דוח מיוחד של שירות התעסוקה שהתפרסם היום (ראשון) מתריע מפני מגמת ירידה בשיעור התעסוקה וברמות ההשתתפות בכוח העבודה של צעירים בישראל.

לדברי שירות התעסוקה, אם מתייחסים לשיעור האבטלה בקרב צעירים רק דרך הפריזמה של מחפשי עבודה שלא מצאו עבודה ואינם מועסקים – שיעורם בישראל נמוך יחסית לחלק ממדינות המערב, שבחלקן אף נרשמה עלייה באבטלת צעירים בשנה האחרונה. אולם כשבוחנים את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ואת שיעורי התעסוקה של צעירים בישראל, שבעבר היו גבוהים יחסית, ניתן לראות שהם ירדו בהדרגה וכיום הם דומים לממוצע במדינות ה-OECD.

על פי נתוני הדו"ח, עד שנת 2015 היה שיעור ההשתתפות של צעירים בישראל בגילים 20–24 בשוק העבודה, כלומר עובדים ומחפשי עבודה, דומה למקביליהם בארצות הברית ובאירופה. אולם מאז – הלך ונוצר פער, כשבשנתיים האחרונות – שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בארצות הברית מצוי בעלייה ואילו בישראל בירידה. עד הקורונה, עקפה ישראל את ממוצע ה-OECD בשיעור ההשתתפות של צעירים בשוק העבודה, אולם מאז הצטמצם הפער, ובשנת 2024, עבר שיעור ההשתתפות של גילים אלו בממוצע ה-OECD את ישראל.

בחינה של שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של בני 20–24 בישראל מלמדת כי יש לה היבט מגדרי – בעוד ששיעור ההשתתפות של נשים צעירות שמר על יציבות די עקבית ואף עלייה קלה בשנים האחרונות (למעט ירידה זמנית במהלך משבר הקורונה), הרי ששיעורי ההשתתפות של גברים צעירים רשם ירידה די עקבית, למעט עלייה קלה משוך הקורונה שנבלמה עם פרוץ המלחמה והתחלפה בירידה.

כתוצאה מכך, הפער המגדרי בשיעורי ההשתתפות הצטמצם משמעותית ובאופן די עקבי עד כי ב-2025 כבר נשחק לחלוטין. ב-2014 שיעור ההשתתפות של הגברים בני 20–24 עמד על כ-80% ושל נשים על כ-68% (פער של כ-12 נקודות האחוז), ואילו ב-2025 שיעור ההשתתפות של שני המגדרים בקבוצת הגיל הזו עומד על כ-68%. בהתאם, ניתן לראות ששיעורי התעסוקה של צעירים בישראל (15–29) הלכו וירדו. ירידה זו, החלה כבר לפני כעשור בשנת 2017.

הירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של צעירים בישראל, בולטת אף יותר כשבוחנים אותה בהשוואה לגילאי העבודה העיקריים (25–66). בקבוצות גיל אלו מאז משבר הקורונה חלה עלייה עקבית בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה, כשב-2025 הגיעה שיעור התעסוקה בהן ל-84% בקרב גברים ו-78.1% בקרב נשים (81% בממוצע). גילאי הביניים (30–54) נותרים יציבים מבחינת שיעור התעסוקה בהם, ואף נהנים מרמות תעסוקה גבוהות וגוברות בהשוואה למדינות ה-OECD.

שיעורי התעסוקה של עובדים מבוגרים בגילאי 55 ומעלה מצויים גם הם בעלייה, שחלקה עשויה להיות על רקע החוסר בידיים עובדות בגין ירידת שיעורי תעסוקת הצעירים. בשירות התעסוקה מסבירים, כי מדובר במגמה עולמית במדינות המערב, לפיה כוח העבודה 'מזדקן', בין היתר על רקע העלייה בתוחלת החיים שבמקביל אליה עלה גיל הפרישה.

ניתוח השוואתי של ישראל ביחס למדינות אחרות בין השנים 2019 לשנת 2025, מראה כי ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות שנסקרו בה נרשמה ירידה בשיעורי התעסוקה בכל תת-קבוצות הגיל הצעירות (15–19, 20–24, 25–29, 30–34). במספר מעט של מדינות שנסקרו, כגון בריטניה (15–19 ו-20–24), ארה"ב (20–24 ו-25–29 באופן מוגבל) חלו ירידות בתעסוקת צעירים, אך רק בחלק מקבוצות הגיל.

בשירות התעסוקה, בחנו גם את המגמות בקרב קבוצת המתייאשים מחיפוש עבודה – קבוצה זו, מתאפיינת בכך שהיא מעידה על עצמה שהיא מעוניינת לעבוד, ואף חיפשה עבודה בשנה החולפת, אולם לא חיפשה עבודה בשבועות שקדמו לסקר הלמ"ס. שיעור המתייאשים מעבודה בקרב צעירים בני 18–24 גבה באופן משמעותי בשנים האחרונות ובשנת 2023 היה פי 2–3 מקבוצות הגיל המבוגרות יותר. שיעור הגברים מקרב המתייאשים גבוה מעט משיעור הנשים המתייאשות. בשירות התעסוקה מעריכים שייתכן שהדבר נובע מציפיות שכר גבוהות יותר וממחסור בחלופות תעסוקתיות מתאימות.

צעירים ערבים מתייאשים פי 2–3 מצעירים יהודים לאורך התקופה שנסקרה. בעלי משלחי יד 'חלשים' כמו עובדים בלתי מקצועיים ועובדי מכירות ושירותים – מתייאשים הרבה יותר מאשר בעלי משלחי יד אקדמאים, מנהלים והמקצועות הטכניים. המשמעות היא שצעירים המתחילים את חייהם התעסוקתיים במקצועות בעלי פריון נמוך ואפיקי קידום מוגבלים הם אלו שנוטים להתייאש יותר מהר מעבודה.

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "ישראל היא חלק מכלכלה גלובלית, והאירועים שמתרחשים בעולם משפיעים גם עלינו. לפיכך, שירות התעסוקה עוקב מקרוב אחר המגמות התעסוקתיות, בארץ ובעולם, ופועל פרואקטיבית ובאסטרטגיה ארוכת טווח למענה והיערכות לשינויים הצפויים.  הירידה בשיעורי תעסוקה הצעירים באה במקביל לעלייה מבורכת בהשתתפותן של קבוצות שעד לאחרונה היו בשולי שוק העבודה. כך שלכאורה התנודות בתעסוקת הצעירים 'טבעיות', אבל אין הדבר מערער את המחויבות העמוקה של שירות התעסוקה כדי להבטיח תעסוקה מיטבית לכל אזרחי ישראל, לרבות הצעירים שהם דור העתיד של הכלכלה שלנו. זה נכון תמיד, ונכון שבעתיים נוכח השינויים המתרחשים בעולם העבודה עם כניסתה המאסיבית של הבינה המלאכותית"