"ב-11 השנים שחלפו ראינו את ההפקרה", אמר שמחה גולדין, אביו של סרן הדר גולדין, בהלווייתו היום (שלישי). "מכאן אני רוצה להודות למסדר הדר שהוקם אז והיה עבורנו משפחה. עד 7 באוקטובר נחטפו 24 לוחמים ולוחמות. מי שהביא את הדר לקבורה הם צה"ל והשב"כ. היום אין קבר ריק בכפר סבא. אתם, הדור של הדר, תילחמו בהפקרה ותתקנו את החברה הישראלית.

"לפני 11 שנים ושלושה חודשים עמדנו בפני קברו של הדר וכך אמרתי: 'לא באתי לספוד להדר אלא לספר עליו. הדר היה מיוחד כמו שאר החיילים שקברנו. אבל אולי כמות האנשים שהגיעו לכאן מעידה על היותו אדם מיוחד. הדר לא קילל ולא אפשר לחבריו לחניכיו לקלל. הוא ראה זאת חולשה. אני מבקש שננהג כך גם אנחנו. התפילה שהדר קרא דיברה על הסתכלות בעין טובה, דרך הישר. כשהתגייס למד מאימו לתפור, ורקם על מדיו 'בעוז ובענווה'".

אלפים השתתפו בהלווייתו של גולדין, בן 23 במותו, בכפר סבא. מסע ההלוויה יצא ממחנה שורה לבית העלמין הצבאי בכפר סבא. אלפי אנשים עם דגלי ישראל ותמונות של גולדין הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה.

הרמטכ"ל אייל זמיר: "משפחת גולדין היקרה, ברגע הזה, שאוסף אלפי מילים, ברגע הזה, שאוסף תקווה לכל השנים, הופך כל העם למסדר הדר. כולנו מתייחדים עם זכרו של הדר. אתם משפחה שהיא מצפון לכולנו. הדר הוא מפקד וקצין שאהב את הארץ, עם מבט של חזון. בבוקר שבו הדר ומפקדו נפלו, הדר שעט קדימה וחתר למגע עם מחבלים. חיילים אחרים פרצו ללא היסוס למנהרות. קרב זה הוכיח את אופיים של חיילי סיירת גבעתי – אומץ וגבורה. החברים של הדר לסיירת, נסגר לכם מעגל היום. אתם לחמתם במבצע צוק איתן ובמלחמה הנוכחית. מבצע צוק איתן נסגר היום".

אימו לאה גולדין: "הדר, חיכינו לך 11 שנים. אין לי הסבר איך עשינו את זה, וכל פעם ששקלנו, מישהו, בדרך כלל איילת, הייתה קופצת ואומרת לי, 'אבל מה הדר היה אומר?'
כל הזמן חיכיתי שתגיד שחזרת. מצאתי קטע שכתבת לחניכים שלך בבני עקיבא בגיל 16 בחודש ארגון. 'אנחנו שואפים גבוה, אבל עכשיו הכול חשוך. השבט לא מגובש ואולי אפילו מיותר. צריך להתחיל להגיד מה לעשות. מה אפשר לעשות? להאשים את כל העולם? להתייאש? אני חושב שכל אחד צריך לשבת עם עצמו ולעשות חשבון נפש. הייתי מציע שבפעם הבאה שאתה רואה חבר מבית ספר אחר שאתה לא מכיר, תחשוב מה אתה יכול ללמוד ממנו. אחיי ואחיותיי, בהצלחה, אני יודע שאתם תצליחו, אתם גיבורים. אם אתם צריכים משהו, אני כאן'.

"הדר, אני אוהבת אותך. ואני יודעת שאהבת את המשפחה ואת עדנה".

אחותו איילת גולדין: "אתמול הבנתי, הדר, שאתה לא רק שלי, אלא של כל העם. כולם התרגשו לראות אותך אתמול, ונלחמו על השבתך לאורך כל הדרך, בלי קשר לדעה פוליטית. אני רוצה לפנות לכל החיילים שהביאו אותך. אני לא מכירה אתכם, אבל אני רוצה ללחוץ את ידיכם. אתם השבתם אותו בכבוד הראוי לו. הדר הוא של כולנו, החברה הישראלית. אתמול המלאכים שטיפלו בך קראו לך בפשטות הדר. לא גופה ולא חלל". גולדין הקריאה את שמות החטופים הנותרים בעזה, והבטיחה: "נשיב אותם לקבורה הולמת".

הזמר עידן עמדי: "צום עשרה בטבת, כמעט עשור אחורה. אני נפגש עם שמחה בבית קפה. בדיעבד אני חושב על התאריך ומצטמרר. עשרה בטבת הוא היום שבו אנחנו מתפללים לזכרם של חיילים שמקום קבורתם לא נודע. שמחה סיפר על ההפקרה, ואני לא הבנתי עד אז, אבל מאז הבנתי. שרים, פוליטיקאים, כולם אמרו שזה לא כדאי. שמונה חודשים לפני הטבח אמרנו למזכיר הצבאי שאירוע חטיפה הוא שאלה של מתי ולא האם.
7 באוקטובר הוא לא אסון, אלא מחדל. זו לא מלחמת תקומה. תקומה תתקיים כשבאמת נסתכל ונראה שנכשלנו".

"לא בשורות טובות, בשורות ראויות"

לימור זהבי ושרון משיח, שתיהן בנות 55 מאלפי מנשה, מתנדבות במטה משפחות החטופים, ובכל פעם שחוזר חטוף חלל הן עומדות ומפגינות. "אלה לא בשורות טובות", אומרת זהבי, "אלו בשורות ראויות".

"משפחת גולדין הייתה הרבה שנים לבד", אומרת משיח. "נרמלנו, שתקנו ולא עשינו את זה עד הסוף. יש לי חברים מאוד טובים שהבן שלהם נהרג בעזה, ומשפחת גולדין באה לנחם אותם, והאימא פרצה בבכי והתנצלה בפניהם שהם לא עשו מספיק".

ב-1 באוגוסט 2014 ב-08:00 החלה הפסקת אש שהייתה אמורה להימשך 72 שעות, אך חמאס הפר אותה ושיגר רקטות ופצמ"רים אל יישובי עוטף עזה. צוותו של גולדין המשיך בפעילות מבצעית לאיתור מנהרות באזור רפיח. ב-09:05 תקפו את הכוח מחבלים שיצאו ממנהרה, והרגו את גולדין ז"ל, את מפקד פלוגת הסיור, רב-סרן בניה שראל ז"ל, ואת סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל.

גולדין נחטף למנהרה סמוכה. זמן קצר לאחר מכן הוכרז "נוהל חניבעל" ונורתה אש ארטילרית כבדה כדי לשבש את בריחת החוטפים. כוחות צוות הקרב המשולב של חטיבת גבעתי נשארו במרחב כ-72 שעות נוספות כדי לנסות ולאתר את גולדין, ללא הצלחה.

רק כעבור יממה וחצי, ב-3 באוגוסט, התבשרו בני משפחת גולדין על מותו, לאחר שראיות לכך נמצאו במהלך המרדף אחר המחבלים. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. בני משפחתו קיימו הלוויה, והממצאים שאותרו בזירת הקרב הובאו לקבורה בבית העלמין בכפר סבא. אחרי מאבק של 11 שנים, גולדין הושב לקבורה בישראל ביום ראשון.

גולדין הניח אחריו את הוריו שמחה ולאה, את אחותו איילת ואת אחיו חמי וצור.