"הזמנו לדיון את המשרד לשיוויון חברתי, לצערי, הם לא הגיעו" – פתח ח"כ יאסר חוג'יראת (רע"מ) את הדיון בלימודי השפה העברית בוועדה למדע וטכנולוגיה ביום שלישי. חוג'יראת הוסיף כי נודע לו שהשרה לשוויון חברתי, מאי גולן, מנעה מאנשי משרדה להגיע לדיון. "זו התנהגות בזויה וגזענית", אמר. הוא קרא לראש הממשלה להחזיר את הרשות לפיתוח כלכלי למשרד ראש הממשלה.
שירין חאפי נאטור, מנהלת אגף בכיר לחינוך ערבי במשרד החינוך, אמרה כי תקציבי החלטה 2618 לקידום השפה העברית בקרב דוברי ערבית לא נפגעו, וכי ההחלטה תוקצבה ב-744 מיליון שקל לשנים 2025–2026. במסגרת ההחלטה הפכו לימודי העברית ללימודי חובה. "צריך לשנות את תכנית הלימודים", אמרה חאפי נאטור. "אנו מטמיעים את תקן CFR (תקן אירופי ללימודי שפה המתבסס על ביצוע בפועל – י.ש.). הילדים מתקשים כי הם לא פוגשים את החברה היהודית. אין מספיק מורים יהודים".
חאפי נאטור הוסיפה כי עדיין אין מדדי תוצאה, משום שמבחני ראמ"ה טרם התקיימו. לדבריה, "מצב החוסן וההתמודדות עם האלימות לא מאפשר פניות לעסוק בשפה העברית. הרבה ילדים לא רואים את עתידם פה. אין להם מוטיבציה ללמוד עברית". ח"כ ואליד אל-הוואשלה (רע"מ) קרא להקמת מוסד אקדמי לחברה הבדואית.
"היה לחץ זמנים ותיעדוף שונה", ענתה גיל כהן ממשרד האוצר לשאלתו של חוג'יראת מדוע הושמטו מטיוטת חוק ההסדרים הסעיפים העוסקים בעידוד התעסוקה ועידוד לימודי העברית בחברה הערבית. "ההחלטה להסיט משאבים היא לפתחה של הממשלה, של השרים", הוסיפה. אורי זיו, נציג הות"ת (ועדת תכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), הודה כי בחינת יע"ל לנרשמים לבחינה הפסיכומטרית בשפה שאינה עברית בעייתית. לדבריו, "יש לבנות בחינה אחרת ולקחת אחריות על קורסי עברית במכינות".
פרופ' אמנון אלבק מאוניברסיטת בר-אילן הציג מתאם בין הציון במבחן יע"ל לבין סיכויי ההצלחה באקדמיה ובתעסוקה. "50% מאלה שהשיגו ציון ברמה נמוכה במבחן יע"ל ינשרו מהלימודים בשנה הראשונה". הוא טען שיש להעלות את ציון הסף ולעשות מכינות אינטנסיביות. "אנו עוזרים להם להיכשל אם נקבל אותם ברף ציונים נמוך". פרופ' ניסים בן-דוד, מכללת גליל מערבי, חלק עליו וטען כי אין להעלות את הרף, אלא לשלב את העברית כשפת לימוד בבתי הספר.
מיסם ג'לג'ולי, מנכ"לית 'צופן תשבית', יצאה נגד הטענה כי האקדמיה היא המקום הראשון שבו נפגשים צעירים יהודים וערבים. "הסגרגציה נמשכת גם באקדמיה. המפגש הוא רק בתעסוקה. האקדמיה חייבת ליזום את המפגש בין הסטודנטים היהודים והערבים". היא הציעה להצמיד מנטור יהודי לכל סטודנט ערבי. "ילדים ערבים לא רוצים ללמוד עברית גם כתוצר של שיח רעיל ומקטב", הוסיפה. "צריך לחנך את שני הצדדים למשמעות האמיתית של חיים משותפים בישראל".
לקראת סוף הדיון ניתנה זכות הדיבור לאסיה שיבלי, נציגת מועצת התלמידים הארצית, שתבעה את האפשרות לייצג את בני הנוער הערבים. "לנו קשה לדבר עברית, וכשאנו מדברים בערבית אתם לא מבינים. הרבה ילדים מפחדים להתבטא בעברית כי הם חוששים שהם לא מתבטאים טוב. הקול שלנו נאלם. אנו לא יכולים להביע את עצמנו. תנו לנו את הקול בחזרה".
