מה שנשאר לאחמד סלום מחברו ג'ושוע לואיטו מולל הוא סרטון בן שש שניות. לואיטו מולל רצה להשוויץ בטלפון החדש שקנה, וצילם את ארוחת הערב המאוחרת שלו – סלט ירקות, פיתה, שקשוקה, טונה ולצידה כוס חלב. התאריך בפינה השמאלית העליונה הוא 6 באוקטובר, ואלו השעות האחרונות לחייו הקצרים של הסטודנט הטנזני שהגיע לישראל שלושה שבועות לפני כן כדי להשתלם בחקלאות.
עם תחילת המתקפה על עוטף עזה, לואיטו מולל, שהיה באותו בוקר במשמרת חליבה בקיבוץ נחל עוז, ייכנס למיגונית ליד הרפת – אותה מיגונית שממנה ייחטף ויירצח.
36 סטודנטים מטנזניה הגיעו לעוטף ללמוד חקלאות בחודשים שלפני 7 באוקטובר, דרך תוכנית AGROSTUDIES. מלבד לואיטו מולל, נרצח קלמנס פליקס מטנגה, שעבד באותה שבת בקיבוץ ניר עוז. גורלו של לואיטו מולל נודע רק בדצמבר 2023, כאשר סרטוני החטיפה והרצח שלו פורסמו בערוצי הטלגרם העזתיים.
סלום וחבריו לקהילה הטנזנית בישראל הגיעו הבוקר (שלישי) להיפרד מחברם, אחרי יותר משנתיים של חוסר ודאות בנוגע למצבו ולשאלה האם יזכה לקבר. את טקס הפרידה, שהתקיים בנתב"ג, כיבדו בנוכחותם סגנית שר החוץ שרן השכל, שגריר טנזניה בישראל אלכס גבריאל קלואה, ראש מדור זרים במנהלת החטופים והנעדרים ג'וש לוסון, ואזרחים שלואיטו מולל נכנס לליבם והגיעו להיפרד.
סלום, שכמו חברו לואיטו מולל הגיע בספטמבר 2023 כדי ללמוד חקלאות ולהביא את הידע שצבר לקהילה שבה גדל, היה באותה שבת ארורה באיבים שליד שדרות, ולא נפגע פיזית. כשניסה בבוקר 7 באוקטובר להתקשר לחברו, הטלפון כבר היה כבוי, וככל הנראה לואיטו מולל היה כבר שלא בין החיים. "הכרנו עוד בטנזניה, כהכנה ללימודים בישראל", מספר סלום. "הוא היה בחור טוב, היה לו אכפת מאחרים".
"הוא היה בן אדם חייכן ומנומס, אבל לצערי הייתה לנו היכרות קצרה", מספר גידי סבאג, האחראי על הרפת בקיבוץ נחל עוז, שהגיע עם עוד חברים מהקיבוץ לחלוק כבוד אחרון למי ששילם את המחיר הכבד ביותר על רצחנות חמאס. "עם תחילת המתקפה הייתה הפסקת חשמל, ואמרנו לג'ושוע ולעוד עובד תאילנדי שילכו למגורים. ג'ושוע נכנס למיגונית הסמוכה למכון החליבה כשהעובד השני רץ למגורים וניצל. המכון נשרף לחלוטין והמערכות קרסו. לנחל עוז יש 16 נרצחים מאותו היום, ואחרי שעמרי חזר בחיים וגופתו של ג'ושוע הוחזרה – נסגר הפרק של החטופים בנחל עוז".
אביטל גלעד ומזור מצקביץ' הגיעו משהם עם פוסטר שעליו תמונתו של לואיטו מולל. "הוא חטוף ככל החטופים שהיה בלב שלנו כל השנתיים האלו", אומרת גלעד. "יש נופך נוסף לטרגדיה הזו כשהמשפחה שלו לא פה לצעוק את הצעקה, כמו סותטיסאק רינטלאק שחייב לחזור. אבן יורדת מהלב, ועדיין כבד. השותפות מחייבת אותנו לבוא", אומרת מצקביץ'.
"לא התייחסנו לטרגדיה שלו כטרגדיה טנזנית אלא כטרגדיה ישראלית", הדגישה סגנית שר החוץ שרן השכל בנאומה, שבו ציינה שלואיטו מולל הוחזר בזכות המחירים שמדינת ישראל שילמה ובזכות מאות אלפי הפעילים שנשאו את תמונתו בכיכרות. דבריה עוררו אי-שקט בקרב הקהל. "אני מתביישת שממשלת ישראל לא שלחה שר", אמרה ל"דבר" מצקוביץ', שהייתה במחאות ובכיכרות לאורך השנתיים האלו באופן תדיר, "וגם שסגנית השר לקחה קרדיט על פעולה אזרחית שלנו".
"מצווה אחת בולטת מעל כולן", ספד ברגישות ראש מדור זרים במינהלת החטופים והנעדרים ג'וש לוסון, המלווה את משפחות החטופים הזרים, "המצווה על הדאגה לגר היושב בינינו. כפי שלימד אותנו הרב לורד ג'ונתן סאקס, מצווה זו מופיעה יותר פעמים מכל מצווה אחרת בתנ"ך: שלושים ושש פעמים. ההתעקשות של התורה – שלושים ושש תזכורות – אומרת לנו שזו אולי החובה המוסרית החשובה ביותר בכל היהדות, ואולי בכל הדתות".
סלום סיים את ההכשרה שלו בחקלאות והוא מקווה להתקבל להמשך הלימודים בפקולטה לחקלאות. מרחוק הוא מגדל בטנזניה ירקות עם הידע שצבר כאן. "המוטיבציה לבוא לישראל הייתה שכל אחד רוצה לעזור למדינה שלו, ולישראל יש טכנולוגיה מאוד מתפתחת. לא חששתי להישאר אחרי השבעה באוקטובר, חשתי בטוח עם האנשים שהיו לצידי. היו לנו כחברים של ג'ושוע שנתיים קשות, אני מקווה ששאר החטופים גם יגיעו".
