גם שנתיים אחרי פרוץ המלחמה, מאות מחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר עדיין לא הועמדו לדין, והחוק שדן בשאלה באיזו ערכאה הם יישפטו עבר בקריאה טרומית ונמצא כעת בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה. אתגרים משמעותיים עלו בדיונים על החוק ועל חוק עונש מוות למחבלים, שעשוי להיות קשור להעמדה לדין אם יעבור.
למרות שנעשתה עבודת מטה ממושכת, עדיין אין הסכמות בקרב גורמי המקצוע ובוועדות הכנסת על בית המשפט שיעמיד לדין את המחבלים. בדיון בוועדת החוקה הבוקר עלה כי אין עדיין הסכמה על הטריבונל שידון בהליכים המשפטיים של מחבלי 7 באוקטובר, בתוכו על הסמכויות, הרכב השופטים ואם בית המשפט יהיה תחת אחריות צה"ל או תחת הנהלת בתי המשפט.
"עולה בעיה קשה של חוסר תיאום ממשלתי שמשפיע גם על הפן המדיני והביטחוני, ואני מבקש שהמל"ל ייכנס לתמונה", אמר יו"ר הוועדה שמחה רוטמן. "ההשלכות על יחסי החוץ, ההסברה והביטחון, של בחירה בטריבונל צבאי או אזרחי, איך זה ייתפס בעולם ולמה זה יחשוף את ישראל ואזרחיה, אלה שאלות קריטיות לחקיקה".
היועץ המשפטי לוועדת החוקה עו"ד ד"ר גור בליי, פירט את הנושאים שיש לשקול בהתאמת השיפוט למחבלי 7 באוקטובר. "אנחנו מדברים על שאלת ההרכב, סדרי דין, יכולת ערעור, נושא עונש מוות שעולה בוועדה המקבילה, נושאים שאנחנו מכירים פחות במערכות הצבאיות ויותר באזרחיות, וזה נושאים שצריך לדון בהם".
ההצעה שעברה בטרומית: יוקם בית דין מיוחד, 15 שופטים ימונו
לפי הצעת החוק של יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ושמחה רוטמן, שעבר בקריאה טרומית, יוקם בית דין מיוחד לשיפוט מי שהואשם בגין עבירות של השמדת עם, וימונו לו 15 שופטים. בית הדין המיוחד יוקם כבית דין קבוע לעבירות לפי חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם משנת 1950. לפי ההצעה, בית הדין יוכל לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים במשפט פלילי, ושר המשפטים יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין זה בתקנות. בנוסף, לפי ההצעה יוקם צוות היגוי כדי לקבוע את מדיניות התביעה בהעמדתם לדין של הנאשמים באירועי 7 באוקטובר, וחבריו יהיו נציגי שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ.
נציג המטה לביטחון לאומי (המל"ל) טען כי אופי הפשעים ויתר הדברים שהחוק עוסק בהם, הם לא דברים שהמל"ל עוסק בהם. "אל תבלבל לי את המוח!", מלינובסקי התפרצה לעברו. "המל"ל עוסק במה שהוא רוצה ומה שהממשלה אומרת לו. זה אירוע מז'ורי מדיני, תיכנסו לאירוע!"
"זה אירוע שמעורבים בו לא מעט גורמים ברשות המבצעת, צריך לקבל את עמדת משרד המשפטים", אמר גלעד קריב (הדמוקרטים) "אבל אם שנתיים לתוך המלחמה ראש הממשלה לא הטיל על המל"ל לעסוק בזה, סימן שזה לא נושא שמספיק חשוב לממשלה".
"לחזור לשיפוט צבאי – טעות מבחינת הלגיטימיות של המשפט"
בדיון הקודם שנערך בנושא, אמר סא"ל במיל עו"ד מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, כי שיפוט המחבלים בבית משפט צבאי, בהבנה שעשוי להיגזר עליהם עונש מוות, עלול לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל. הירש, לשעבר ראש התביעה הצבאית באיו"ש, ציין כי גם ההעמדה לדין בבית משפט מחוזי לא מבטיחה חסינות מביקורת. "יש ביקורת גדולה כלפי המערכת הצבאית, וללכת חזרה למערכת השיפוט הצבאית זו תהיה טעות מבחינת הלגיטימיות של המשפט. הענישה היא חשובה מאוד אבל הייתי מציע לוועדה לשקול את תיעוד האירוע הזה לעולמים והקניית הלגיטימיות המרבית שאפשר להביא להליך הזה לכל אורך הדרך".
שאלה שעלתה בנוגע להקמת בית המשפט הצבאי מחדש היא השאלה המנהלתית והלוגיסטית בצה"ל. "אם אני מחליט שמוקם מחדש בית המשפט הצבאי בלוד, מה הדבר הזה דורש מצה"ל, אם זו החלופה שמתקבלת?", שאל רוטמן את נציגת הפרקליטות הצבאית. "מחר בבוקר הרמטכ"ל יכול להחליט בהחלטה מנהלית להקים את בית הדין הצבאי, תגידו מה זה דורש מכם לוגיסטית, מינהלתית, מבחינת עומס שיפוטי, תקני שופטים ועוד". בצה"ל הודיעו שידונו על כך עם משרד הביטחון ויחזירו תשובה בעוד כשבועיים, בדיון הקרוב.
