הכנסת אישרה אמש (שני) בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שמרחיבה את סמכות בתי הדין הדתיים בנוגע לדמי מזונות של ילדים. 53 חברי כנסת תמכו בהצעה, ו-38 התנגדו. ההצעה שהוגשה ביוזמת הממשלה היא הוראת שעה לשנתיים, שתאפשר לבתי הדין הרבניים והשרעיים לעסוק בסוגיית דמי המזונות של ילדים שהוריהם התגרשו, גם כשאין הסכמה בין בני הזוג. זאת בניגוד למצב כיום, בו בתי הדין הרבניים הורשו לעסוק בסוגיה רק כשהייתה הסכמה בין בני הזוג.

סוגיית המזונות ומי רשאי לדון בעניינם בבתי המשפט, הרבני והאזרחי, נדונה כבר שנים. לפי החוק, גם בתי המשפט לענייני משפחה וגם בתי הדין הדתיים (הרבניים והשרעיים) מוסמכים לדון בסכסוכי גירושין. אך לפני יותר מ-50 שנה פסק בית המשפט העליון שבתי הדין הרבניים אינם רשאים לדון בסוגיית המזונות אם היא כרוכה בסכסוך הגירושין, ובתי הדין הרבניים קיבלו זאת. לפני כעשור פורסם פסק דין נוסף ששינה את המצב, ולאחר מאבק משפטי נוסף, פסק בג"ץ בפברואר האחרון שלבית הדין הרבני אין סמכות לדון במזונות ילדים בכריכה, כלומר, כשכורכים את עניין המזונות עם הגירושין עצמם.

בעקבות הפסיקה גיבשה הממשלה את הצעת החוק הנוכחית, שקובעת שלבית הדין הרבני תהיה סמכות לדון במזונות גם ללא הסכמת שני הצדדים. זאת בדומה לסכסוכי גירושין, בהם הדיון מתקיים בבית הדין הראשון שאחד מבני הזוג פונה אליו – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה – וזאת, גם אם בן הזוג השני אינו מסכים לכך.

בחוק נקבע שהשינוי יחול למשך שנתיים שבסופן ייבחן מחדש. אחת הסיבות לכך היא שליו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, יש תוכנית רחבה יותר להסדרת מזונות הילדים בחקיקה בהתאם להלכה היהודית. במקביל להליך החקיקה מינה נשיא בית הדין הרבני ועדה לבחינת סוגית מזונות ילדים. בוועדה חברים רק אנשי דת, ואין בה בכלל אנשי מקצוע כמו עובדים סוציאליים, כלכלנים, או משפטנים.

בדיוני הוועדה שעסקו בחקיקת החוק אמר רוטמן שמכיוון שאין חוק שקובע איך פוסקים מזונות, הוא רוצה "לעשות סדר" בתחום. לפי דבריו בוועדה, הוא מעוניין לעגן את מסקנות הוועדה של בית הדין הרבני בחוק האזרחי. מדובר בתקדים, מכיוון שבישראל מעולם לא הפכו כללים הלכתיים לחוק אזרחי.

המהלך של רוטמן מתעלם מכך שהנושא נבחן בעבר על ידי מספר ועדות ממשלתיות – האחרונה היא ועדת שיפמן, בראשות פרופ' פנחס שיפמן, שהגישה את מסקנותיה ב-2012. במשרד גם גובש תזכיר חוק שלווה ע"י פרופ' שחר ליפשיץ מאוניברסיטת בר אילן.

פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, אומרת ל'דבר' כי "אכן הגיעה העת להסדיר בחקיקה מסודרת את כל נושא מזונות הילדים בישראל, אך לא זו הדרך לעשות זאת. כבר לפני עשור ומחצה קבעה וועדה ממלכתית בראשות פרופ׳ שיפמן שהמצב בו זכויותיהם של ילדים בישראל למזונות מהוריהם תלויות בהשתייכות הדתית שלהם הוא בלתי-אפשרי. כך שהשינוי המיידי שחייב להתרחש הוא חקיקת חוק מזונות אחיד שיחול על כל ילד וילדה בישראל באופן שווה, ולא חקיקה שתנציח את הדין הדתי ותרחיב את סמכות בית הדין הרבני".

לא רק מזונות: בקואליציה מתכננים שבתי הדין הרבניים יוכלו לפסוק גם בסכסוכים אזרחיים

אישור החוק הנוכחי הוא חלק ממהלך רחב יותר של הממשלה והקואליציה הנוכחית להרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים. כחלק ממנו עברה בקריאה ראשונה במרץ האחרון הצעת חוק נוספת, שמאפשרת לבתי הדין הרבניים לפסוק בסכסוכים אזרחיים אם שני הצדדים המתדיינים הסכימו לכך, בדומה למנגנון בוררות. המשמעות היא יצירת ערכאה משפטית חדשה שתדון במגוון רחב של נושאים אזרחיים כמו שכירות, עסקאות ואפילו בדיני עבודה. לפי הצעת החוק, אחד הצדדים יוכל לפנות לבוררות בבית הדין הרבני, שיוציא מכתב לצד השני וישאל אותו האם הוא מסכים לקיים שם את הבוררות.

עד 2006 בתי הדין הרבניים עסקו בבוררויות, ובשנה זו קבע בית המשפט העליון שאין להם סמכות לכך. ב-20 השנים שחלפו מאז היו מספר ניסיונות לעגן את הסמכות בחקיקה, אך הם לא צלחו, כי גם חברי כנסת מהימין הבינו שבמהלך כזה יש בעייתיות: למרות שבוררות היא כביכול בהסכמה, גם בהליכים מסוג זה יש פערי כוחות.