2.78 מיליון בני אדם בישראל חיו בחוסר ביטחון תזונתי ב-2024, בהם כמיליון ילדים – כך עולה מדו"ח הביטחון התזונתי של המוסד לביטוח לאומי שפורסם הבוקר (ראשון). נתוני הדו"ח מצביעים על שיפור בהיקף אי-הביטחון התזונתי בהשוואה ל-2023 – מ-30.8% ל-27.2% ממשקי הבית, ומ-32.6% ל-28.1% מהנפשות במדינה. עם זאת, עורכי הדו"ח מציינים כי עדיין מדובר בשיעור גבוה מאוד של משקי בית ונפשות, וממליצים לממשלה להגדיל את קצבאות הקיום ואת הסיוע הישיר למשפחות.

הבסיס לדו"ח הוא סקר בו השתתפו כ-5,000 תושבים בני 21 ומעלה והשיבו על שאלון הבוחן את מצב הביטחון התזונתי במשק הבית שלהם. בהתאם למקובל בעולם, התשובות קוטלגו לכדי ארבע רמות – ביטחון תזונתי גבוה, סביר, נמוך ונמוך מאוד. שני המצבים האחרונים – נמוך ונמוך מאוד – מוגדרים כאי-ביטחון תזונתי.

מהדו"ח עולה שהיקף אי-הביטחון התזונתי גבוה יותר ככל שרמת ההכנסה נמוכה יותר – בעוד בחמישון ההכנסה התחתון 47.6% ממשקי הבית חיים באי-ביטחון תזונתי, בחמישון השלישי עומד עומד שיעורם על 27.9%, ובחמישון ההכנסה העליון על 9.5% בלבד.

כמו בכל השנים הקודמות, מהדו"ח עולה שהאוכלוסייה הפגיעה ביותר לאי-ביטחון תזונתי הן היא האוכלוסייה הערבית – 58% ממשקי הבית חיים באי-ביטחון תזונתי, ו-22.8% מהם בביטחון תזונתי נמוך מאוד. בחברה החרדית, 25% ממשקי הבית החרדים מתמודדים עם אי-ביטחון תזונתי, ו-9.9% חיים בביטחון תזונתי נמוך מאוד. עוד עולה מהנתונים שבניגוד לדעה הרווחת לפי הסובלים העיקריים מאי-ביטחון תזונתי הם ערבים וחרדים, גם בחברה היהודית הלא-חרדית שיעורם גבוה ועומד על 19.1% ממשקי הבית, ו-6.4% ממשקי הבית חיים בביטחון תזונתי נמוך מאוד.

הדו"ח מצביע על כך שאי-ביטחון תזונתי מביא לעלייה של מיליונים בהוצאות של מערכת הבריאות כתוצאה מהשמנת יתר ומחלות כרוניות. לפי גורמי המקצוע בביטוח הלאומי, כל ירידה של נקודת אחוז אחת באי-ביטחון תזונתי עשויה לחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים בשנה, באמצעות הפחתת עלויות של טיפולים רפואיים ושיפור פריון העבודה.

הדו"ח בחן גם נגישות כלכלית למזון בריא, וגם שם יש הקבלה בין המעמד הסוציואקונומי ובין היכולת לרכוש מזון שאינו מזיק לבריאות. הסקר מצא שאי-נגישות למזון בריא (מסיבות כלכליות) שכיחה יותר במשקי בית שבהם 6 נפשות ויותר (30.3%), ובמשקי בית בהם גר אדם יחיד (29.1%) או שניים (26.8%). שיעור משקי הבית החיים באי-נגישות למזון בריא (מסיבות כלכליות) דומה בשני חמישוני ההכנסה התחתונים, וככל שעולים בחמישון ההכנסה הוא יורד.

ההמלצות: הגדלת קצבאות וסיוע ישיר במזון

סמנכ"לית המחקר בביטוח הלאומי, ד"ר ניצה (קלינר) קסיר, קוראת לממשלה לגבש תכנית רב שנתית והקצאת תקציבים משמעותיים לביטחון תזונתי, שתכלול הגדלה של קצבאות הקיום – הבטחת הכנסה, מזונות, קצבת נכות, קצבת זקנה וקצבת שארים. זאת לצד הרחבת הסיוע הישיר למשפחות ותוכניות הזנה במערכת החינוך.

לדברי החוקרים, "הממצאים העגומים העולים מהדו"ח מדגישים את הצורך בגיבוש מדיניות חברתית וכלכלית ארוכת טווח, שתבטיח לכלל תושבי ישראל גישה סדירה למזון בכמות מספקת ולמזון בריא שאינו פוגע בבריאות. נדרשים בנייה ויישום של תוכניות ממשלתית רב-שנתיות, הקצאת תקציבים והגדרת יעדים לצמצום ממדי אי-הביטחון התזונתי. בכלל זה נדרש להרחיב את מערך הסיוע הישיר למזון למשפחות החיות באי-ביטחון תזונתי ובאי-נגישות למזון בריא, כהרחבת חלוקת תווי מזון, תוך הקפדה על מנגנוני בקרה, מזון בריא ושמירה על כבודם של מקבלי הסיוע.

"לנוכח שיעורי העוני הגבוהים בישראל, והקשר ההדוק בין מצב כלכלי לבין מצב הביטחון התזונתי, עולה גם הצורך בהגדלת קצבאות קיום. ממצאי הדו"ח, המצביעים על היקפים נרחבים של אי-ביטחון תזונתי ואי-נגישות למזון בריא בייחוד בקרב משפחות עם ילדים ובקרב אוכלוסיות בפריפריה החברתית כאוכלוסייה הערבית. מדגישים את הצורך בהרחבת תוכניות הזנה לילדים במערכות החינוך, בעיקר באזורים ובקבוצות שבהם שיעורי אי-הביטחון התזונתי גבוהים במיוחד".

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, אמר עם פרסום הדו"ח: "החברה הישראלית צריכה לשאוף ולפעול ביתר שאת כדי לצמצם באופן מהותי ומשמעותי את אי הבטחון התזונתי בקרב ילדים ובקרב הזקנים במדינה. חברה מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה פערי שוויון שמתבטאים בעלייה בצורך לנגישות למזון בריא, ועלינו לעשות הכול כדי לשפר את המצב הקיים. דו"ח זה של הביטוח הלאומי הוא כלי שמשקף לקובעי המדיניות את המצב באופן כזה שהם יוכלו לפעול בהתאם לכלים שברשותם לטובת הביטחון התזונתי לתושבי ישראל".