מבקר המדינה מתריע היום (שלישי) כי ללא תיקון נוסף של חוק ביטוח לאומי צפוי התגמול המינימלי למילואימניקים לרדת ב-30% החל מינואר 2026. בנוסף, ללא תיקון תקנות, החל בינואר הקרוב יחזרו המעסיקים לשאת בנטל ההפרשות הסוציאליות של אנשי המילואים, דבר העשוי להגדיל את התמריץ הכלכלי השלילי להעסיק משרתי מילואים.
עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל עמד התגמול המינימלי לחיילי מילואים על 215 שקלים ליום. לאחר פרוץ המלחמה תוקן חוק הביטוח הלאומי והגדיל את התגמול המינימלי ל-300 שקלים (ובהמשך ל-311 שקלים, בהתאם לעלייה במדד). הוראת השעה המגדילה את גובה התגמול נקבעה עד סוף 2025, ולאחר שתפוג צפוי הסכום לצנוח בכ-30%.
בנוסף נקבעו במהלך המלחמה תקנות השיפוי למעסיקים, שבמסגרתן הביטוח הלאומי משפה את המעסיקים בשיעור של 20% מסכום ההכנסה של עובדים בתקופת המילואים — עבור ההפרשות הסוציאליות. תוקף התקנות צפוי לפוג בסוף השנה.
באשר להיקף ההגנה על זכויות משרתי המילואים ובנות זוגם, ציין מבקר המדינה כי מדובר בשורה של מהלכים שחלקם בחקיקה קבועה, חלקם בחקיקה לזמן מוגבל וחלקם במסגרת צווי הרחבה להסכמים קיבוציים בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים המוגבלים בזמן. כך למשל, מנגנון ההגנה מפני פיטורין של משרתי מילואים עד 30 יום משחרורם קבוע בחוק שאינו מוגבל בזמן, והסמכות בנושא מצויה אצל ועדת התעסוקה במשרד הביטחון. במהלך מלחמת חרבות ברזל הוארכה ההגנה ל-60 יום, אך כיוון שהדבר נעשה בצו הרחבה בין היום ה-31 ל-60 סמכות ההגנה נמצאת דווקא בידי משרד העבודה.
עוד ציין המבקר כי החלטת הממשלה מדצמבר 2024 לבחון את הצורך במענים נוספים לפצועי המלחמה לא התייחסה במפורש לסוגיית הזכויות בעבודה. לדבריו, רמת הוודאות של משרתי המילואים ובני זוגם בנוגע לזכויותיהם נפגעה — וכך גם רמת הוודאות של המעסיקים.
בביקורת שערך על אופן התשלום למילואימניקים, ציין מבקר המדינה כי כבר באפריל 2024 התריע הביטוח הלאומי על כך שמשרתי מילואים עצמאיים צוברים חובות, משום שעסקיהם אינם פועלים בתקופות המילואים הארוכות. למרות זאת, משרד האוצר הציג תיקון לחוק רק בדצמבר, והוא עבר בכנסת בינואר 2025.
המבקר מצביע גם על היעדר מנגנון בקרה משותף בין צה"ל לביטוח הלאומי, שיאפשר מיצוי מידע לצורך בקרה יעילה על ההוצאה הציבורית בגין שירות המילואים. לדבריו, לצה"ל אין מידע על השתכרות נוספת של המשרתים, ולביטוח הלאומי אין מידע מלא על תקופות השירות בפועל.
עם זאת, המבקר מציין לטובה את פעילות הביטוח הלאומי לתשלום תגמולי מילואים מדי חודש כבר במהלך השירות, וכן את השיפור בהסברה, בהנגשה ובמיצוי הזכויות מתחילת המלחמה. הוא מציין גם את עבודת המרכז המטכ"לי-הלאומי שהוקם לסיוע למשרתי מילואים ולמשפחותיהם. לצד זאת, הוא מציין כי לא היה די פרסום בנוגע לזכויותיהם בעבודה של שותפים להורות של מילואימניקים שאינם בני זוגם.
ממצאי הדו"ח מראים כי כ-318 אלף אזרחים, המהווים כ-11% מאוכלוסיית ישראל שאינה מהחברה הערבית בגילאי 23–47, נקראו למילואים מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועד יולי 2024. מספר ימי המילואים הממוצע עמד על 110. סך התגמולים ששולמו בתקופה זו עמד על כ-20 מיליארד שקלים, לעומת כ-5.3 מיליארד שקלים בלבד מתחילת 2020 ועד ספטמבר 2023.
שיעור הסטודנטים מקרב משרתי המילואים הוא 18%, פי שלושה משיעורם באוכלוסייה, ומבין מי שקיבלו תגמול מינימלי, שיעור הסטודנטים עמד על 57%. בין אוקטובר 2023 למאי 2024 טיפלו משרד הביטחון, משרד העבודה ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ב-144 מקרים של חשד לפגיעה בזכויות משרתי מילואים, פי ארבעה מהממוצע בשלוש השנים שקדמו למלחמה. מספר הבקשות להיתר פיטורים עמד על 542, וכמות האישורים שניתנה העומדת על 244, כמעט פי שישה מהשנים הקודמות.
