בית המשפט העליון דחה ביום רביעי את ערעורם של תושבי הכפר ראס ג’ראבה נגד ההחלטה לפנותם. הכפר ראס ג’ראבה שוכן מזרחית לדימונה, ולמעשה נמצא בשטחה המוניציפלי. בכפר מתגוררים כ-500 תושבים ממשפחות אל-הואשלֶה, אבו צֻלבּ ואלנסאסרה. תושבי הכפר נדרשים לפנות את בתיהם בתוך 90 יום.

המדינה נימקה את פינוי הכפר בצורך להרחיב את דימונה. אך בחודש יוני האחרון דחה בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע את תכנית ההרחבה, משום שלא נעשה תסקיר סביבתי ולא נבחנה האפשרות לשלב את תושבי ראס ג’ראבה בשכונה העתידית.

בית המשפט העליון מצידו קיבל את טענת המדינה כי ניתן לתושבים מענה למגורים, אך הללו דחו אותו. עוד הציעו השופטים לתושבי הכפר לשכור דירות בשכונה העתידית.

ממרכז עדאלה, שייצג את תושבי הכפר בהליכי הפינוי, נמסר בתגובה כי "בית המשפט העליון מהווה שוב כלי משפטי למימוש מדיניות קולוניאלית". לדבריהם, הוא "מעניק לגיטימציה לעקרונות של אפרטהייד, והופך את קיומו של הבדואי הערבי על אדמתו לבלתי-חוקי".

"המדינה יכולה כעת לגרש תושבים בדואים כרצונה ובכל אמתלה. גם לאחר שהתוכנית להרחבת דימונה הוחזרה לוועדה המחוזית לבחינת האפשרות לשלב את תושבי ראס ג’ראבה בה, בחר בית המשפט העליון לאשר את גירושם. מדובר בהכשר משפטי למדיניות ההרס, העקירה והייהוד".

עוד אומרים במרכז עדאלה כי "החלטת בית המשפט משקפת באופן ברור את אימוץ ההיגיון של ייהוד הארץ, שרשויות התכנון ורשות מקרקעי ישראל נוקטות בו, המבוסס על הדרה מוחלטת של האוכלוסייה הבדואית הערבית מכל תפיסה תכנונית בתוך הערים היהודיות. משמעות פסק הדין היא עקירתם של תושבי הכפר אל הלא נודע, והשארתם ללא קורת גג".