בזה אחרי זה, נציגי משפחות החטופים, נציגות נשות המילואימניקים, אלמנות צה"ל, חברות כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה, ארגוני נשים ונציגי משפחות החללים, ביקשו את רשות הדיבור בכינוס האחרון של הוועדה לקידום מעמד האישה, והודו בהתרגשות ליו"ר היוצאת, ח"כ פנינה תמנו-שטה. הוועדה, שבימים כתיקונם מנסה להתמודד עם מצבן של הנשים בחברה הישראלית, נקלעה למערבולת בשבעה באוקטובר והפכה למרחב שבו עלו ונחשפו פשעים ועוולות שלא קיבלו ביטוי במקומות אחרים.

"זה לא מספיק לתת אמפתיה, חיבוק והזדהות", אומרת תמנו-שטה ל'דבר', "זה הבסיס להתחלת שיח – מתן מקום שהוא מספיק רגיש ומכיל את הכאב ומכבד את האנשים שעברו כל כך הרבה, אבל בסוף העבודה שלי זה להביא תוצאות".

"אני מבינה מהי מצוקה"

תמנו-שטה, שעלתה לישראל ב-1984 במסגרת מבצע משה של יהודי אתיופיה, עמדה במשך שנים בראש החץ של מאבקים רבים של יוצאי אתיופיה. הכהונה בראשות הוועדה לקידום מעמד האישה איפשרה לה להתרחב גם לתחומים חברתיים אחרים. אבל אירוע שהתרחש בכנסת בתחילת החודש, ביום שאותו הקדישה לסיכום עבודתה בוועדה לקידום מעמד האישה, הכריח אותה להתמודד שוב מול אלימות וגזענות, והפעם מצד השר לביטחון הפנים איתמר בן גביר.

אל שולחנה של תמנו-שטה התגלגל באחרונה מקרה, שבו שוטרים התעמרו בילדים בני 12 ו-13 ממשפחה חד-הורית יוצאת אתיופיה. במקביל נחשפו נתונים של המשטרה המעידים על שיטור יתר, בייחוד כלפי נערים צעירים מהעדה, בשנים שאחרי המחאות הגדולות. אותן מחאות פרצו עקב הריגתו של סלומון טקה בן ה-18 ז"ל, שנורה למוות ב-2015 ככל הנראה בשוגג בידי שוטר שלא בתפקיד, בזמן שהיה בגן ציבורי בקריית חיים. תמנו-שטה התעמתה כמה פעמים עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בנוגע למקרה והנתונים הקשים – מה שהסתיים בנזיפות ואיומים מצד השר.

"הוא קרא לי דפוקה, טיפשה. על מה? על מה?", היא קובלת בשיחת טלפון עם חבר מפלגה של בן גביר, שהתקשר לשאול לשלומה ולהביע הזדהות. "על זה שאני מטפלת בילדים יוצאי אתיופיה? מה הוא חושב? שאנחנו הזבל של החברה הישראלית? 25 אלף תיקים נפתחו ליוצאי אתיופיה מ-2019, על פי נתוני המשטרה. זאת קבוצה של 70 אלף איש בסך הכול – זה אומר כל בן אדם שני או שלישי? למה? למה? הוא אומר לי, 'כל הקהילה שלך שונאת אותך'. הוא יכול לדבר ככה? אני לא אמרתי לו כלום. אמרתי לו, 'רק תעזור למשפחה'".

למה היחס הזה משפיע עליך  בצורה קשה כל כך? 
"היינו ילדים מאוד חשופים. מאוד. כילדה הייתי חשופה לפגיעות. מבחינת המערכת היינו ילדים בלי הורים. הרגשנו שקופים, לא רק בשל חוסר היחס של המשטרה, אלא בגלל הכול. ראיתי ילדים שחוו אלימות, וזו השליחות שלי. אני מאוד רגישה לאי צדק, תיקון של אי צדק באופן כללי זאת סוגייה שנוגעת לי ללב, וזו השליחות שלי."

ומה את רוצה להגיד למי שטוען ש'תקופת בחירות מתחילה כשפנינה שוב צועקת על גזענות נגד אתיופים'?
אני לא חייבת להסביר דבר לשר בן גביר, הפסקתי להתנצל, ואיש לא ישתיק אותי, התחלתי לפעול בתחום לפני שהייתי חברת כנסת. אדם שלא מסוגל להתמודד עם נתונים בצורה עניינית, נוח לו להגיד 'את מנצלת'. זה אבסורד, האם 'פרופיילינג' (אפליה סטטיסטית) ואלימות משטרתית אינם קיימים?"

"הוא מרשה לעצמו לכנות אותי, חברת כנסת, 'טיפשה' או להתקרב אליי כשאפו נוגע באף שלי. עניתי לו: 'אתה זוז ממני, אתה אלים'. והוא המשיך להגיד לי, לאישה אתיופית, 'הקהילה שלך שונאת אותך'. זה פסיכי. הוא יודע שיש לי פה גדול, אבל לא ארד אתו לפסים אישים".

כשעמדת על במת הכנסת ממש בכית.
"בסוף נכון, גם הדמעות זלגו".

את מחשיבה את זה כחולשה?
"פעמים רבות אני אומרת שאנחנו כנשים לא צריכות להתנצל על מנהיגות שמלווה בדמעות, חיבוקים, נשיקות ואהבה גדולה. מצד אחד, זה היתרון שלנו. מצד שני, יש גם תחושה של אי נוחות, כי בסופו של דבר את יכולה להגיע למצב שזולגות לך הדמעות, גם מהכאב העמוק על הנתונים הקשים וגם מהבלבול המוסרי והערכי שלו.

"זה לא נעים אבל אני לא חושבת שזה הפוקוס שלי. הפוקוס שלי זה לעשות טוב. אמרתי גם בוועדה שלי, 'לא מעניינת אותי פוליטיקה'. מי שיבוא לעזור לאנשים בתקופה הכי קשה שלנו, אני אלך איתו יד ביד".

מהו ההישג בוועדה שבו את הכי מתגאה?
"הדבר שאני הכי גאה בו זה הטיפול באלמנות צה"ל, האימהות ומשפחות החטופים".

באחד הדיונים הראשונים של תמנו-שטה בתפקידה כיו"ר הוועדה, עלה נושא הפיצויים החסרים לנשות המילואימניקים. במלחמה, אותן נשים נאלצו להיעדר מהעבודה בשל הנחיות פיקוד העורף או בשל הצורך להחזיק את הבית כשהבעל במילואים.

"בדיון הן מספרות על כל הכאב והקושי ועל כך שלמרות הכול, הן מפוטרות. הבנתי שהדיון האמיתי צריך להיות בכלל על הכסף – התחום של גפני (יו"ר ועדת הכספים דאז, ח"כ משה גפני; י.פ) ושאנחנו בדיון הלא נכון. אמרתי לכולן 'בואו כולנו, כגוש, כקבוצה, נלך עכשיו'.

"זה עזר, והנשים שנשארו בבית זכו גם לאוזן קשבת וגם לפיצוי הולם. המצב דומה בקרב משפחותיהם של משרתי הקבע, או נשים שהגרוש שלהן משרת במילואים, מה שמשפיע על הילדים ועל גידולם. מדובר גם בטיפול בנשים שנפגעו מזוועות שבעה באוקטובר.

"עברתי מספיק בחיים בשביל להבין מצוקה. עליתי לארץ בלי אמא שלי שהייתה במחנה פליטים. אני יכולה להזדהות עם מצוקה, עם קושי, עם פרידה. אי אפשר ללמד אותי מה זה פרידה מבן משפחה. זה כאב שהולך איתך כל החיים".

"הדבר היחיד שהרגיע אותי היה לדבר עם האימהות"

לשכתה של תמנו-שטה הייתה פתוחה לחטופות, למשפחות החטופים ולקרוביהם. בוועדה קודמו חוקים שמעגנים את ההגנה מפני פיטורים של בני משפחה מדרגה ראשונה שנהרגו בקרבות; מאשרים פיצוי אובדן הכנסה לאלמנות ואומנת; הכללה של ילדי משרתי הקבע בהטבות של המילואימניקים ועוד.

מישהי נכנסה לך ללב במיוחד בשנתיים וחצי האלו?
"שלומית קלמנזון מאוד נכנסה לי ללב, כמו גם חן גולדשטיין, אף שלא הייתה מגיעה לוועדות. גם שרון קוניו, רחלי ברוך וסיגל מנצורי, אמא של נורל ורויה. את איריס חיים ואת ללי דרעי הבאתי לכנס מאוד מרגש. פגשתי את שבעה באוקטובר מדי יום והדרך שלי להתמודד הייתה להתקשר אליהן, זה הדבר היחיד שהרגיע אותי".

"היימנוט נחטפה, זה לא שהאדמה בלעה אותה"

בערב אחד אפלולי במיוחד בסוף פברואר 2024, הילדה היימנוט קסאו בת ה-9 נעלמה מביתה שבמרכז הקליטה בצפת. מאז, כבר יותר משנה וחצי שאין למשטרה קצה חוט בנוגע למה שקרה באותו ערב.

תמנו-שטה הגישה באוגוסט שאילתה למשטרה ולשב"כ בנוגע למעורבות הארגון בפתרון ההיעלמות. בתשובה שקיבלה מהמשטרה נטען כי השב"כ היה מעורב בחקירה כבר מהשבוע הראשון, אלא שהשב"כ אמר שנכנס רק לאחרונה לעובי הקורה בחקירה. חוסר האמון של תמנו-שטה, כמו גם המשפחה ורבים מהעדה, במשטרה, התערער עוד יותר.

תמנו-שטה וחברי הכנסת משה סלומון (הציונות הדתית) וצגה מלקו (הליכוד) ממשיכים לעלות את היעלמות היימנוט לסדר היום, אך הם בין הבודדים שעושים זאת. בנאום שנשאה תמנו שטה לפני שבוע במליאת הכנסת, היא דרשה מבן גביר: "תדאג להגדיר אותה חטופה, יש מספיק ראיות לכך".

את משתמשת כל הזמן בתיאור שהיימנוט חטופה, אך במשטרה מגדירים אותה כנעדרת
"היימנוט נחטפה. יש עדות של ילדה אחרת שבהתחלה זילזלו בה. מדובר בילדה יוצאת אתיופיה נבונה שאמרה מי חטף אותה, ואף תיארה אותו. ואני אומרת, האדמה לא בלעה את הילדה, היא גם לא נפלה לבור. כולם מחפשים. מישהו לקח אותה, וזה אומר שהוא חטף אותה. בין אם זה פדופיל פסיכופט, ובין אם זה מישהו אחר. חטפו אותה."

אז מה צריך לעשות שלא נעשה?
"להגדיר אותה חטופה".

אבל במשטרה אומרים שזה לא משנה.
"אז מה? אם זה לא משנה, אז בבקשה".

זה כדי שהעדה תרגיש טוב?
"לא, לא, ממש לא. ילדה בגיל 9 היא לא נעדרת. היא נחטפה, זה יכול לתרום לפרופיל המשטרתי. אפשר להפעיל גורמי חקירה עם אמצעים ויכולות הרבה יותר גבוהות, בלי לפגוע חלילה במי שכיום עוסק במלאכה. בסוף יש פה עבריין או קבוצת עבריינים, פסיכופטים, לא עלינו. אולי פדופילים שחטפו את הילדה, ואנחנו לא יודעים אם היא בחיים או לא, ואולי היא עכשיו משוועת לעזרה, זקוקה למדינת ישראל שתמצא אותה".

"יכולה למלא כל תפקיד"

עם הכניסה לתפקיד עשית ראיון ב'לאישה' והצבת שלוש מטרות: קידום עובדות קבלן, מאבק באלימות מינית ורצח נשים, ומאבק ברפורמה המשפטית. עמדת בהן?
"רק בשנייה. תראה, זה היה לפני המלחמה. העברתי חוק להגדלת תקציב המענק של נשים ששהו במקלטים לנפגעות. הגדלתי את המספר של בתי המעבר של נשים. יש לי חוק שעבר בטרומית לדיור במשך שנתיים לנשים שחוו אלימות וברחו למקלטים".

הנתונים על רצח נשים מאוד מאוד קשים.
"נכון. ויש קפיצה אדירה בתקריות ירי בנשים (על פי נתוני שדולת הנשים, 34 נשים נרצחו עד כה השנה על רקע מגדרי ושש על רקע פלילי; י.פ). הצלחנו להעביר בחוק את הדרישה שרופא משפחה בלבד, ולא כל רופא, יאשר את טופס אישור הנשיאה של כלי ירי. אלה דברים קטנים, אבל משנה חיים.

"כמו שבאים לשר לביטחון הפנים בביקורת על העלייה ברצח נשים, אפשר לטעון אותו הדבר גם כלפי יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. אבל התפקיד של הכנסת הוא לפקח על עבודת הממשלה, אנחנו הרי לא הרשות המבצעת. התפקיד שלנו הוא לשאול שאלות נוקבות. למען האמת, נהגתי לדרוש פעמים רבות דרישות של שרה, ולא של חברת כנסת".

איך היה הקשר שלך עם השרה לשוויון חברתי?
"המפתח הוא הגינות. אני לא אוהבת לרדת על נשים, אבל לצערי, היא (מאי גולן; י.פ) לא הצליחה להבין את גודל השעה. היא לא הצליחה להבין את גודל תפקידה. היא יכלה לקבל המון קרדיט והמון פירגון, אם היא הייתה עושה את כל מה שהיה צריך לעשות בעבור האלמנות, נשות הפצועים וכן הלאה. יש לה תקציב, ולי אין – זה הבדל ענק. היא לא נתנה לי שקל בשביל לעזור לאנשים האלה. אנחנו הצלחנו להביא את זה במלחמות דרך המשרדים השונים.

"זאת לא תחרות, אבל היא מספרת הרבה פעמים כמה שהחיים שלהם במשרד היו קשים, נכון. אז אדרבא גברת, גם לי היו חיים קשים. אני לא עושה תחרות עם איש, דווקא בגלל זה תעשי אתו טוב".

זה תפקיד שהיית רוצה בממשלה הבאה אם תהיו בקואליציה?
"אני לא תופרת חליפות, מוקדם מדי. אני אהיה בכל מקום שעם ישראל ישלח אותי אליו."

אם היית יכולה לבחור, איזה תיק היית לוקחת?
יש הרבה תפקידים שאני רוצה למלא, החל במשרד החוץ ודברים נוספים. אבל אני אגיד לך כזה דבר – יש לי יתרון מאוד בולט בתחום הרווחה. נכון, זו עבודה סיזיפית וקשה. זה אחד התיקים הכי קשים והוא לא לא סקסי ולא נוצץ ולא כותרות.

"בהקשר הזה אני יכולה להגיד גם מילה טובה לשר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי, שעשה עבודה נפלאה. הוא עבד איתי יד ביד. אני אהיה בכל מקום שעם ישראל ירצה אותי ויצטרך אותי, ואני מאמינה שאני יכולה למלא כל תפקיד".

גם ראשות הממשלה?
תמנו-שטה מתמהמהת לרגע בתשובתה. "אני מאמינה ביכולת שלי למלא ביום מן הימים תפקיד של ראש ממשלה. נראה לאן החיים מובילים אותנו. איך הדברים מתגלגלים. זה כבר אירוע אחר. אני כרגע עם בני גנץ".

בדגש על כרגע?
לא. לא, לא. אני איתו עד הסוף. אני רוצה לראות את בני גנץ ראש ממשלה. אני חושבת שבני הוא איש מאוד ייחודי בפוליטיקה הישראלית. הוא המבוגר האחראי שלא אומר את מה שרוצים לשמוע, אלא את האמת העירומה: אם נמשיך לחרב עלינו את הבית, האויבים שלנו לא יהססו לפגוע בנו שוב. השסע מסכן את מדינת ישראל. אני מאוד מעריכה את זה שהוא נתן לי את האמון ולקח את הוועדה לקידום מעמד האישה. הוא נתן לי גב מלא ואמון מלא".

אבל בסקרים אתם לא עוברים את אחוז החסימה.
אני לא מפחדת מחומות. אנחנו נעבור, יש לנו שטח חזק, ואני חושבת שבסוף עם ישראל יודע להעריך יושרה, הגינות, אחריות וממלכתיות".