מספר ההחלטות שקיבל הקבינט החברתי כלכלי בין השנים 2013 ל-2023 ירד בכ-90%, כך נחשף בדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי). עוד מצא המבקר כי לצד הירידה המשמעותית בהיקף פעילות הקבינט, חלה עלייה באחוז ההחלטות המתקבלות בו ללא דיון.

לפי הד"ח, מדצמבר 2023 ועד לאוקטובר 2024 הקבינט כלל לא התכנס, כאשר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' היה אמון על כינוסו. מתחילת המלחמה, הקבינט התכנס פעמים בודדות, ובחודשים יונואר עד אוקטובר הקבינט כלל לא התכנס, והתקיימו מספר החלטות ממשלתיות בתחומו ללא כינוס הקבינט.

מספר ההחלטות שהתקבלו בקבינט החברתי-כלכלי ומספר ההחלטיות הממוצע לשנה בחלוקה לממשלות, 2003-2013 (מתוך דו"ח מבקר המדינה)

בעוד שבין השנים 2003-2013 התקבלו מעל 50 החלטות בממוצע בשנה בקבינט החברתי כלכלי, וקרוב ל-20 בממוצע בשתי הממשלות שכיהנו בין 2013-2020, בשנים האחרונות מספר ההחלטות ירד לכ-7 בלבד בשנה. תקופת חילופי הממשלות התאפיינה בירידה כוללת בהחלטות השונות בוועדות השרים השונות, אך בארבע השנים האחרונות הייתה עלייה בהחלטות בועדות השרים לעניינים החברתיים כלכליים וענייני הפנים. הקבינט לעומתם המשיך במגמת הירידה.

מגמה נוספת שעלתה מהדו"ח היא מעבר מהחלטות קבינט הכוללות דיון להחלטות ללא דיון. בין השנים 2003-2013 פחות מ-10% מהחלטות הקבינט בממוצע התקבלו ללא דיון. מאז 2020 ועד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל למעלה ממחצית מהחלטות הקבינט התקיימו ללא דיון. נתונים על נוכחות השרים בקבינט החברתי בממשלת בנט-לפיד מראים כי מלבד שר האוצר אביגדור ליברמן שנכח בכל 6 הדיונים שהתקיימו, השרים נכחו רק בדיון אחד או 2 בתקופת כהונת הממשלה שארכה שנה וחצי. נוכחות השרים בממשלה הנוכחית בקבינט החברתי כלכלי גבוהה יותר, כאשר מתוך 6 דיונים שנבדקו מרבית השרים נכחו בלפחות 4 מהדיונים.

המבקר מצא כי הקבינט החברתי-כלכלי לא גיבש תוכנית אסטרטגית כוללת בנושא פריון העבודה. הקבינט החברתי-כלכלי של ממשלת בנט-לפיד החליט על כינוס ועדת שרים ביחס להיבטים הכלכליים של הזדקנות האוכלוסיה, אך הוועדה לא כונסה בתקופת ממשלתם, אך התכנסה בממשלה הנוכחית.

הקבינט החברתי-כלכלי בממשלה הנוכחית, כמו ממשלת בנט-לפיד קיבלו החלטות ביחס לסוגיית יוקר המחיה, אך לא נקבעה בקבינט מדיניות כוללת ביחס אליה. נושאים כגון תחרות בתחום האשראי הצרכני, ובחיסכון לטווח הארוך לא נקבעו. המבקר מציין כי רמת המחירים בישראל גבוהה ב-27% מממוצע ה-OECD, ובענף המזון ב-37% מעל ממוצע הארגון. ביחס לממוצע האיחוד האירופי רמת מחירי המזון גבוהה ב-51%.

עוד מצא המבקר כי ההיערכות הכלכלית לשעת חירום הייתה לקויה. לא נקבעו החלטות ביחס לתוכניות מענקים לאוכלוסיה רחבה בעת משבר, ולא נקבע מודל חל"ת (חופשה ללא תשלום) לעובדים בעת חירום. בתקופת הקורונה מעסיקים קיבלו אישור להוציא עובדים לחל"ת בהשתתפות המדינה. משרד המבקר המליץ ב-2021 על קביעת מדיניות חל"ת, אך לא נקבעה מדיניות כזו, ובתקופות של השבתה חלקית או מלאה של המשק במלחמה הממשלה נאלצה לקבל החלטות ללא מדיניות ברורה בנושא.