נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הגן השבוע (ראשון) על טאקר קרלסון, לשעבר מגיש ב'פוקס ניוז'. זאת לאחר שקרלסון ערך באחרונה ראיון עם ניק פואנטס, אנטישמי ודמות מרכזית בתנועת העליונות הלבנה.
הצעד של טראמפ חשף והעצים מחלוקות חריפות בתוך הימין האמריקאי. העמידה מאחורי קרלסון, שבחר לראיין מכחיש שואה מוצהר, מציבה כעת את הנשיא בעימות ישיר עם רפובליקנים, כמו הסנאטור טד קרוז, שגינו בחריפות את קרלסון.
העילה לקרע
הביקורת על קרלסון התעצמה בעקבות הופעתו של פואנטס בפודקאסט שלו. טראמפ, שנמנע עד כה מלהגיב, שבר השבוע שתיקה ואמר כי ״אי אפשר להגיד לטאקר את מי לראיין״. הוא אף ציין את קרלסון כמי ש״אמר דברים טובים עליי״. על פואנטס עצמו אמר טראמפ: ״אני לא מכיר אותו כל כך, אבל אם טאקר רוצה לראיין אותו – שייתנו לו. אנשים צריכים להחליט בעצמם״. פואנטס מצדו הגיב מיד ברשת X בפוסט שבו כתב ״תודה אדוני הנשיא!״ בצירוף סרטון דבריו של טראמפ.
פואנטס וטראמפ נפגשו כבר בעבר. לפני שלוש שנים, הפרשן הפוליטי ליווה את הראפר קניה וסט לארוחת ערב במעונו הפרטי של הנשיא במאר-א-לאגו בפלורידה. טראמפ התעקש אז כי אינו מכיר את פואנטס וכי קניה וסט הוא שהביא אותו ללא ידיעתו. גם הפעם, כשנשאל שוב על היכרותו עם פואנטס , חזר טראמפ על אותה גרסה: ״לא ידעתי שהוא מגיע… לא הכרתי את ניק אז, והוא הגיע״.
הקו הדק בין תמיכה בטראמפ לבין הסתייגות מפואנטס
הראיון של קרלסון עם פואנטס העניק תחמושת לניצים כמו קרוז ווהאקטיביסט היהודי אמריקאי בן שפירו — והכניס למגננה את סגן הנשיא ג׳יי די ואנס שמזוהה עם טראמפ. ואנס, שמצטייר בשנים האחרונות כאחד היורשים האפשריים של טראמפ, עבר ימים מתוחים כשנדרש להבהיר כי אינו תומך בדבריו של פואנטס ואף דוחה את הרעיונות האנטישמיים המיוחסים לו. בתוך הימין האמריקאי ראו בזה מבחן נאמנות: האם ואנס יישמר את הקו הלאומני פופוליסטי של טראמפ, או יירתע מדמויות קיצוניות שמערערות את אחדותו של המחנה?
עבור ואנס, שתויג 'אוהד שוליים' רק משום שלא תקף את קרלסון מיד, האירוע היווה תזכורת לכמה דק הגבול בין "פופוליזם טראמפי" לבין קיצוניות גזענית. מקורבים לקמפיין הרפובליקני רמזו כי הרשתות החברתיות ניצלו את הדממה הראשונית שלו כדי להציג אותו כ'מכיל' את פואנטס – מה שחייב את ואנס להבהיר את עמדתו ולהתייצב נגד אנטישמיות, גם אם בלי להתעמת חזיתית עם טראמפ או קרלסון.
מאבקי העומק בדרך ל-2028
אנדרו דיי, עורך בכיר באתר 'אמריקן קונסרבטיב', מציג את העימותים הנוכחיים בימין האמריקאי כביטוי למאבק על דמותה של המפלגה הרפובליקנית. דיי מתאר קרע אידאולוגי חריף בין המחנה הפרו ישראלי לבין דור חדש של תומכי אג'נדת "אמריקה פירסט" הבדלנית, קרע שצפוי להחריף ככל שמתקדם המרוץ לבחירות 2028.
הריאיון של קרלסון עם פואנטס הפך לתחמושת מרכזית בקמפיין של קרוז, מהניצים הבולטים במפלגה, שממקם את עצמו כתומך ישראל ומתנגד לעמדת "אמריקה פירסט". קרוז כינה את קרלסון ״פחדן״ ו״שותף לרשע״. גם שפירו, אחד הקולות המשפיעים במחנה הימין ומי שנבחר להשיא משואה ביום העצמאות האחרון, תקף את קרלסון בחריפות כשכינה אותו ״פחדן אינטלקטואלי״ ו״מתווך לא אמין״.
ואנס, שתומך בתפיסת מדיניות החוץ של קרלסון, נקלע אף הוא לעין הסערה כשנאלץ להגן בפומבי על אחד מעוזריו, באקלי קרלסון (בנו של טאקר), בעקבות האשמות. כך מצא עצמו ואנס בלב אותו עימות שמנסה קרוז למנף עתה לקראת ההתמודדות על הנהגת המפלגה הרפובליקנית. אך בעוד קרוז משתמש בפרשת פואנטס כדי לתקוף את קרלסון ולשרטט גבול ברור מול שוליים אנטישמיים, ואנס נאלץ לאזן בין דחיית קיצוניות להרחבת השוליים.
בסופו של דבר, קרוז יוצא לקרב מול בסיס רפובליקני שהולך ומתרחק מהקו הפרו ישראלי המסורתי לטובת התפיסה הבדלנית של "אמריקה תחילה", שמזוהה עם קרלסון ועם ואנס. בסקרים מוקדמים לקראת הבחירות, ואנס נהנה מיתרון ברור כמועמד המוביל לראשות המפלגה, הודות לתורמים רפובליקנים גדולים שאולי מהססים לתמוך במועמד שיתעמת חזיתית עם טראמפ או עם יורשו המוצהר. הניסיון שלו לסמן גבול ברור בין הפופוליזם הטראמפיסטי לבין שוליים רדיקליים שמהם המפלגה מבקשת להתרחק יכול רק לסייע לו.
