המזרח התיכון שרוי באחת הבצורות החמורות בהיסטוריה. בשבועות האחרונים הבצורת עלתה לכותרות נוכח הפגיעה החמורה שלה באיראן, שסובלת בעקבותיה ממחסור חריף במי שתייה. דו"ח חדש של הבנק העולמי מראה שהבצורת האחרונה היא חלק ממגמה ארוכת טווח ומקיפה של התייבשות מאגרי המים המתוקים.
הדו"ח שפורסם בתחילת החודש וסוקר את מגמת ההתייבשות ברחבי העולם בשני העשורים האחרונים. הממצא המרכזי שלו הוא הצטמצמות עקבית של מאגרי המים המתוקים, שפוגעת במיוחד באזורים יחסית יבשים שכבר סובלים ממצוקת מים. לפי הערכת הבנק העולמי, בעשרים השנים האחרונות זמינות המים המתוקים פחתה ב-324 מיליארד מ"ק בשנה בממוצע, כמות המספיקה לצרכים השנתיים של 280 מיליון אנשים.
צמצום מאגרי המים פוגע במיוחד במספר אזורים ברחבי העולם. בחלק מהאזורים הללו כמות המים המתוקים מוגבלת, ולכן הנזק של ההתייבשות צפוי להיות כבד. אזורים אלו כוללים את מרכז אסיה, צפון אפריקה וחלקים מדרום אסיה. גם בתוך אזורים רטובים, כמו באלסקה, קנדה או צפון רוסיה, שטחים הולכים וגדלים נעשים ליבשים, כלומר, לכאלו שכמות הגשם ומקורות המים המתוקים מצטמצמים במהירות.
את ההתייבשות מייחסים החוקרים להתחממות הגלובלית, להתגברות עוצמת ותדירות הבצורות, ולניהול ושימוש לא נכונים של מאגרי המים. בדו"ח מודגש שבעוד שינוי האקלים הוא שורש הבעיה, שימוש לא נכון במאגרי המים מחריף את המחסור. המקור המרכזי לאי־יעילות בשימוש במים הוא שימוש עודף במים לחקלאות חיות ואדמה.
ההצטמצמות תפגע, לפי הדו"ח, בייצור החקלאי ובכך תביא למחסורי מזון ולעליות מחירים. באזורים שבהם הכלכלה מתבססת על חקלאות, בעיקר באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום אסיה, המחסור במים יגרום לאובדן תעסוקה מאסיבי. נוסף לכך, באזורים יחסית יבשים כמו במזרח התיכון, גם צמצום קטן יחסית בזמינות המים וכמות הגשמים מביא לנזקים משמעותיים בתנובות חקלאיות. הפגיעות של גידול שדה לשינוי אקלים מתגברת ככל שכמות הגשמים קטנה והטמפרטורה הממוצעת גבוהה. המגמה רלוונטית כמובן עבור ישראל, שמצויה באזור יבש וחם.
אולם הנזק לא מסתכם באזורים הפגיעים, אלא עשוי לפגוע בכלכלה העולמית דרך תגובה בשרשרת האספקה. למשל, ירידה בכמות הגשמים בהודו צפויה לפי ההערכה המוצגת בדו"ח להביא להפחתה בפעילות הכלכלית הגלובלית. לפי הדו"ח, ל-78% מכוח העבודה העולמי ישנה תלות כלשהי במים, ול-42% התלות הזו משמעותית. המספרים הללו מעידים שמחסור במים עשוי להביא לפגיעות מקיפות בתעסוקה.
השפעה גלובלית נוספת נובעת מגלי הגירה שעשויים להתפתח כתוצאה מהפיכת אזורים מסוימים לבלתי ניתנים ליישוב וממחסור בעבודה.
חוקרי הבנק העולמי מדגישים שסקטור המים חייב להיות מנוהל ומפוקח כדי להביא לשימוש יעיל ובר-קיימא במאגרי המים. הם קוראים לרפורמות לחיזוק מוסדות ניהול משק המים לטובת ניטור מוקפד, אכיפה ותיאום בין מגזרים שונים בכלכלה. המלצה נוספת נוגעת למדיניות סחר שמתחשבת בהבדלים בזמינות המים בין אזורים שונים בעולם.
עוד ממליצים בדו"ח לערוך שינויים במערכת המחירים שישקפו את המחסור במים. במילים אחרות, חוקרי הבנק העולמי טוענים שהמים זולים מדי, לפחות עבור מגזרים מסוימים בכלכלה, ולכן נעשה בהם שימוש עודף ולא יעיל. הצטמצמות מאגרי המים מתרחשת מהר יותר באזורים שבהם ניהול המים וקביעת המחיר שלהם אינם יעילים.
הדו"ח מבוסס על ניתוח צילומי לוויין שהעריך את השתנות מאגרי המים המתוקים בשני העשורים האחרונים. ניתוח ארוך טווח הוא קריטי, כי בצורת יכולה להיות זמנית ולאחריה יכולה להגיע תקופה עם גשמים מרובים שתשקם את מאגרי המים. הדו"ח מגלה שמאגרי המים המתוקים מאבדים יותר ויותר מים לאוקיינוסים — כלומר, לא מדובר במחזור אלא במגמת הצטמצמות של מים מתוקים.
