים ב-15% זה 7-8 מיליארד שקלים. זה נכון גם בתהליכי הרכש. אם אפשר לומר שאין מונופול בתעשיות הביטחוניות?"
הוא פנה לעיתונאים ואמר: "אנחנו יודעים מה נפגוש – חטיבת דובר צה"ל שתדבר על כמה אנחנו פוגעים בביטחון. אני סומך עליכם שתייצגו את הצד השני. גם אם אקח עוד מאה מיליארד שקל זה לא יספיק. תקציב תמיד כולל ניהול סיכונים וסדרי עדיפויות. זה תקציב שנותן מענה טוב. אם הצבא רוצה עוד, הוא יודע למצוא את זה בתוך התקציב שלו".
מנכ"ל המשרד אילן רום התייחס גם הוא לתקציב הביטחון: "עלות המלחמה היא כ-180 מיליארד שקל. בין שליש לחצי זה עלות מילואים. שערו בנפשכם שהיינו חוסכים 25% בהתייעלות. מגיעים אלינו סיפורים על ש.ג ותורני מטבח שעושים מילואים, אנחנו לא מדברים תומכי לחימה ולוחמים. על בזבוז תקציב הביטחון משלמים אזרחי ישראל בחינוך וברווחה".
