דוח חדש של עמותת עיר עמים חושף את שינוי דפוסי הפעולה להרחבת השליטה הישראלית בלב שכונת שייח’ ג’ראח על חשבון תושבי השכונה. על-פי הדוח, כיום המדינה נמצאת בחזית הפעולה, בניגוד לעבר, שבו "סכסוכי בעלות פרטיים" שימשו את המתנחלים להשתלט על נכסים בשכונה.

שכונת שיח' ג'ראח שוכנת מצפון לעיר העתיקה בירושלים. כ-3,000 תושבים מתגוררים בשכונה, כ-180 מביניהם יהודים.

החל משנות ה-70 הוגשו תביעות פינוי נגד 80 משפחות ערביות מהשכונה. שלוש משפחות פונו בפועל ב-2010, אך פסיקת בית המשפט העליון מ-2021 מגנה על 31 משפחות מפני פינוי. במסגרת הדיונים בסכסוכי בעלות הועברו עד עתה עשרה בתים לידי מתנחלים.

במסגרת פרויקט "התחדשות עירונית" המדינה מקדמת תוכניות בנייה בהיקף של כ-2,000 יחידות דיור לישראלים – מספר העולה על כלל הבתים הקיימים כיום בשכונה – תוך הריסת מבנים פלסטיניים קיימים והעתקת תושבים. התכניות שהרשות לפיתוח ירושלים מקדמת חולשות על הדרכים הראשיות בשכונה וכוללות כביש עוקף למערב ירושלים. לדברי כותבי הדוח, המהלך מאיים לשנות לחלוטין את מרקם החיים ולהפוך את שייח’ ג’ראח ממוקד קהילתי פלסטיני לשטח עם רוב יהודי מובהק.

מנגנון נוסף שמציין הדוח הוא "הסדר זכויות" במסגרת רישום מקרקעין ממלכתי. מאז 1967 הקפיאה המדינה את רישום המקרקעין, שהחלה בו הממשלה הירדנית. לאחרונה חודש תהליך רישום הבעלות על קרקעות והושלם במספר חלקות בשכונה, באופן שאִפשר לרשויות המדינה ולעמותות מתנחלים לרשום נכסים על שם בעלים יהודים מלפני 1948.

באפריל 2021 הושלם הסדר בשטח הכולל 40 בתים שבהם חיות 43 משפחות ערביות, והוא נרשם על שם בעלים יהודים. הרישום התבסס על טענות לזכות בעלות בקרקע לפני 1948, שבעטיין השטח הוקנה לאפוטרופוס הכללי לאחר סיפוח מזרח ירושלים. פקיד ההסדר שבמשרד המשפטים ניהל את ההליך מבלי לעדכן את המשפחות הפלסטיניות בשטח. יש לציין כי במסגרת התהליך אין הכרה בזכויות התושבים הערבים על הקרקע מלפני 1948.

כותבי הדוח מצביעים על קידומה של תוכנית להקמת ישיבה חרדית בשכונה כהשתלטות על שטחים ציבוריים. השטח המדובר הופקע מבעליו הערבים, ובתכנית המתאר הראשונה יועד להקמת מבני ציבור לטובת תושבי השכונה. עם זאת, השטח הוקצה לעמותת "מוסדות אור שמח", המתכננת להקים במקום ישיבה חרדית.

תוכנית "שביל הצפון" של משרד ירושלים ועמותת "ראשית ירושלים", שמטרתה פיתוח אתרי תיירות מצפון לעיר העתיקה, עוברת גם היא בשכונה. עם זאת, מרבית האתרים בתוכנית מייצגים את הסיפור היהודי של האזור, כגון מתחם שמעון הצדיק, אנדרטה לזכר חיילים ישראלים שנהרגו בקרבות לכיבוש העיר העתיקה, וכן בתים שבהם מתגוררים מתנחלים בשכונה – כמעט ללא אזכור לנוכחות התרבותית של הערבים במרחב.

אביב טטרסקי. "המדינה כבר אינה מסתפקת בתמיכה בעמותות מתנחלים" (צילום באדיבות המצולם)

על פי "עיר עמים", מכלול הצעדים הללו יוצר טבעת חנק הולכת ומתהדקת על השכונה, ומעמיד בסכנת עקירה מיידית עשרות משפחות פלסטיניות. מעבר לכך, הם צפויים לחולל שינוי גאוגרפי ומדיני מהותי – הפיכת אזור שייח’ ג’ראח למתחם התנחלותי רציף שינתק את מרכז מזרח ירושלים מהעיר העתיקה ומצפון העיר.

"הדוח חושף שלב חדש ומדאיג במיוחד בתהליך הייהוד של מזרח ירושלים", כותב אביב טטרסקי, חוקר בעמותת עיר עמים ומחבר הדוח. "המדינה כבר אינה מסתפקת בתמיכה בעמותות מתנחלים – היא עצמה מובילה את המהלך. הפעם, הכלים אינם דחפורים אלא תוכניות מתאר, רישומי מקרקעין ויוזמות כביכול ‘אזרחיות’. מאחורי שפה טכנית של תכנון ופיתוח מסתתר מהלך פוליטי עמוק שמטרתו אחת – להעמיק את השליטה הישראלית בלב השכונות הפלסטיניות של העיר".