ועדת הכלכלה של הכנסת תדון מחר (רביעי) בהצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים לקראת קריאה שנייה ושלישית. תיקון החוק עתיד להשפיע על זכויות האמנים, בעיקר מוזיקאים אך גם שחקנים, לקבל תמלוגים עבור השמעות של ביצועים מוקלטים של יצירותיהם. החוק ישפיע גם על משלמי התמלוגים, בהם בתי עסק ומוסדות ציבוריים.
על אף שמטרתו המוצהרת של החוק היא חיזוק מעמד היוצרים והרחבת זכויותיהם, כמה מסעיפיו שנויים במחלוקת, ולטענת ארגוני היוצרים – עלולים דווקא לצמצם את זכויותיהם ולפגוע בפרנסתם.
בין מספרה לבית קפה: מי פטור מתשלום תמלוגים
הצורך בתיקון החוק המקורי משנת 1984 נובע מהשינויים הדרמטיים שחלו מאז באופן שבו נצרכים תכני האודיו והווידאו, וכן בעקבות עדכון חוק זכויות יוצרים משנת 2007, ששינה בכמה היבטים את התפיסה ביחס לזכויות אמנים מבצעים. החוק החדש נועד להבטיח כי אמנים יקבלו תמלוגים גם עבור יצירות שהועלו לפלטפורמות דיגיטליות, ולהגביל את השימוש בהן כך שיישמרו להם זכויות בלעדיות על יצירתם.
החוק ההיסטורי נשען, בין היתר, על אמנות בינלאומיות הנוגעות בזכויות יוצרים. מוזיקה, סרטים ויצירות נוספות המוזכרות בחוק משודרים גם מחוץ לישראל, כפי שיצירות של אמנים מחו"ל משודרות בארץ. לפיכך מדובר בסוגיה חוצת גבולות, המשפיעה גם בזירה הבינלאומית. לקראת ניסוח החוק ובמהלך עבודתו נערך מחקר מקיף על הזכאות לתמלוגים במדינות שונות בעולם.
בדיונים קודמים ביקשו נציגי העסקים הקטנים לקבל פטור גורף מתשלום תמלוגים עבור השמעת מוזיקה בבתי עסק. אף שהבקשה נדחתה, הצעת החוק כוללת סעיף חדש המחריג עסקים זעירים שבהם המוזיקה אינה חלק מהותי מהשירות הניתן ללקוחות – למשל מספרות. בהמשך הדיונים צפויים להיבחן סוגי עסקים נוספים שיוכלו להיכלל תחת ההחרגה.
הכוח העומד כיום לרשות ארגוני התמלוגים בגביית כספים מבתי עסק מבוסס בעיקר על כוח הרתעה: כיום כל הפרה של זכויות יוצרים מאפשרת לנפגע להגיש תביעה על סך 100 אלף ש"ח גם מבלי להוכיח נזק. לפי הצעת החוק החדשה, כוח הרתעה זה צפוי להיעלם – תביעה תתאפשר רק לאחר הוכחת נזק, והפיצוי יעמוד על גובה התמלוגים בלבד, ללא קנס נוסף בגין ההפרה.
חשש מתקדים עולמי מסוכן
מעבר לקבוצת העסקים הקטנים שביקשו פטור, המרכז לשלטון מקומי דורש להרחיב את הפטור הקיים למערכת החינוך – שנקבע במקור לשימושים לימודיים – כך שיכלול גם את כלל המערכת הבלתי פורמלית: מועדוניות, צהרונים, קייטנות, פעילויות העשרה, הפסקות פעילות ותנועות נוער. הבקשה רחבה כל כך, עד שהיא עשויה לאפשר לדיג'יי בתשלום לערוך מסיבה לבני נוער מבלי לשלם תמלוגים למוזיקאים, כל עוד האירוע מתקיים תחת ההגדרה הגמישה של “מסגרת חינוכית”.
לפי אקו"ם, המייצגת מיליוני יוצרים בישראל ובעולם, מדובר בהפרה מובהקת של אמנות בינלאומיות ושל זכויות היסוד של היוצרים. הארגון טוען כי לא נבדקו המשמעויות של פטור כזה, וכי ההשלכות עלולות להיות קשות: פגיעה ישירה בהכנסות האמנים והפסד תמלוגים שיכול להגיע לעד 10 מיליון שקלים בשנה.
הפטור המקורי למוסדות חינוך נולד מתוך רצון לאפשר למורים ולתלמידים ללמוד ולנתח יצירות ספרותיות, קולנועיות או מוזיקליות במסגרת שיעור – מבלי לחשוש מהפרת זכויות יוצרים. ההרחבה הנוכחית, טוענים באקו"ם, באיגוד המוזיקאים צלילים, בארגון המפיקים העצמאיים פי"ל ובארגונים נוספים המייצגים את היוצרים, מסלפת את כוונת המחוקק המקורית ומהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויות היוצרים.
לדברי הארגונים, אין אף שירות או מוצר אחר הנצרך על ידי מערכת החינוך או הרשויות המקומיות בפטור מתשלום. “מדוע רק התרבות צריכה להיות בחינם?”, הם שואלים. בנייר העמדה שהגישה אקו"ם לוועדה צורפה סקירה של מדינות מערביות בהן שווייץ, צרפת, בלגיה, דנמרק והולנד, מהן עולה כי אין תקדים עולמי לפטור כה רחב מתשלום תמלוגים במערכת החינוך.
לפי הארגונים, מדובר בתקדים שעלול לערער את המבנה הבסיסי של הגנת זכויות היוצרים בישראל. סעיף זה, אף שהוא רק אחד מעשרות סעיפים בחוק, נחשב בעיני האמנים לשינוי מהותי ולתקדים מסוכן: אם יאושר, הוא יכשיר החרגות רחבות היקף מחובת תשלום תמלוגים ויפתח את הדלת לוויתור ממוסד על זכויות היוצרים בישראל.
