נציבות שירות המדינה ומערך הדיגיטל הלאומי השיקו היום (ראשון) אתר חדש המציג נתונים לגבי הגיוון התעסוקתי בשירות המדינה. האתר החדש נועד להחליף את דו"חות הגיוון השנתיים שפרסמה הנציבות, לטובת מאגר נתונים שמתעדכן באופן שוטף. האתר מציג את רמות הייצוג בפועל של קבוצות שונות לעומת היעדים הממשלתיים, וכן את מגמות השינוי בנתונים במשך השנים.

לאתר החדש

האתר מאפשר לבדוק את הייצוג בפועל במסגרת גופים ממשלתיים ספציפיים. כך, בדרג הבכיר של המשרד לשוויון חברתי, משרד שאמון בהגדרתו על "שוויון חברתי בישראל" ו"פיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים", יש רק 2.1% ערבים, 0% חרדים ו-0% עולים חדשים. גם בשאר הדרגים במשרדה של השרה מאי גולן ייצוג אותן קבוצות נמוך בהרבה משיעורן באוכלוסייה.

בנציבות שירות המדינה אמרו שמטרת האתר היא לשפר את השקיפות כלפי הציבור הישראלי, חוקרים וגורמי המקצוע. "זה כלי הכרחי להנגשת הנתונים", אמר מ"מ נציב שירות המדינה, פרופסור דניאל הרשקוביץ, "האתר יאפשר לנו ולציבור כולו להבין לעומק את אתגרי הגיוון התעסוקתי, ולגבש מדיניות מדויקת יותר, שתסייע לנו לקדם שירות מדינה מגוון, שוויוני ויעיל". ראשת מערך הדיגיטל הלאומי שירה לב עמי אמרה שהאתר החדש "מחזק את יכולתה של הממשלה לעצב מדיניות מבוססת נתונים".

המכון הגיאולוגי ורת"א נכשלים בייצוג

מעיון באתר עולה ש-25 מתוך 98 יחידות בשירות המדינה עומדות באופן מלא ביעדי הגיוון התעסוקתי שהממשלה הציבה. לפי הנתונים, שמעודכנים ל-2024, 36 מהיחידות מציגות עמידה ביעדים ברמה בינונית; 12 עמידה ברמה נמוכה; ושתיים לא עומדות כלל ביעדים: המכון הגיאולוגי ורשות התעופה האזרחית (רת"א).

26% מ-84.7 אלף עובדי שירות המדינה מגיעים מ"אוכלוסיות הגיוון": עובדים מהחברה הערבית והחרדית, עובדים עם מוגבלויות, יוצאי אתיופיה ועולים חדשים. 98 היחידות שנמדדות כוללות את משרדי הממשלה, יחידות הסמך ובתי החולים הממשלתיים.

עובדים מהחברה החרדית הם רק 3.2% מעובדי שירות המדינה, לעומת כ-13.9% מהאוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים. בדרג מנהלי הביניים ייצוגם הוא 0.6%, ובדרג המקצועי 0.8%. לפי יעדי הייצוג לחברה החרדית, לפחות 7% מהעובדים שנקלטים לשירות המדינה מאז 2020 צריכים להיות חרדים.

שיעור העובדים מהחברה הערבית בשירות המדינה הוא 15.5%. זה נתון גבוה מהיעד הקבוע בחוק (10%), אך נמוך משיעורם באוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים (כ-18%). עם זאת, הערבים הם רק 4.1% מעובדי משרדי הממשלה, ו-0.6% מעובדי מערכות הביטחון והחוץ. שיעורם זעום גם בדרגים הגבוהים בשירות המדינה (0.1%), בדרג מנהלי הביניים (1.4%) ובדרג המקצועי (4%).

שיעור העובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה עומד על 4.1%, הרבה מעל יעד הייצוג של 1.7%. במשרדי הממשלה יוצאי אתיופיה מהווים 1.1% ובמערכת החוץ והביטחון 0.2%. יוצאי אתיופיה נטולי ייצוג לחלוטין בדרג הבכיר בשירות המדינה. בדרג הביניים שיעורם הוא 0.2%, בדרג המקצועי 0.4% ובדרג הכניסה לשירות המדינה 3.4%.

שיעור העולים החדשים בשירות המדינה עומד על 1.3%, נמוך מהיעד של 3%. במשרדי הממשלה הם מהווים 0.3%, ובמערכת הבריאות הממשלתית 0.9%. עולים חדשים נעדרים מייצוג בדרג הבכיר בשירות המדינה. שיעורם בדרג הביניים עומד על 0.1%, בדרג המקצועי על 0.5% ובדרג הכניסה על 0.6%.

שיעור העובדים עם מוגבלות בשירות המדינה עומד על 2.7%, נמוך מהיעד העומד על 5%, ומהשיעור ב-2021 שעמד על 3.3%. זו הקבוצה היחידה מבין אוכלוסיות הגיוון ששיעור הייצוג שלה ירד בשנים האחרונות. במשרדי הממשלה שיעור האנשים עם מוגבלויות הוא 1.2%, ובמערכת הבריאות הממשלתית 1.5%. שיעורם בדרג הבכיר עומד על 0.1%, שיעורם בדרג הביניים עומד על 0.7%, בדרג המקצועי 0.8% ובדרג הכניסה לשירות המדינה 1.1%.