עשרות רפורמות משמעותיות, בחוברת של מעל 200 עמודים – כך לפי טיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 שהגיעה לידי 'דבר' וטרם פורסמה רשמית. לאחר שבמסגרת תקציב 2025 הובטח "חוק הסדרים רזה", שלא כלל שינויים מבניים מרחיקי לכת, טיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 מתגלה כרחבה ומשמעותית בהרבה.
בין היתר, כוללת ההצעה קידום תהליכי הפרטה, קיצוצים בתנאי שכר וחשיפת משק החלב לייבוא – לצד רפורמות חדשות שנועדו לשפר את תהליכי העבודה הממשלתית ולקדם פרויקטים המעודדים צמיחה.
"התוכנית הכלכלית לשנת 2026 – שינויים מבניים", הוא למעשה אסופה של חוקים והחלטות ממשלה המנוסחים על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר ומועברים כחוק אחד, המחולק לסעיפים. חלק מהסעיפים תקציביים ונוגעים ישירות לפעילות משרד האוצר, ואחרים נוגעים לסמכויות משרדי ממשלה נוספים.
מהפכת תקנים, פחות נופשונים
ההצעה להטבות מס הכנסה לעולים ותושבים חוזרים כוללת הטבה למכניסים מעבודה עד מיליון שקלים לתושב בשנים 2026–2027, ובשנים 2028–2030 סכומים יורדים בסך 600 אלף, 350 אלף ו-150 אלף שקלים. ההטבה תחול על שנת 2026 בלבד. צעד זה יעלה כ-600 מיליון שקלים, שיתפרסו על פני חמש השנים הקרובות, ויטיב במיוחד עם עולים בעלי הכנסה גבוהה.
במערכת הביטחון מוצע לקדם חוזים אישיים במשטרה, להסדיר ולהגביל את ימי המילואים המותרים, וכן לבטל מרכיבים בתנאי השכר של אנשי הקבע בצה"ל. בין היתר, לפי ההצעה, יצומצמו חופשות הפרישה ויבוטלו הטבות הנופש "נופש צבא קבע", "נופש מבצעי" ו"נופש משפחות".
הטבת המס לשימוש ברכב תבוטל, וכן יצומצמו הטבות בפנסיה ובפנסיית הגישור. צעדי הקיצוץ בתחום אנשי הקבע יביאו לחיסכון של 920 מיליון שקלים בתקציב המדינה. חברות ביטחוניות ממשלתיות שהכנסותיהן עולות על חמישה מיליארד שקלים יקבלו גמישות ניהולית שתאפשר להן לרכוש ולהקים חברות חדשות.
בתחום כוח האדם בשירות הציבורי מוצע לשנות את הליך אישור הגדלת כוח האדם, כך שיחויב בתהליך אישור משותף של אגף התקציבים, מערך הדיגיטל הלאומי ונציבות שירות המדינה. כל הגדלת כוח אדם תכלול בחינה של העלויות אל מול ההיתכנות והעלות של מענה דיגיטלי ללא תוספת כוח אדם. מהלך זה עשוי להקשות ולמנוע חלק ניכר מהגדלות התקנים, ולהעביר כוח רב לאגף התקציבים – שלרוב מתנגד להגדלות כוח אדם ורואה בהקטנת מספר העובדים אמצעי להתייעלות.
בנוסף, מוצעת הקלה על תהליכי הרגולציה ביצוא הביטחוני. משרד הביטחון יחויב לקבוע נהלים ליצוא ביטחוני תוך פרק זמן קצר, והחלטה על רישיון יצוא תתקבל בתוך 30 ימים. כחלק מתהליך רחב בתחום התמיכה באנשים עם מוגבלויות, מוצע לשנות את גמלת הניידות כך שתחולק לפי צרכי הניידות. כמו כן מוצע לקבוע מחדש נוהל לתו נכה, כך שיינתנו תווים בהתאם לבדיקה רפואית. כמות תווי הנכה תצומצם, כך שנכים הזקוקים לתו יוכלו ליהנות ממקומות חניה ייעודיים.
שילוב החברה הערבית ומאבק בהון השחור
בתחום ההון השחור מוצע להמשיך מהלך שנכלל גם בחוק ההסדרים ובתקציב 2025, לצמצום ההחזקה במזומן. החזקת מזומן תוגבל לעד 200 אלף שקלים, ואילו עסקה, תשלום שכר או החלפת שיק במזומן יוגבלו לסכום של עד 6,000 שקלים. בנוסף, תקופת שמירת המידע במאגר רשות המסים תוארך משלוש לשבע שנים.
ביחס לחברה הערבית מוצע לבנות תוכנית לאומית לקידום מדיניות שפתית, לחיזוק השפה העברית בקרב החברה הערבית, ולהקלה על השתלבותם של דוברי ערבית בכל ענפי המשק, במיוחד במקצועות הדורשים שליטה גבוהה בשפה. עוד מוצע לקבוע יעדי תעסוקה ושכר לחברה הערבית עד שנת 2035, ולשם כך לפעול לצמצום פערי השכלה והגדלת ההכשרה המקצועית.
בתחום הרשויות המקומיות מוצע לשנות את מנגנון מענקי האיזון, כך שההגדרות לתמיכה ממשלתית יהיו הדרגתיות יותר מהמצב הנוכחי המבוסס על אשכולות 1–10. כיום מעבר מאשכול אחד לאחר מהווה שינוי דרמטי ויוצר תמריץ שלילי לעלייה באשכולות. בנוסף, מוצעת הקלה על השכרת שטחים רשותיים לצרכי מסחר ועל מכירת קרקעות למיזמים עסקיים.
בתחום הביטוח הסיעודי מוצע להגביל את הסכום שיכול להיות מועבר לגורמים המטפלים בהגשת תביעות, כמו עורכי דין או חברות ייעוץ, בעת בקשה לקבלת גמלת סיעוד או תגמולים מביטוח סיעודי. לפי ההצעה, חלק גדול יותר מהגמלה יועבר ישירות למבוטח עצמו, כך שההחזרים שיקבל לא יישחקו בעמלות ובתשלומים נלווים.
קידום שדות תעופה פרטיים ורפורמה בשוק החלב
בהצעת החוק שתי רפורמות מבנית משמעותיות ביותר: הראשון הוא הפרטת חלקים משמעותיים מפעילות רכבת ישראל, צעד שזכה לביקורת מצד גורמי מקצוע. השני הוא הרפורמה להגדלת יבוא החלב – שלפי חקלאים רבים עשויה לפגוע במשק המקומי.
בתחום מיסוי הסיגריות האלקטרוניות ומכשירי האידוי מוצע למסות בסך 30 שקלים כל סיגריה אלקטרונית, ושקל אחד לכל מיליליטר נוזל אידוי. זאת, "במטרה לצמצם את השימוש במוצרי עישון ואת התחלואה הנובעת מהשימוש בהם; וכן במטרה לצמצם את פעילות העבריינות הכלכלית הנרחבת בתחום מוצרי העישון, ובפרט בתחום הסיגריות האלקטרוניות, ועל מנת להגדיל את הכנסות המדינה ממסים". משרד האוצר צופה הכנסה של כ-500 מיליון שקלים בשנה מהמהלך.
בהצעה נכללים גם אימוץ כללי המיסוי "פילאר 2" של ה-OECD, שיובא לצד הטבות מס חדשות לחברות. בחוק נכללים צעדים לקידום התחרות בענף הבנקאות, הקלה על כניסתם של שחקנים חדשים, שיפור מאגר נתוני האשראי באמצעות חיוב גופים ממשלתיים להעביר אליו מידע, והכללת עסקים בינוניים וקטנים במאגר.
בחוק ההסדרים נכללות גם הקלות רגולטוריות בתחום הבטיחות באש והתאמתן לתקן האמריקני NFPA, המשך מעבר הדיגיטציה של השירותים לאזרח, וקידום מעבר כלל המערכות הממשלתיות לענן "נימבוס". בנוסף, נכללת הרחבת נגישות האקדמיה ל"מחשבי העל" המוקמים בישראל, הקמת רשות ארצית לטיפול בפסולת, המשך תהליך ההפרטה בענף תשתיות הביוב, וקידום שדות תעופה בזיכיון – כלומר, שדות תעופה פרטיים.
עוד נכללות רפורמות בתחום הדלק והגז, הקלות על בנייה סמוך לחופים, הקלה בתהליך העברת נכסים עזובים לידי המדינה, ושיפור תהליכי התכנון התחבורתי המטרופוליני. בנוסף מוצע לקדם תוכנית אסטרטגית למשק הגז הטבעי, להכין את משק החשמל לצרכים החדשים הנובעים מהשימוש בבינה מלאכותית, ולאסוף נתונים מנהליים על שוק העבודה – נתונים המבוססים על רישום מלא ולא רק על הערכות וסקרים סטטיסטיים. כמו כן, מוצע לקדם שינויים בשוק מתן הערבויות ובמיסוי קרנות הגמל.
לוח זמנים צפוף
החוק מועבר בצמוד לחוק התקציב, שאי-העברתו נחשבת להצבעת אי-אמון בממשלה ולפירוקה, ולכן יכולת העיכוב או ההתנגדות לקידומו מוגבלת מבחינה פוליטית. עם השנים ספג חוק ההסדרים ביקורת נרחבת מצד חוקרים ואנשי ממשל, הטוענים כי מהלך החקיקה המרכזי בכנסת מנוהל בפועל בידי אגף התקציבים – גוף מקצועי שמביט על המציאות דרך זווית תקציבית בלבד, ונודע באג’נדה של הפרטה, קיצוצים וצמצום המגזר הציבורי.
לוח הזמנים הצפוי לחוק ההסדרים הוא העברתו בשבועות האחרונים של מרץ 2026 – שהם גם השבועות האחרונים לאישור חוק התקציב, שחוק ההסדרים "יוצמד אליו". עם זאת, חלק מסעיפי החוק, ובייחוד אלה הכוללים מרכיבים הנוגעים למערכת המס, עשויים לעבור עוד לפני סוף שנת 2025, כדי שיוכלו לחול כבר בשנת המס 2026.
