"גיהינום של צמיגים בוערים", "אי אפשר לנשום" – ראשי רשויות השתתפו בדיון בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת בנושא שריפת פסולת בלתי חוקית אתמול (שני). יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), הבטיח שהוועדה תפעל בכל הכוח להילחם ב"טרור הסביבתי", כולל עיכוב תקציבים; אולם נציגי המשרדים וראשי רשויות הדגישו כי עיקר הבעיה בתשתית, ולכן היא תיפתר בלי הטמנה זולה של הפסולת.

ראשי הרשויות תיארו מציאות קשה. "תושבי העמק נחנקים", אמרה ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן. "מה שצריך עכשיו, עוד לפני חוק ההסדרים, זה לדאוג לסיוע תקציבי, תקנים וסמכויות אכיפה מהמדינה".

ניצן פלג, ראש המועצה האזורית גליל תחתון: "מדובר גם בטרור סביבתי שפוגע במאות אלפי תושבי מדינת ישראל, ובוודאי בגליל". לדבריו, הבעיה נובעת ממחסור חמור באכיפה ומהיעדר מקומות הטמנה.

דפנה רבינוביץ', ראש מועצת שוהם ויו"ר ועדת איכות הסביבה של השלטון המקומי, הדגישה את המצוקה של היישובים הסמוכים לקו הירוק. "ליותר מרבע מיליון תושבים אין למי לפנות, כי כיבוי אש אינו מגיע ליהודה ושומרון, והמוקד של הגנת הסביבה נסגר ב-16:00. הרבה מהפסולת מגיעה מישראל, מדובר בפסולת בעייתית ומסרטנת שנשרפת שם, ואותה אנחנו נושמים. הצבא צריך להיכנס ולא לחכות".

שריפת אשפה היא עבירה פלילית, אולם מחירי ההטמנה המאמירים, שנובעים מהתמלאותם של אתרי ההטמנה, הופכים אותה לפרקטיקה זולה בהרבה. לכן היא משמשת פעמים רבות כפתרון זול ונוח עבור קבלני משנה, ואף משפחות פשע שמספקות "שירותי הטמנה" ונפטרות מחלק גדול מהסחורה באמצעות שריפה. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בין 2022 ל-2024 טיפלו צוותי כיבוי אש בממוצע ב-11,000-10,000 שריפות פסולת בשנה, שהן חלק קטן מהשריפות המדווחות ביהודה ושומרון.

מעבר לפגיעה בסביבה, גורמת השריפה לגזים רעילים וענני עשן, המכילים חומרים מסרטנים שפוגעים בבריאותם של תושבי הערים השכנות. התופעה רווחת במיוחד ביישובי קו התפר

באזורי הקו הירוק, שם פועלים עבריינים שמביאים פסולת מערי המרכז כדי לשרוף אותה בשטחים; וכן בפריפריה, במיוחד בגליל, שם הפיקוח בשטחים הפתוחים חלש.

התופעה קשורה קשר הדוק לרשויות חלשות מבחינה סוציואקונומית, ובמיוחד לרשויות ערביות, משום שאלו מועדות יותר לשימוש בקבלני משנה מפוקפקים וזולים, וכן מתקשות לאכוף בשטחן פיקוח. מסיבה זו, בין היתר, רווח לתופעה גם הכינוי "טרור סביבתי", אף שמדובר בפעילות פלילית בעיקרה.

בדיון דיברו ראשי רשויות רבים, אולם מעט נציגי הממשלה שנכחו ביקשו להבהיר שמדובר בבעיה שמקורה במחסור בהטמנה, ושאכיפה בלבד לא תספיק כדי למנוע אותה. הם הסבירו כי ככל שייגמרו מקומות ההטמנה, יידחפו גם רשויות חזקות יותר להיעזר במובילים מפוקפקים כדי להיפטר מהפסולת. רק לפני חודש הסתיימה שביתת נהגי ההובלה באתר ההטמנה הגדול אפעה, שנגרמה בין היתר בשל התמלאות האתר, שגורמת לקצב איטי מאוד של קליטת זבל, ועולה לנהגים בשעות רבות של המתנה.

בשל מיעוט אתרי ההטמנה, הובילה השביתה גם את חירייה, אתר מיון האשפה המרכזי של גוש דן, להתריע שאם לא יימצא פתרון, ישבית את איסוף האשפה בכל רחבי גוש דן.

בסופו של דבר, יממה לפני הפסקת האיסוף, הצליח המשרד להגנת הסביבה לסיים את השביתה. אולם על פי הנהלת האתר, הוא צפוי להתמלא בתוך חצי שנה, ועדיין לא ברור איזה אתר יחליף אותו, ובכמה ייקר הדבר את עלויות ההטמנה.

"אם נידרש לעכב את תקציב המדינה כדי לוודא שהאוצר יעביר את הכספים הדרושים לאכיפה נגד שריפות וזיהום אוויר, נעשה זאת. זוהי חובתנו לציבור ולסביבה", אמר ח"כ קרויזר. הוא הוסיף כי יש לקדם בדחיפות שלושה חוקים מרכזיים: חוק פסולת בניין, חוק הפסולת הביתית וחוק עודפי עפר, וכי הוועדה תקיים ביום שני הקרוב ישיבה עם השרה להגנת הסביבה, ולאחר מכן יתקיימו דיונים ייעודיים ליישום החלטה 592 ולהסדרה אזורית של כלל מערך הטיפול בפסולת.