ועדי העובדים צריכים להיות פרו-אקטיביים ביחס למהפכת הבינה המלאכותית – כך אמרה ענבל נמיר, מובילת פרקטיקת עתיד העבודה בחברת הייעוץ האסטרטגי דלויט, בכנס בנושא AI ועתיד עולם העבודה שנערך במרחב תל אביב של ההסתדרות.

"הוועדים צריכים להיות חלק מתהליך התכנון. להבין מה השינויים שהולכים להיות בתפקידים, איך זה ישפיע על כוח האדם שלנו ועל המבנה הארגוני", אמרה. לדבריה, ועדי העובדים צריכים בשלב הראשון לערוך מיפוי של פוטנציאל השינוי שהבינה המלאכותית עשויה להביא לארגוניהם – למפות את התפקידים, לפרקם למשימות שונות ולברר מה מידת האוטומציה הצפויה לכל משימה. "המפה הזו תאפשר לנו להתכנס לדיונים אסטרטגיים ולא להגיב להנהלה שמבקשת לחסוך, אלא לגשת אליה עם האמירה שאפשר לחסוך, ולחשוב איך נכון לעשות את זה".

נמיר הוסיפה כי חלק מתפקידם של ועדי העובדים בתהליך הוא לקדם הכשרה ופיתוח ההון האנושי. "אם אין להם את הידע והיכולות הם נשארים מאחור. אחריות שלנו לוודא שיש כל הזמן למידה. לא 'קורס' להטמעה של מערכת ספציפית. ללמד את העובדים ללמוד בעצמם. לוודא שהלמידה תמיד תהיה נגישה, שמערך משאבי האנוש ידע לתווך וללוות, ולמנף את הכלים והטמעת הטכנולוגיות".

בפאנל ראשי ועדים סיפרה יו"ר ועד עובדי בתי המשפט הדס אוחיון כי במסגרת ההסכם הקיבוצי האחרון פעל הוועד להסדיר מחדש את תפקידן של 700 קלדניות – שהפכו למקליטות ולמנהלות אולמות משפט. "האחריות שלנו היא להביא את העובדים למצב של מוכנות לעולם החדש באופן שהמעסיק יהיה זקוק לו. החשש שלנו היה קיים וגם מוצדק – אבל בניהול נכון ובהיערכות נכונה אפשר לרתום את הכלים החדשים הללו לטובת העובדים". לדבריה, כבר טרם חתימת ההסכם הפכו כמחצית מאולמות המשפט בישראל למותאמים להקלטת פרוטוקולים. הקלדניות מבצעות בקרה והגהה על תמלול המבוצע באמצעות בינה מלאכותית ונותנות לו אסמכתא אנושית. "אם היינו מתעכבים בהסדרה של התפקיד, העובדות הללו היו הופכות ללא רלוונטיות, ולכן כל כך חשוב השיח בוועדים על הנושא הזה".

פרץ ששון, יו"ר ועד עובדי משרד הביטחון, סיפר כי בעקבות מלחמת חרבות ברזל עלה משמעותית מספר הנפגעים הפוסט-טראומתיים. "בעבר לקח כמה שנים עד שהוועדה הרפואית הראשונית אפשרה לקבוע זכאות לפוסט-טראומה. אנחנו כוועד הסכמנו שהמבחנים לוועדות הרפואיות יהיו מול מחשב ובאמצעות בינה מלאכותית, כדי לייעל את התהליך ולאפשר באמת טיפול ומענה מהיר לאנשים שזקוקים לכך".

לדבריו, חלקים שונים במשרד משלבים כיום שימושים שונים בבינה מלאכותית, אך בחלקים מסוימים השימוש מצומצם בשל מגבלות ביטחון מידע וסיווג ביטחוני. "אנחנו משדרים לעובדים שהבינה המלאכותית יכולה להיות כלי עזר משמעותי", הוסיף ששון.

יו"ר ועד עובדי עיריית תל אביב, רמי בן גל, סיפר שבבית החולים איכילוב כבר מיושמות כיום מערכות בינה מלאכותית המסייעות בין היתר לאבחון מוקדם ומדויק יותר של מחלות ולתעדוף דחיפות בין חולים. "בעירייה עצמה אנחנו נערכים למערכות שינהלו למשל את תהליך פינוי האשפה בעיר, כשפחי הזבל ידעו לאסוף מידע כמה אשפה מייצרים בכל בניין ולכוון להיכן כדאי לשלוח משאיות", אמר. לדבריו, הוא אינו צופה אבטלה טכנולוגית, אך סבור שהעבודה המאורגנת חייבת להתאים את עצמה לשינויים הצפויים. "אני לא בטוח שהבעיה תהיה מחסור במקומות עבודה. אנחנו שלוש שנים לתוך המהפכה והמחסור בכוח אדם רק עולה. אבל יהיו תצורות העסקה חדשות. יהיה צורך לחשוב איך מארגנים עובדים פרויקטליים".

דניאל שרייבר, מייסד ומנכ"ל חברת למונייד ויו"ר מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, הדגיש כי כבר משנות ה-90 הולך וגדל חלקו של ההון בתוצר המקומי הגולמי על חשבון חלקם של העובדים. "מאז שנות ה-90 התמ"ג לנפש עלה ב-38% והתמ"ג לשכר ב-16% בלבד. אנחנו רואים מגמה שמאז הופעת המחשב האישי כוחם של המחשבים עלה וכוחם של העובדים ירד. אני חושש שנראה בעשורים הקרובים גלי אבטלה גדולים וייתכן שקבועים. אני מעריך שאין שום דבר בעל ערך כלכלי שמוח אנושי יכול לעשות שבינה מלאכותית לא תוכל לעשות".

שרייבר קרא לשינוי עמוק בהגיון החברתי-כלכלי, שיבוא לידי ביטוי במיסוי הצמיחה המושגת באמצעות מעבר לבינה מלאכותית. זאת לצורך תשלום חלופת שכר לאנשים שיאבדו את עבודתם. "אתם חייבים להתחיל כבר עכשיו לעבוד על מנגנונים, רעיונות ומחשבות איך ממסים את הבינה המלאכותית. זה מאתגר כי הון בורח. יש סיבה שמיסי הון וחברות נמוכים מהמיסוי על משכורות – זה משקף את העובדה שלנו כעובדים אין לאן לברוח, אבל חברות יכולות לברוח לאיי קיימן".

"אנחנו נפגשים היום סביב נושא שכולנו שומעים עליו לפעמים בחשש ולפעמים בסקרנות – הבינה המלאכותית", אמרה יו"ר ההסתדרות במרחב תל אביב-יפו, אורנה אבידן, שיזמה והובילה את הכנס. "אבל הכותרת שלנו לא במקרה מדברת על עבודה מאורגנת, כי השאלה האמיתית היא לא רק מה יעשה ה-AI לעולם העבודה, אלא מה אנחנו – העובדים, הוועדים וההסתדרות – נעשה איתו".

לדבריה, "העולם משתנה בקצב מהיר. תפקידים נעלמים, אחרים נוצרים, והמכונות נעשות חכמות יותר. דווקא עכשיו נדרש הקול האנושי, הקול הערכי והקול שלנו – של העבודה המאורגנת. הוועדים עומדים בחזית השינוי הזה. תפקידנו לא רק להגן אלא גם להוביל. לוודא שהטכנולוגיה תשרת את האדם, ולא תחליף אותו. שהבינה המלאכותית תגדיל הזדמנויות ולא תעמיק פערים. הכוח שלנו טמון בשילוב בין אחריות להסתגלות – לשמור על זכויות, ביטחון תעסוקתי וכבוד האדם בעבודה, ולהסתגל למציאות חדשה שבה נצטרך כולנו ללמוד ולהתעדכן".

אבידן הדגישה כי לאורך השנים ידעה ההסתדרות לעמוד באתגרים משמעותיים ואף למצוא בהם מנופים לצמיחה. "זהו עוד שלב במסע של עבודה מאורגנת שמבינה שהעתיד לא מפחיד – הוא פשוט דורש נוכחות, הכוונה וערכים". היא הוסיפה כי בכוונת ההסתדרות להקים גוף משותף עם נציגי ועדים וליווי מקצועי לקידום הנושא במקומות העבודה.

סגן יו"ר ההסתדרות ויו"ר אגף המרחבים, אבי יחזקאל, בירך על היוזמה לכנס ועדים ואנשי שטח לדון בהשלכות הבינה המלאכותית על זכויות העובדים. "ההתקדמות המהירה של מהפכת הבינה המלאכותית עלולה ליצור פערים חברתיים שעלולים אף להביא לשבר חברתי. אני מדבר הרבה עם ראשי ועדים, בין היתר עם יהודה גן-אל, יו"ר ועד חברת החשמל, על השאלה מה צריך לעשות עם עולם ה-AI בתחום עיגון ההסכמים הקיבוציים. יהיה צריך להתייחס לשאלות הללו בהסכמים ובחקיקה. יש צורך להסדיר את סוגיית פרטיות העובדים ואת העדכון המקצועי הנדרש עם השינוי המהיר בעולם העבודה. דווקא בימים כאלה האיגוד המקצועי נחוץ עוד יותר – כי אי אפשר בלי מישהו שיגן על העובדים".