ועדת החוקה דנה היום (שני) בהצעות החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כחלק מהכנתן לקריאה ראשונה. "זהו הנושא החשוב ביותר לרפורמה במערכת המשפט", אמר שר החוץ גדעון סער (הימין הממלכתי) שהיה שר המשפטים בממשלה הקודמת (ממשלת בנט-לפיד). "הנושא הופיע בהסכמים הקואליציוניים איתנו בממשלה הקודמת. בזמנו אף הייתה לי שיחה עם ח"כ גלעד קריב (יו"ר ועדת החוקה בממשלה הקודמת, א"ג) על איך המודל יכול להיות מיושם, והייתה פתיחות ביחס למתכונות אחרות".

הדיון עסק בשלוש הצעות חוק שונות העוסקות בייעוץ המשפטי. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הציע לפצל את תפקיד היועמ"ש לשלושה תפקידים נפרדים – יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות. כמו כן הציע שינויים משמעותיים בדרכי המינוי, תנאי הכשירות, משך הכהונה והסמכויות של כל אחד מבעלי התפקידים. הצעתו של ח"כ חנוך מלביצקי מפרידה בין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין התביעה הפלילית, כך שתובע כללי, במינוי שר המשפטים, יהיה מוסמך על ניהול ההליכים הפליליים במדינת ישראל. ארבעה ח"כים מהאופוזיציה הוצאו מהדיון על ידי היו"ר רוטמן: ח"כ יואב סגלוביץ', ח"כ קארין אלהרר וח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד, וח"כ אפרת רייטן מהדמוקרטים.

סער: "אין אח ורע בעולם לווטו שהייעוץ המשפטי הקנה לעצמו על החקיקה הממשלתית"

"אני מציע לדון בהצעה שלי", אמר השר סער, "יש פה שאלה למי מעבירים את הסמכות". סער התייחס להצעת החוק השלישית, שהציע חבר סיעתו מישל בוסקילה, שמצמצמת את סמכות הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה להמליץ על הליך פלילי נגד ראש הממשלה, שר או חבר כנסת.

לפי הצעתו של בוסקילה, פתיחה בחקירה תדרוש אישור ועדה הכוללת שופט בית משפט עליון בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון; יועץ משפטי לממשלה לשעבר שימנה שר המשפטים; סניגור מהמגזר הפרטי שימונה על ידי הסניגור הארצי הראשי.

"הכנסת צריכה לתת פתרון לבעיה ולייצר מצב יותר נכון, אך אני מזהיר מתפיסה של 'תפסת מרובה לא תפסת', שהדריכה את ינואר 2023", אמר סער ביחס לרפורמה המשפטית שקידם שר המשפטים יריב לוין. "יש לתת מענה לבעיות שיכולות להיווצר מהפיצול, אבל אני מציע להתמקד ברפורמה הזו, שהיא הרבה יותר חשובה מסוגיות אחרות במערכת המשפט".

סער התייחס לארבע סוגיות מרכזיות שיש להתייחס אליהן בחקיקה: ניגוד העניינים המובנה שיש לדבריו בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שגם רשאי להכריז על כתב אישום נגד ח"כ או שר וגם לייצג אותו; סוגיית המומחיות שנדרשת ממי שנושא במספר תחומי אחריות במקצועות משפטיים שונים; השליטה בחקיקה הממשלתית, שמחייבת את הממשלה בהחלטות ייעוץ של היועמ"ש; וריכוז הכוח בידי הייעוץ המשפטי לממשלה, שאליו כפופים כל היועצים המשפטיים: "בשגרה, גם אם חוות דעת של משרד ממשלתי שונה משל היועמ"ש, הם יתיישרו לפיו", אמר.

"תארו לכם סיטואציה שבה שר, בהמתנה להחלטת יועמ"ש בעניינו בדבר העמדה לדין או פתיחת חקירה פלילית, צריך לנהל ויכוח על נושא כלשהו לא רק עם היועץ, אלא גם עם התליין הפוטנציאלי שלו, בעת ובעונה אחת", אמר סער והוסיף: "היועמ"ש שולט כדיקטטור על היכולת לקבל זכות טיעון בפני בית משפט – הם חולקים על הדעה ולא נותנים להביע דעה אחרת, כך ששוללים את הסמכות ממי שמכהן מכוח אמון הבית הזה".

לגבי השליטה בחקיקה הממשלתית אמר סער: "אין אח ורע בעולם כולו לווטו שהייעוץ המשפטי הקנה לעצמו על החקיקה הממשלתית. הדבר הוביל בין היתר לכך שרוב החקיקה במושב היא חקיקה פרטית".

רייטן: "היתממות מקוממת, ההליך פוליטי – ואתם מעזים לדבר על ניגוד עניינים"

"אתם מתנהגים כאילו הדיון הזה מתנהל בתנאי מעבדה. שורה ארוכה מאוד של שרי משפטים ויועצים משפטיים לממשלה אמרו לא לגעת, לא לפצל ולא לפרק את התפקיד הזה, קל וחומר כשמתנהלים הליכים משפטיים", אמרה ח"כ אפרת רייטן (הדמוקרטים). "ההיתממות של השר סער מקוממת. זה דיון הסוואה לפיצול התפקיד, בזמן שח"כ סעדה עצמו אומר שיש לו כבר שמות למנות 'אחרי שידיחו את היועמ"שית', ושצריך לחקור את היועמ"שית ולהעמיד אותה לדין, זה רק מראה כמה ההליך הזה פוליטי. ואתם עוד מעיזים לדבר על ניגוד עניינים". יו"ר הוועדה רוטמן (הציונות הדתית) וח"כ משה סעדה אמרו מספר פעמים כי יש להעמיד לדין את היועמ"שית.

" אתמול נקבע בבית המשפט תקדים מסוכן שמדגים את ההתדרדרות בהחלשת שומרי הסף. אנחנו רואים איך בג"ץ מפחד לפסוק נגד הממשלה כשהוא רואה את ההסתה שיש נגדו", הוסיפה רייטן. "כששמעתי את בית המשפט מתחנן… מתחנן?! בית המשפט צריך להתחנן בפני הצדדים שיישבו ויסכימו? זה המורא שהטלתם על בתי המשפט".

שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן תמך בפיצול, אך הציע שייכנס לתוקף בעוד כשנתיים. "אין צורך להפריד לשלושה (תפקידים, א"ג), אבל ההפרדה לשניים חיונית בשל ריכוז הסמכויות המופרז. יש לי הסתייגות אחת: על פי ההצעה, מטבע הדברים, הממשלה תהיה מעורבת בבחירת התובע הכללי, וזה בעייתי כשזה מתנהל במהלך משפט נגד רה"מ, ולכן הצעתי היא שהצעת החוק תיכנס לתוקפה בעוד שנתיים ועד אז נקווה שכל הפרשות יסתיימו".

לגבי המינוי והפיטורים של התובע הכללי הביע פרידמן חשש שהתביעה תהפוך לתהליך פוליטי: "אנחנו רואים דברים דומים בארה"ב. ההצעה שלי היא לאמץ ועדה, בדומה לוועדה שהחליטה לאמץ הממשלה בוועדת שמגר, שתצביע ברוב קולות ותמליץ לממשלה על 3 מועמדים. גם פיטורי התובע הכללי צריכים להיות בהסכמה ועדיף באישור של אותה ועדה".

פרידמן הוסיף: "אני לא זוכר מצב כזה שבו היועץ המשפטי אומר לממשלה לא להגיש חקיקה. הוא יכול להגיד שהחוק הזה לא חוקתי ובעייתי בהרבה מובנים ועוד, אבל לא לחסום את עצם הגשת החוק".

"הצעות ללא עבודת עומק וללא ביסוס עובדתי"

"אין קדושה בסטטוס קוו, אך שינוי בעוצמה כזו מחייב זהירות וחשיבה יסודית שכרגע נעדרת מההצעה של ח״כ רוטמן", אמר ד"ר אלעד גיל, ראש תחום המחקר במכון תכלית. "הצעות החוק עוסקות בשניים מהנושאים הרגישים ביותר בכל דמוקרטיה: דרך הפעלת מערכת אכיפת החוק והבקרה על פעולותיה של הרשות המבצעת – לב ליבה של המשילות. אבל הן מגיעות ללא עבודת עומק מספקת, ללא ביסוס עובדתי וללא מחשבה מעמיקה על האיזון הדרוש בין עצמאות, מקצועיות, אחריותיות והצורך הקריטי להבטיח אמון ציבורי רחב.

"הפיצול וההכפפה הפוליטית של היועמ״ש יפגעו בראש ובראשונה בעבודת הממשלה והשירות הציבורי. לא פחות מדאיגה זו ההצעה להפוך את התובע הכללי למינוי אמון פוליטי. הניסיון הבינלאומי מלמד אותנו שמשם קצרה הדרך לשימוש במשפט הפלילי לרדיפה של מתנגדים פוליטיים ופקידות בכירה. זו תהיה תוצאה אומללה לדמוקרטיה הישראלית. מוטב לעצור, לקחת אויר ולהתחיל עבודת מטה מסודרת עם מומחים ואנשי מקצוע, כבסיס לכל רפורמה".

"במקום לטפל בעומס, בייעול ובמחסור בשופטים – מה שבאמת משפיע על האזרחים, אתם שוברים הכול מהיסוד", אמר ח"כ איתן גינזבורג (המחנה הממלכתי). יש מה לתקן במערכת המשפט, אבל אחרי שלוש שנים של ניסיונות להחלשתה, ברור שהמהלך מונע משיקולים פרסונליים ולא ענייניים. אתם לא רוצים לתקן את תפקיד היועמ"ש אלא להחליש אותו ואת שלטון החוק, לפרק איזונים ובלמים צעד אחר צעד. כשהגלגל יסתובב, וממשלה אחרת תשתמש בכלים הללו נגדכם – לא תבינו איך זה קרה".

רוטמן השיב לגינזבורג: "לאזרחי המדינה מפריע שאין לנציגיהם ייצוג משפטי, ששירות המדינה לא מתפקד כי אין לנו נציב שירות המדינה בתקן, שבגלל ההתנהגות השערורייתית של היועמ"ש לא היה לנו ראש שב"כ מכהן באופן נורמטיבי. יש דוגמאות רבות, שהן תוצר של מערכת שקובעת לעצמה את הסטנדרטים ולא מקשיבה לאיש".

רוטמן הוסיף: "הייעוץ המשפטי הנוכחי לממשלה מראה שגם כשהדברים מצוינים במפורש בחוק, הוא לא מוכן לציית לחוק. הדבר בא לידי ביטוי בדיון האחרון בבג"ץ, כשבית המשפט התחנן בפני היועמ"שית שלא תעמוד על עמדתה, וכי עמדתה אינה נכונה משפטית. היא ייצגה עמדה זו בניגוד לעמדת היועמ"שית של משרד המשפטים, החוק והשכל הישר, נאחזה בקרנות המזבח ולא קיבלה עמדה אחרת. העובדה שעמדה זו היא היחידה שמוצגת ע"י המנגנון הממשלתי בבית המשפט, משמעותה שאין ייצוג לשר או להצעת החוק. מערך הייצוג המשפטי משועבד לטובתה של היועמ"שית".