התרעה חמורה מפני ירידה משמעותית בסדר הכוחות (סד"כ) בצה"ל, היערכות לשירות מילואים בן 70 ימים בשנה והארכת השירות הסדיר ל-36 חודשים – אלה הסוגיות החשובות שעלו היום (ראשון) בדיון בכנסת בוועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל בראשות ח"כ אלעזר שטרן ('יש עתיד').

מטרת הדיון בוועדה, המהווה ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון, הייתה מעקב אחר מדיניות מעצר עריקים ומשתמטים. אך מהנתונים עלתה תמונה מדאיגה גם ביחס למשרתים בסדיר ובמילואים, לאור העלייה הלא מספקת במספר המתגייסים. לדברי שטרן, "אין עלייה גדולה יותר במספר המתגייסים, כי יש תקווה לחוק שיבטל את הסנקציות על אי גיוס".

ביחס לסוגיית המעצרים, בדיון הוועדה אף צוין כי נותרו רק 600 מקומות כליאה במתקני שירות בתי הסוהר (שב"ס), למרות שיש 1,232 עריקים ומשתמטים שצריך למצוא להם מקום. מאז תחילת המלחמה צה"ל מצוי ב"מצב חירום כליאתי", שבו מותר לפי חוק להלין אסירים ביטחוניים במזרונים על הרצפה, כדי לקלוט עצורים חדשים במקרה של תפוסה מלאה.

מחסור של "רק" 12 אלף חיילים

תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון מנהל כוח אדם, אמר בדיון כי "הצורך בכוח אדם הוא משמעותי ביותר. צבא חובה מחייב זרם קבוע של אנשים, וצריך לקיים מודל שמתמלא כל שנה". הוא ציין גם כי "אנחנו צריכים 12,000 חיילים ומתוכם 6,000 – 7,000 לוחמים, נכון לצרכים הנוכחיים".

טייב הוסיף כי ברגע שיתקבל אור ירוק מהדרג המדיני לגיוס של בני ישיבות, בצה"ל יהיו מוכנים לקלוט מתגייסים ללא הגבלה כבר ביוני 2026. "אם יתקבל אור ירוק היום, בצבא יוכלו לקלוט כבר עכשיו 7,500 מתגייסים, את כל השאר יוכלו לקלוט החל מיוני 26".

טייב התייחס בדבריו גם לסוגיית הארכת השירות הסדיר ל-36 חודשים בחמש השנים הקרובות, זאת כדי שהמחסור בחיילים יצטמצם ל-12 אלף חיילים בלבד. לדבריו, בתום חמש שנים, צפוי לחזור השירות הסדיר ל-32 חודשים. "היום אנחנו נמצאים במודל שירות של 30 חודשים. התוצאה של המודל הזה היא שב-27 בינואר 2026 תחול נפילת סד"כ מאד משמעותית של 9%", הדגיש טייב. יתרה מכך, "זה מודל שמשבש גם את קצב ההזנה של הצבא".

"בלי הרחבת בסיס המתגייסים הבעיה תחזור"

מצוקת המילואימניקים ששירתו מאות ימים מתחילת המלחמה והתקווה שלהם להקלה מסוימת עלתה אף היא בדיון הוועדה. "כשבנינו את המודל הזה, המטרה הייתה 42 ימי מילואים בשנה", אמר טייב. "אך המציאות המבצעית שונה בתכלית. לכן, ההערכה שלי היא שמילואימניקים יצטרכו לשרת 70 ימי מילואים בשנה בשנים הקרובות".

כיום, חיילי המילואים, כולל חיילים עורפיים, מגויסים מכוח צו 8. במהלך המלחמה קידם משרד הביטחון מתווה שמאריך את ימי המילואים בשנה, ככל הנראה מתוך הבנה שסדר הכוחות לא יגדל משמעותית. אך החוק הקיים הוא זה שהוחל לפני פרוץ המלחמה, ואינו תואם את הצרכים במציאות. "חוק המילואים הנוכחי מדבר על 25 ימי מילואים פעם בשלוש שנים", ציין טייב והזהיר: "אם לאחר חמש שנים של הארכת השירות לא תהיה הרחבה של בסיס המתגייסים, הבעיה תחזור במלוא עוזה".

מספר המוגדרים כמשתמטים מזנק

ב-2024, הוציא צה"ל 26 אלף צווים לאלה שהיו בדחיית שירות. ביולי האחרון הוצאו 54 אלף זימונים נוספים לאלה שדחו את הגיוס בטענה למעמד של בני ישיבות, אך תוקף הפטור שלהם פג.

כלומר, לפי טייב "80 אלף חייבי גיוס שנמצאים בדחיית שירות – כולם נמצאים בתהליך. אין כיום מישהו שהוא חייב גיוס ולא נמצא תחת הליך של הצבא. ביחס לציבור החרדי, כל הבחורים הצעירים מקבלים צו כמו כולם". למרות זאת, הנתונים מראים שיש עלייה חדה במספר המשתמטים, ולדברי טייב "המספרים האלה יגדלו בשנה-שנתיים הקרובות".

"צו 12" מוצא לכל מי שלא הגיע לגיוס, גם אחרי מספר קריאות. אותו אדם מקבל מעמד של "צו 12" שמונע ממנו הוצאת רישיון נהיגה ויציאה מהארץ. לעומתו, מעמד של "משתמט" מאפשר את התערבות המשטרה הצבאית ואת מעצר המשתמט. לדברי טייב, "במאי 2025, 1,600 אנשים הוכרזו 'משתמטים', כיום המספר זינק לכמעט 7,000".

"לעצור עריקים זה לא תפקיד של הצבא"

אל"ם מוני עמר, ראש מחלקת כליאה במשטרה הצבאית, התייחס למשימות של המשטרה הצבאית ביחס לעריקים ולקושי לכלוא את כולם. "החיל מסוגל לבצע בשנה 500 ל-600 מעצרים יזומים. עד כה ב-2025 אנחנו סופרים 1,232 עריקים ומשתמטים (אין לי פילוח אם הם חרדים או לא). כל אחד מהם נדרש למעצר", הסביר עמר.

"עד יולי האחרון, רשמנו 196 מעצרים, מיולי ועד היום אנחנו כבר עם 471, ויש לנו 600 מקומות כליאה בלבד ברגע נתון. הגדלנו גם את הכוח שנמצא בנמל התעופה פי שלושה, אך אנחנו חווים לא מעט הפגנות – בין עשרות בודדות לאלפי מפגינים – ואנחנו נדרשים להרבה כוח כדי להתמודד עם אותם הפגנות."

"שטרן חיזק את דבריו של עמר ואמר כי המעצרים הם לא התפקיד של הצבא: "אני לא רוצה שחייל יעשה חיפוש אצל אמא ברמלה, בני ברק או ירושלים בגלל שהוא מחפש עריקים. לעצור עריקים זה לא תפקיד של הצבא. אין בתי כלא בשביל כולם. למשטרה הצבאית ולצה"ל יש עוד כמה משימות, וזו לא משימה שהם צריכים לעשות. אם המדינה רוצה לעצור אנשים ולהיכנס לבתים בלילות, שיעשו את זה שוטרי משטרת ישראל ופחות חיילי צה"ל".

לטענת שטרן, הסיבה שאין עלייה גדולה יותר במספר המתגייסים נטועה בתקווה שיש לאותם משתמטים כי יחוקק חוק שיבטל את הסנקציות נגדם. "יכול להיות שיקימו מחנות מעצר וישלשו את מספר המיטות, אבל מה שיביא הכי הרבה חיילים, כפי שאמרו ראשי אכ"א ורמטכ"לים לשעבר, זה הסנקציות והאמירות הרבנים. על הרבנים  אי אפשר לבנות, אבל על הסנקציות כן".