חברי כנסת מהקואליציה מאיימים כי לא יצביעו בעד מתווה הגיוס לחרדים השנוי במחלוקת שמציע יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט – כך אומרים סגנית שר החוץ ח"כ שרן השכל (הימין הממלכתי) וח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), ומציגים מתווה חלופי משלהם. מנגד, ועדת החוץ והביטחון לא תדון גם בשבוע הבא בהצעת החוק של ביסמוט – דחייה רביעית ברציפות.

השכל ואדלשטיין אמרו את הדברים בכנס חירום שיזמו בשלישי השבוע יחד עם ארגוני המילואים ומפלגת המילואימניקים בראשות יועז הנדל. בכנס, שנערך בכנסת, התבטאו אדלשטיין והשכל נגד מתווה הגיוס שביסמוט מנסה לקדם, ואיימו כי לא יהיה לו רוב גם בוועדת החוץ והביטחון – ועדה שאדלשטיין הודח מראשותה באוגוסט האחרון, ובשבוע שעבר הודח גם מחברותו בה.

"מתווה הגיוס הנוכחי שפורסם לא עונה על הדרישות של צה"ל", אמרה השכל, והציגה בהמשך את המתווה שלה לגיוס חרדים, המבוסס על ישיבות שמתפקדות כבסיסים צבאיים. "אני מודיעה לקואליציה, אין לכם רוב. אנחנו שבעה חברי כנסת שנצביע נגד הצעת החוק והיא לא תעבור". השכל לא פירטה מיהם הח"כים האחרים שצפויים להתנגד לחוק, חוץ ממנה ומאדלשטיין.

"אנחנו לא צריכים לקבל את רוע הגזרה", אמר אדלשטיין, שנהנה מתמיכה של ארגוני המילואים, איתם עבד בגיבוש המתווה כשהיה יו"ר ועדת חוץ וביטחון. "במשך שנה וחצי לא השתמשתי בביטוי 'חוק ההשתמטות', אבל אחרי שראיתי את הפרסומים קראתי לו חוק ההשתמטות. לצערי הרב צה"ל לא יכול להיות צבא קטן וחכם, הוא צריך להיות צבא גדול וחכם".

ארגוני המילואימניקים

מארגני כנס החירום, בהם גם חברי מפלגת "המילואימניקים" שהקים השר לשעבר יועז הנדל ומייסדי קואליציית ארגוני המילואים, הציגו את עקרונות המתווה שפורסם והסבירו מדוע הוא לא נותן מענה לצרכי הביטחון. לדבריהם, המטרה היא למנוע קידום חוק גיוס על בסיס המתווה הקיים.

"אני רוצה להגיד קודם תודה ליולי. לא קל להיות מנהיג בזמן שכולם מתעסקים בפוליטיקה קטנה", אמרה שבות רענן, ממייסדות פורום נשות המילואימניקים ומפלגת המילואימניקים. "עם ישראל עבר שנתיים קשות. עם מחירים כל כך כבדים. המרחק שיש בין היופי בעם ישראל לבין רוב הבית הזה הוא מאוד כואב".

רון פרץ, לוחם במילואים וממייסדי מפלגת המילואימניקים, אמר כי "כל מי שהגיע לכאן היום לא מוכן לקבל את רוע הגזרה. לא מוכן לקבל את העובדה שצה"ל אומר שחסרים לו 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, אבל הממשלה נמצאת בדום שתיקה. לא מוכן לקבל את העובדה שממשלת הימין שהצבעתי לה משאירה את הצבא קטן, בזמן שהאויבים שלנו רק גדלים ומתעצמים".

שלומי דמרי, לוחם במילואים ואח שכול, ממייסדי מפלגת המילואימניקים: "שירות שווה לכל אזרח זו לא פוליטיקה, זו אחריות לאומית, בטח של מי שמתיימר להיות נציג הציבור הלאומי בכנסת. אני קורא לביסמוט לשבת איתנו, להקשיב לנו, ולהראות שאתה מסוגל לעשות את מה שנכון לישראל גם כשזה לא נוח פוליטית"

"העובדה שהמשרתים צריכים לחזור משדה הקרב ולהתחנן על זה שיעמדו לצידם ולא לצד המשתמטים היא כתם בל ימחה לבית הזה. אנחנו סיימנו להתחנן", אמר עוז בן נון, מייסד ארגון דור במיל', "מי שמשתמש ביהדות כדי להשתמט לא קרא תנ"ך. ההיסטוריה היהודית רצופה בהתמודדות עם שבטים שהשתמטו מעזרה לאחיהם, והיחס אליהם הוא חד משמעי. ההיסטוריה היהודית שפטה אותם לחומרה".

מתווה השכל: ישיבות כבסיסי צה"ל

השכל הציגה בכנס מתווה שגיבשה לגיוס החרדים, שנועד לענות על צורכי כוח האדם של צה"ל מחד, ולשמור על אורחות חייהם של לומדי התורה מאידך.

לפי המתווה, יוקמו לאורך גבולות המדינה 60 בסיסי "ישיבות-גבול" – מסגרות שבהן ישרתו חיילים חרדים כחלק מ"ישיבה צבאית-רוחנית". בכל בסיס ישרתו כ-300 חיילים ולומדי תורה, שיחלקו את זמנם בין לימוד, שמירה ומנוחה. הבסיסים יופעלו תחת פיקוד צה"ל ובפיקוח רבני של העדה המאמצת, תוך התאמת תנאי השירות לצרכים הדתיים של כל זרם וקהילה.

המתווה נועד "להקל את העומס על מערך המילואים, לחזק את הביטחון בגבולות, ולהביא לפתרון חברתי מאחד", כך לפי השכל. "במקביל, הוא מאפשר למי שבוחר בלימוד תורה כחלק מתרומתו למדינה, לעשות זאת במסגרת שתורמת גם לביטחון ישראל".

התוכנית מבקשת "ליצור חיבור אמיתי בין ההגנה הרוחנית להגנה הפיזית על עם ישראל, כפי שהדגישו מנהיגי ישראל לאורך הדורות – חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו", אמרה השכל. "לאור העומס האדיר על משרתי המילואים, עלינו להציע פתרון שמאזן בין הצורך המבצעי של צה"ל לבין השמירה על אורחות חייהם של לומדי התורה. המתווה הזה הוא הדרך לשמר את ביטחון המדינה, באופן פרקטי המותאם למציאות הישראלית."