"אחת התלמידות בכיתה של הבן שלי אמרה שהיא שונאת ערבים ומפחדת מהם", מספרת רותם, אמא מרעננה, בסדנה להורים שמודאגים מהערכים החינוכיים בבתי הספר. "זה קרה כשהוא היה בכיתה ז'. כשתלמידים הגיבו לאותה נערה, המחנכת אמרה 'כל אחד יכול לחשוב מה שהוא רוצה'. האמירה הזו אולי נתפסת בעיני המורה כשיא הליברליות, אבל היא לא. היא לא מופיעה בספרי הלימוד, היא לא חלק מתפיסת עולמה של מנהלת בית הספר, ועם זה אני לא יודעת איך להתמודד".

הסדנה היא חלק מכנס שנערך בסוף השבוע האחרון בהרצליה, ושאליו הגיעו עשרות הורים. המטרה: להכשיר "משמרות חינוך מקומיות". לפי מארגני הכנס, המשמרות נועדו להיות "קבוצות הורים אקטיביסטיות ששומרות על מערכת החינוך ברוח מגילת העצמאות", שיפעלו כחלק מרשת ארצית.

הכנס אורגן בידי 'משמר החינוך הממלכתי', ארגון שמגדיר את עצמו כמגן מערכת החינוך הממלכתית מפני "פוליטיקאים וארגונים העוינים את ערכיה", ותנועת 'מרכזים לצדק חברתי', המאגדת "קהילות מקומיות לקידום שוויון, דמוקרטיה וצדק חברתי".

"איך אדע מה יהיה בסיור של הבת שלי?"

"אנחנו ההורים הליברלים נרדמנו בשמירה", אומר רמי הוד, מנהל המרכז הרעיוני ב'קרן ברל כצנלסון'. "בשני העשורים האחרונים יש מתקפה מתוכננת של הימין הדתי ושל הממשלות השונות על ערכים הומניסטיים וליברליים, ולדעתי גם על ערכים ציוניים ויהודיים". לדבריו בשנים האחרונות חלו נקודות מפנה, כמו הכנסת עמותות חרד"ליות לבתי ספר חילונים, "כמובן שלא להפך", וכן שינוי ספרי הלימוד באזרחות.

הוד מותח ביקורת על צעדים שעשה לאחרונה שר החינוך יואב קיש, בהם הזמנתו לשימוע של ראש עיריית הרצליה יריב פישר. פישר, שהגיע לכנס, זומן באוקטובר האחרון לשר בשל החלטתו לבטל סיור לעיר דוד שאליו היו אמורים לצאת תלמידי תיכון בעיר, בהובלת עמותת אלע"ד.

אלכס, אבא מחיפה, מבטא חשדנות עמוקה כלפי הגורמים החיצוניים שמגיעים להעביר תכנים חינוכיים. "הבת שלי אמורה לצאת לסיור עם עמותה. רציתי לראות מה העמותה הזו אז קראתי באתר ובדף פייסבוק שלה, ואני מסכים עם התכנים שהיו שם. אבל איך אני יודע מה בפועל יהיה בסיור?".

איה ידידיה, סמנכ"לית 'מרכזים לצדק חברתי', מעודדת את ההורים המוטרדים לפעול מול הרשויות המקומיות. "אם זה בהצטרפות להנהגת הורים, בקשר עם גורמים מהעירייה ומבתי הספר, או בדחיפה לתקציבים ותקנים". לדבריה, "לרשות המקומית יש השפעה גדולה על חיי היום יום שלנו, בפרט על החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי".

ההורים כשומרי סף

"משמר החינוך הממלכתי', שנוסד בינואר 2023 בידי 'קרן ברל כצנלסון', 'גבעת חביבה', 'אידאה' ו'החלוץ', שם לו למטרה להבטיח שהחינוך הממלכתי בישראל יפעל "לאור הערכים ההומניסטים, הליברליים והחברתיים של חוק החינוך הממלכתי". המשמר מכשיר אנשי חינוך, מקדם מדיניות "ברוח חוק החינוך הממלכתי", עורך פעילות משפטית וקמפיינים ציבוריים – וכעת גם מארגן הורים לאקטיביזם חינוכי.

שירן, אמא מהרצליה, מסויגת מהציפייה ממנה כהורה לשמור על החינוך הממלכתי. "אני משלמת מיסים, אין גוף שאמור לדאוג לי בתמורה?" עם זאת, היא חוששת מהשינויים שהיא מזהה סביבה, לא רק במערכת החינוך: "כל החיים גדלתי בהרצליה, ולא מזמן נסעתי בשבת לבקר את סבתא שלי וזרקו עליי בקבוקים. זה תהליך שמתרחש בשנים האחרונות". היא  רוצה לוודא שמה מתרחש בבתי הספר תואם את ערכיה: "שאלתי את המורה לפני קבלת ספר התורה של הבת שלי בכיתה ב' אם תהיה הפרדה בין בנים לבנות, כי כבר שמעתי שזה קורה בטקסים כאלו".

למצוא מה כואב בבטן

סיפוריהם של ההורים נשמעו בסדנה של כרמל בלנק, ממובילות ההתארגנות 'כהניזם לא חלק מבית ספרנו'. ההתארגנות הזו הוקמה ב-2019, על רקע חבירתו של איתמר בן גביר, שהיה בעבר חלק ממפלגתו של כהנא 'כך', לרשימה משותפת לכנסת עם שר החינוך דאז רפי פרץ.

הסדנה של בלנק, תחת הכותרת 'להפוך לימונים ללימונדה', נועדה להעניק להורים כמו רותם, אלכס ושירן כלים יישומיים. אם נוספת, רחל מהיישוב עומר, מתארת קושי להניע הורים נוספת למעורבות: "ניסיתי לעורר את ההורים אחרי שהייתה הפגנה ביישוב נגד תושב ערבי שעבר לגור בו, ורוב המפגינים היו ילדים. נתקלתי בחומה של אדישות".

בלנק אומרת שכדאי לנצל מקרה כזה כ"הזדמנות לשיחה על גבולות המחאה – מה לגיטימי ומה לא לגיטימי למחות עליו". ביחס לשאלה איך לערב הורים אחרים היא מציעה: "צריך למצוא מה הכי כואב בבטן. תארחי אצלך על גבינות ויין עשרה הורים, לא צריך יותר מזה, ותחליטו מה מעניין אתכם ואיך אתם פועלים".