עובדת במאפייה תפוצה בכ-438 אלף שקלים בגין אי-תשלום גמול שעות נוספות, עבודת לילה וזכויות סוציאליות שונות, כך פסק בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בתחילת החודש. העובדת, עולה חדשה מאוקראינה, הועסקה בין 2017 ל-2023 במשמרות לילה בנות 12-11 שעות, שישה ימים בשבוע ושכרה שולם לה 'בשחור'.

בית הדין לעבודה קבע כי תלושי השכר שניתנו לעובדת לכל אורך תקופת עבודתה, ושבגינם הופרשו לה ההפרשות הסוציאליות, היו פיקטיביים, וערך השעה ורישום השעות לא ביטאו את השכר האמיתי ששולם לה ואת היקף השעות שעבדה. בית הדין הבהיר כי אין מחלוקת ששכרה של העובדת נקבע בין בתחילת העסקתה על 32 שקלים לשעה 'נטו', והחל מינואר 2020 על 40 שקלים 'נטו'.

השופטת רינת סיני-אלוש קבעה כי העובדת הועסקה בייצור פיתות ולא רק בניקיון, כפי שטען המעסיק, ולפיכך קבע כי על העסקתה חל צו ההרחבה בענף האפייה הקובע תוספת שכר של 50% בגין עבודה בשעות הלילה. עוד קבע בית הדין כי התובעת הצליחה להוכיח שעבדה בשעות נוספות בלילה, אך קיבלה עבורן שכר שעת עבודה רגילה ללא תוספת שעות נוספות כנדרש. המעסיק לא הצליח להפריך את הטענה, שכן לא היו בידיו דו"חות נוכחות.

לפיכך קבע בית הדין כי העובדת תקבל 82.8 אלף שקלים בגין גמול שעות נוספות שלא שולם לה, 164.5 אלף שקלים בגין גמול עבודת לילה שלא שולם לה, 60.7 אלף שקלים בגין פדיון דמי חופשה, חגים, הבראה והוצאות נסיעה, ו-40.5 אלף שקלים בגין הפרשות המעסיק לפנסיה שלא הופרשו לה כדין. עם זאת, דחה בית הדין את טענת העובדת כי העובדה שסוכם איתה על שכר בסכומי נטו מצדיקה שתפוצה גם בגין חלק ההפרשה שלה לפנסיה.

בית הדין קיבל את טענת העובדת שהתפטרותה ממקום העבודה היה בגדר התפטרות המזכה אותה בפיצויי פיטורים, בשל הפרת זכויותיה מצד המעסיק. לפיכך נפסקו לטובתה גם 44.3 אלף שקלים פיצויי פיטורים. עוד נפסקו לזכותה 7,000 שקלים בגין העובדה שלא קיבלה הודעה לעובד על תנאי העסקתה עם תחילת עבודתה ו-40 אלף שקלים נוספים על פי חוק הגנת השכר, בשל הנפקת תלושי השכר הפיקטיביים. המעסיק יישא גם בהוצאות המשפט של העובדת בסכום של 2,312 שקלים וישלם לעורך דינה שכר טרחה של 20 אלף שקלים.

עו"ד אבינועם אליהו. "השילוב של העסקה 'בשחור' והתעלמות מהוראות צו הרחבה יוצר מעין פצצת זמן פיננסית" (צילום: מקימדיה)

עורך דינה של העובדת, עו"ד אבינועם אליהו, הסביר כי מעסיקים רבים בענפים כמו בנייה, ניקיון, שמירה, אפייה וענפים נוספים, אינם מודעים לכך שעל עובדיהם חלים צווי הרחבה להסכמים קיבוציים, הקובעים זכויות ייחודיות בענפים מסוימים, מעבר לתנאים המינימליים בחוק. זכויות כאלה עשויות לכלול תוספות לימי החופשה, דמי חגים מורחבים, זכאות לקרנות השתלמות ותוספות שכר ייעודיות, דוגמת תוספת הלילה בענף האפייה.

"השילוב של העסקה 'בשחור' והתעלמות מהוראות צו הרחבה יוצר מעין פצצת זמן פיננסית", הסביר עו"ד אליהו. "העובד אינו זכאי רק לזכויות הבסיסיות שנמנעו ממנו, אלא גם לכל אותן תוספות ענפיות מיוחדות. חובות אלו יכולים להצטבר במהירות לסכומים של עשרות ומאות אלפי שקלים לעובד בודד. ההתנהלות הזו חושפת את המעסיק לא רק לתביעות אזרחיות, אלא גם להליכים פליליים ומנהליים, ומדגימה כיצד ניסיון לחסוך בעלויות העסקה בטווח הקצר, הופך להימור מסוכן שעלול לעלות לעסק ביוקר, עד כדי סכנת קיום ממשית".