"כשחיפשתי עבודה רק אמרתי 'שלום', והמראיין אמר לי 'אף אחד לא יעסיק אותך' והסתובב", סיפר חנן הורביץ, המתמודד עם גמגום, בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת לרגל יום הגמגום הבינלאומי. "כך הסתיים הראיון, ואני הייתי צריך לאסוף את עצמי, ולמזלי הייתה לי היכולת הזאת. גמגום אינה בעיה אלא הסטיגמה. כולנו יכולים להקשיב לאדם מגמגם, כמה זמן שזה ייקח לו – כמו שבמעבר חצייה אני מאפשר לאדם נכה לעבור, כי צריך".

את הדיון יזם ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), ששיתף כי הוא עצמו מגמגם מגיל שלוש. "גם אם לפעמים לא שומעים, הבעיה קיימת ומאלצת אותי לדבר יותר לאט או להחליף מילים – זו התמודדות מתמדת. הגמגום הוא לא רק בעיה בשטף הדיבור, זו בעיה תפקודית שעלולה להשפיע על השתתפות חברתית, בתעסוקה וכמובן על הפן הרגשי, וחשוב לדון בכל הרבדים האלה. התהליך לא יסתיים בתום הדיון, נעשה הכול כדי לצמצם פערים ולקדם חקיקה איפה שצריך".

בדיון השתתפו אנשים שמגמגמים וכן נציגי ארגון אמב"י (ארגון האנשים שמגמגמים בישראל) המייצג את אוכלוסיית האנשים שמגמגמים בישראל. ענת מאור, סמנכ"לית אמב"י ואמא לנערה שמגמגמת, סיפרה שהגמגום מוגדר כיום כבעיה נוירולוגית והפרעת תקשורת, אך הוא כורך בתוכו השלכות רגשיות וחברתיות רבות. "אנשים נמנעים מהשתתפות בחברה, מפחדים לגשת לראיונות עבודה, להשתתף בשיעור, מתמודדים עם חרדות, פחדים, הסתגרות בבית – זה מייצר עיוות בהערכת הליקוי ובמענים הניתנים לו".

נציגי הארגון ציינו כי במקרים רבים אחוזי הנכות הניתנים בגין גמגום הם נמוכים, וכתוצאה מכך נחסמים בפני האדם המגמגם שירותים שונים שלא ניתן לצרוך במקום אחר. פרופ' יאיר למפל, יועץ ארצי של הביטוח הלאומי לנוירולוגיה, אמר: "המחשבה כיום בוועדות עצמן עוסקת ביכולת השיקומית וביכולת של האדם להרוויח ולהתפרנס. יהיה צריך לפתור את זה ולייצר יכולת לקבל שירותים גם כשאחוזי הנכות שנקבעים נמוכים מ-20%".

עו"ד שרית דימרי מהמוסד לביטוח לאומי הביעה נכונות לקיים מפגש של נציגי המוסד עם נציגי ארגון אמב"י ולדון בצרכי ציבור המגמגמים ובקידום פתרונות אפשריים. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), אמרה: "כולי תקווה שהדיון היום יקרב אותנו עוד צעד למציאות מיטבית עבורם – לא כאקט של חסד, אלא כאינטרס חברתי שלנו". בליאק סיכם את הדיון: "התחלנו את הדרך היום, הכוח הוא בדיוני המעקב – נעשה פגישה משותפת, ונתקדם".