מערכת הבנקאות בישראל בלתי אפשרית לשימוש עבור לקוחות רבים. בעוד שבישראל חיים 4.5 מיליון דוברי שפות שאינן עברית, כמעט אין אפליקציות ושירותי "אזור אישי" לבנקים ולחברות אשראי בשפות שאינן עברית. החסם הזה מקשה על רבים, במיוחד בדואים, ועל חלק ממי שעלה ממזרח אירופה בשנות ה-90 והאלפיים, אך גם מהווה מחסום משמעותי להתאקלמות של עולים חדשים.

אנטון באביץ' (38) מחיפה עלה לישראל בגל העלייה הגדול מרוסיה ואוקראינה, בעקבות המלחמה שפרצה שם ב-2022. "כשהגעתי הייתי קודם כל מופתע מכמה שהמערכת הבנקאית בישראל לא נגישה לעולים חדשים", מספר באביץ', שעלה לפני שלוש וחצי שנים. כיום הוא עובד כאנליסט ב-WIX, לאחר ששימש ברוסיה כאנליסט השקעות וכמי שהתמחה באופטימיזציית תהליכים בנמל התעופה במוסקבה.

"העולים החדשים מגל העלייה האחרון ממזרח אירופה וממדינות כמו ארצות הברית וצרפת מאוד הופתעו מהמערכת הבנקאית בארץ", מספר באביץ'. "כעולה חדש זה מאוד מכעיס שאין לך יכולת לעשות פעולות פשוטות באפליקציה, אבל כאנליסט שעוסק באופטימיזציית תהליכים זה בעיקר תמוה: יש תחרות בין בנקים והם רוצים למשוך לקוחות ולהרוויח כסף, אז איך זה שהמערכת פועלת בצורה כל כך לא יעילה?". דוח של העמותה לשילוב כלכלי דיווח כי 40% מהעולים מגל זה דיווחו על מחסומי שפה חמורים במערכת הבנקאית.

באביץ' החליט לערוך מחקר ומצא שהרחבה של האפליקציות ואתרי האינטרנט לשפות נוספות היא עניין לא מסובך או יקר, ושהרבה אתרים בארץ עשו את הצעד הזה, כמו רכבת ישראל, אל-על וחברת המשלוחים וולט. "יש הרבה חברות שמציעות שירות של הוספת שפה למערכת, וזה יחסית תהליך זול", אומר באביץ' ומספר שאפילו במדינות כמו טורקיה ובולגריה יש אפליקציות בנקאות בשפה האנגלית. "בבדיקה שעשיתי תהליך כזה יכול לעלות לבנק החל מ־300 אלף שקלים. זה כלום בשביל בנק, אולי הם לא מקדמים את הנושא מרוב שזה פרויקט קטן". גם בבנק לאומי, שפעל להנגיש את האפליקציה ולתרגם אותה לעברית, יש מחסומים – כאשר חלקים מהותיים מהממשק נותרו בעברית.

תרגום האפליקציות לשפות אחרות היא פעולה משתלמת לבנקים, שהעובדים שלהם נאלצים לעסוק בביצוע פעולות פשוטות עבור לקוחות, ולהחזיק בסניפים אנשים שדוברים את אותן שפות. גם באביץ' בעצמו, אדם בעל אוריינות פיננסית וטכנולוגית לא קטנה, מצא את עצמו נאלץ ללכת לסניף פעמיים כדי לבצע פעולות פשוטות בשנה הראשונה שלו בישראל. לצד החיסכון, זה גם עשוי להיות מוקד משיכה תחרותי: "הבנק שיעשה את הצעד הפשוט הזה יזכה בהרבה לקוחות חדשים, זה ישתלם להם הרבה יותר מאשר הקמפיינים היקרים שהם משלמים עליהם".

המהלך הזה יכול גם לסייע בהתמודדות עם בעיות מהותיות בישראל, כמו היקף הכלכלה השחורה: "אנחנו יודעים שיש הרבה פעילות כלכלית לא מדווחת בחברה הערבית והחברה החרדית, אבל אנחנו רואים שאצל החרדים יש שימוש גבוה ב-10% יותר באפליקציות של בנקים מאשר החברה הערבית, כי אצל רובם אין את מחסום השפה". ברור שהתופעה לא תיעלם, אך גם אם 1,000 אנשים יעברו להתנהל בבנקים ובאשראי במקום במזומן – תהיה למהלך השפעה משמעותית על המאבק בכלכלה השחורה. "עושים כל כך הרבה צעדים ויש פה תמריץ שמונח על השולחן". כיום 13% מהאוכלוסייה הערבית בישראל כלל לא מחזיקים בחשבון בנק.

הסיבות הכלכליות גורמות לבאביץ' להאמין שהוא יצליח לקדם את תרגום האפליקציות, אחרי שמצא שהשקעה כוללת של 8 מיליון שקלים מצד הבנקים תשיב להם מעל 50 מיליון בתוך 10 שנים. אבל הפרויקט הגיע קודם כל מהכאב האישי: "עלייה זה תהליך שמתלווה אליו הרבה לחץ ושם אותך בתלות. כעולה חדש, כבר בשבוע הראשון אתה מרגיש 'not welcomed'. זה מה שהביא אותי לשם במקום". לפי באביץ', גם לאנשים שדוברים עברית כשפה שנייה או שלישית השירות יכול לסייע, מכיוון שהשפה הבנקאית מהווה אתגר לרבים.

בשביל להיקלט בארץ באמת צריך ללמוד את השפה העברית. יש לך חשש מזה ששירותים ברוסית יורידו את התמריץ ללמוד עברית?
"חוסר נגישות לשירותים בסיסיים לא מתמרץ למידה של השפה העברית. כל המורים וכל האולפנים שדיברתי איתם חושבים ככה. להפך, זה רק מתסכל אותם ומרחיק אותם מהחברה הכללית. כשאתה נקלט בארץ חדשה אתה צריך להיות פנוי ללמוד את השפה, והמחסור הזה יוצר בדיוק את הדבר ההפוך. אצל חברות האשראי המצב לא פחות גרוע".

"עלינו לארץ עם בגדי ים"

דווקא הסיפורים היומיים שהגיעו לבאביץ' מראים את הבעיה: "לעולה חדש נעלם כרטיס האשראי – וידוע שבמקרה כזה צריך לבטל או להקפיא את הכרטיס מיד. לקח לו יותר מיממה להצליח לעשות את הפעולה הפשוטה הזאת". באביץ' עצמו, שהוא בעל ניסיון טכנולוגי ופיננסי, נאלץ ללכת לבנק. לדבריו, השפה באפליקציית הבנקים אינה פשוטה גם לדוברי עברית, כך שגם לדוברי עברית כשפה שנייה ושלישית המהלך יוכל לעזור.

"עליתי לפני שלוש וחצי שנים מרוסיה. הייתי שם אנליסט השקעות, וגם עבדתי בלייצר תוכנית אופטימיזציה של נמל התעופה במוסקבה, שהוא בין עשרת הגדולים באירופה. הצלחנו להוריד את התורים לפחות מ-7 דקות ולהיות במקום הראשון בדיוק בזמנים באירופה.

"תמיד אשתי ואני אמרנו שצריך יום אחד לעשות עלייה, וזה תמיד נשאר 'יום אחד'. בשנת 2022 יצאנו לחופשה במקסיקו, והתחילה המלחמה במזרח אירופה. מהחופשה יצאנו ישר לישראל, עלינו לפה עם בגדי ים. אשתי הייתה חברה בעמותה שעוזרת לאנשים שנעצרו בהפגנות, והיא הייתה ברשימות של המשטרה".

הרגשתם לא בטוחים?
"הממשלה הרוסית לא עקבית באכיפה שלה. יש פוליטיקאים שמבקרים את המשטר באופן קבוע, והם חיים בשקט, ומצד שני יש אנשים שסימנו לייק במקום הלא נכון והגיעו משם לתקופה ארוכה בכלא. מספיק לכלוא כמה אנשים כדי שהציבור ידע על זה ויפחד. בעיקר לא רצינו לחיות במציאות כזאת, שהבת שלנו תצטרך להסתיר בבית הספר את הנושאים שמדברים עליהם בבית".

"כשעליתי לארץ והגעתי לחיפה זה היה בתקופת הבחירות לרשויות המקומיות. הבנתי שאני חי בעיר עם 30% דוברי רוסית, ושהמועמדים לא טורחים לפרסם את עצמם ברוסית. זה היה לי משונה בעיקר מהבחינה האסטרטגית. התחלתי לעשות ראיונות עם מועמדים ולתרגם אותם לרוסית".

משם באביץ' הגיע לקדם את נושא התרגום, יחד עם "הפורום לציונות כלכלית", שבין היתר פועל להקל מהבחינה הכלכלית והפיננסית על הליך העלייה לישראל. באביץ' אופטימי ובטוח שאיגוד הבנקים כמו הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים יעשו את הצעדים שהם גם יעילים וגם חשובים ערכית. "אם היית תופס יהודי במאה ה-19 באירופה והיית מספר לו שתקום מדינה יהודית, אבל המערכת הבנקאית תהיה לא מתקדמת – הוא לא היה מאמין".

בנק ישראל, הגוף המפקח על המערכת הבנקאית בישראל ל'דבר': "בהתאם להנחיות הפיקוח על הבנקים בתחום מתן שירות, על התאגידים הבנקאיים לפעול להעניק שירות בהתאם לצרכי הלקוחות ובשים לב בין היתר לאוכלוסיות פגיעות".