ביקורת חריפה נמתחת מבית על הרפורמה במשק החלב שמקדם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסגרת חוק ההסדרים. שותפיו לקואליציה של השר סמוטריץ' יוצאים נגד הרפורמה, שכוללת ביטול התכנון במשק החלב ופתיחת שוק החלב לייבוא. גם פרסום טיוטת צו שיאפשר הרחבת ייבוא הגבינות פי שלושה הביא לגל ביקורת. אתמול פרסם ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) הודעה התוקפת את הצו שפרסם שר האוצר.

בהודעת קרויזר נכתב שסמוטריץ' "מוחק בפועל כ־150 רפתנים, 10% ממשק החלב הישראלי", מאחר שהצו אינו בגדר תיקון ליוקר המחיה, אלא "עונש" שהוטל על הרפתנים שהעזו להתנגד לרפורמה שמוביל שר האוצר. "הרפורמה הזו היא צעד חובבני ומסוכן", תקף קרויזר את הרפורמה והוסיף: "במקום לטפל בבעיות היסוד של המשק, כגון המע"מ, פערי הרגולציה והיעדר תמיכות כמקובל באירופה, השר בחר בפתרון קל ומזיק שיגביר את התלות של ישראל בחו"ל. אחרי שרפתות ייסגרו בצפון ובעוטף, המחירים יעלו כי הספקים הזרים יהיו אלה שיקבעו אותם. לא אתן לפרק את משק החלב ולא אתמוך בשום מהלך שפוגע בחקלאים שהם מגיני הגבול ושומרי הקרקע. רפת ישראלית היא נכס לאומי".

גם סיעת "עוצמה יהודית" ששלחה מכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו דרשה לעצור באופן מיידי את הרפורמה. במכתב התריעו חברי הסיעה שהרפורמה צפויה לפגוע במשק החלב המקומי ולהוביל בטווח הארוך לעליית מחירים. "אי אפשר לייעל משק חלב באמצעות החלשתו, ואי אפשר להוריד את יוקר המחיה באמצעות יצירת תלות במדינות אחרות", כתבו הח"כים, ואף ציינו שלפי בדיקת משרד החקלאות, המתווה הקיים "איננו מתווה אחראי או מאוזן".

חברי הסיעה קראו להסיר את הרפורמה של משרד האוצר מסדר היום ולבחון מחדש קידום מתווה המבוסס על "תשעת הצעדים" שהציע משרד החקלאות. מתווה זה כולל, בין היתר, שדרוג תשתיות בענף הרפת, הכנסת טכנולוגיות מתקדמות, הקמת מרכזי מזון אזוריים, חיזוק מחלבות קטנות ובינוניות וייעול לוגיסטי. "מתווה זה מאפשר הורדת יוקר המחיה תוך שמירה על עמידות וביטחון המזון של מדינת ישראל", כתבו.

חברי הסיעה אף הציעו שיתוף פעולה מלא "בגיבוש מדיניות שתבטיח חקלאות ישראלית חזקה, תחרות הוגנת והורדת יוקר מחיה אמיתית". בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה בכנסת, דרש יו"ר הוועדה דוד ביטן מנציגי האוצר לבלום את עליית מחירי המזון הנמשכת, בין היתר באמצעות הפחתת המע"מ על מוצרי מזון, כפי שנהוג ברבות ממדינות ה־OECD.

דרישתו של היו"ר דוד ביטן להחיל מע"מ דיפרנציאלי על מוצרי מזון עלתה בדיוני הוועדה במהלך המלחמה, אולם הוקפאה לאחר שנציגי האוצר טענו שמדובר בפגיעה בהיקף של כ־4.5 מיליארד שקלים מקופת המדינה. לדברי ביטן, כעת בכוונתו לחדש את הדיון בנושא בוועדת הכלכלה ולקדם חקיקה בנושא.

דבריו של ביטן זכו לגיבוי מצד עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על רשות התחרות, שאמר באותו דיון: "יש מה לעשות עם המצב, וזה לא מה שמציעים לנו בחוק ההסדרים". לדברי שטרום יש לטפל בריכוזיות של היצרניות והיבואניות המונופוליסטיות, וכן בריכוזיות בענף הקמעונאות. "אין רשת שיווק באירופה עם רווח גולמי של 29% כמו שופרסל", אמר שטרום, "קורעים לנו את הצורה כי להנהגה אין שום עדיפות לזה. אפשר להוריד את יוקר המחיה ב־15% לפחות בלי הורדת מע"מ, בלי ארנונה ובלי תירוצים".

בשבוע שעבר הגיעה הביקורת מחברי השדולה למען החקלאות בכנסת, המורכבת מח"כים מקשת רחבה של סיעות הבית, בהם חברי הקואליציה ח"כ ששון גואטה וניסים ואטורי (הליכוד) וח"כ צביקה פוגל ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית). במכתב ששלחו חברי השדולה לראש הממשלה, נכתב: "הרפורמה תוביל לגדיעת פעילותן וסגירתן של מאות רפתות ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה, ותפגע קשות בביטחון המזון הלאומי ובייצור המקומי".

חברי השדולה ציינו את תרומתם האזרחית של הרפתנים למאמץ המלחמתי, כשאלה נשארו ביישובים הנטושים למרות שאיבדו את היקר להם מכל. עוד ציינו את מעשי הגבורה של רבים מהם ב־7 באוקטובר, שחלקם אף שילמו בחייהם בעת החליבה. "הרפתנים היו אלה שפעלו ברציפות, תחת אש, כדי לעמוד במכסות ולהבטיח רציפות של חלב ישראלי טרי ואיכותי לאזרחי ישראל", כתבו.

חברי השדולה קראו במכתבם להשקיע בייצור מקומי, לחזק את הרפת הישראלית ולעגן ודאות ארוכת טווח לענף שמוכיח את חיוניותו פעם אחר פעם בשעת מבחן. במשרד החקלאות מבהירים שמדובר בחוסר תיאום ממשלתי. משרד האוצר פועל ללא תיאום ובניגוד לתקנון עבודת הממשלה. בתגובה לפרסום הצו להגדלת מכסת יבוא הגבינות הפטורה ממכס נמסר ממשרד החקלאות וביטחון המזון: "משרד האוצר הפך אובססיבי לענף החלב, כאילו הוא המקור ליוקר המחיה במדינת ישראל. מבלי לזלזל בצורך של אזרחי ישראל לשתות חלב במחיר סביר, הציבור הישראלי סובל מיוקר מחיה בכל תחומי חייו ובין היתר – חינוך, תרבות ופנאי, תחבורה, בריאות, ריהוט וציוד בית, דיור, מים, גז וחשמל, הלבשה והנעלה ועוד. כל אלה משפיעים באופן ישיר על כל מחירי המזון ובין היתר על מוצרי החלב.

"הניסיון לנתק את ענף החלב ממוסד ההתיישבות, ובתוך כך לחרב את הרפתות בגבולות ישראל, שהן הבסיס להבטחת ביטחון המזון הלאומי בשעותיה הקשות של מדינת ישראל, מגיע לשיא השיאים במהלכים חד צדדיים שמבצע משרד האוצר. טיוטת צו שפרסם היום משרד האוצר לפתיחת יבוא גבינות קשות, היא חלק מנקמה במשרד החקלאות, ומעידה על הפרת קוד העבודה הבין־משרדית התקינה, כנדרש על פי תקנון עבודת הממשלה".

מתגובת משרד החקלאות עולה שהמרוויחים העיקריים מהיבוא הם היבואנים ורשתות השיווק, ולא הצרכנים. "הרווחים נתקעים בדרך למדף, בעוד שההבטחה להוזלת מחירים לא מתממשת. בדיקה שערך לאחרונה משרד החקלאות מראה שבמוצרים מיובאים פערי התיווך בין עלות הייבוא למחיר לצרכן מגיעים למאות אחוזים". דוגמה לכך היא מחיר ענבים טריים מיובאים, שעליהם משלם הצרכן 153% יותר מעלות הייבוא, ושמן זית מיובא, שעולה לצרכן עד 42% יותר מעלות הייבוא.

גם במשרד החקלאות מסבירים שהפער בין מחיר החלב במדינות ה־OECD לישראל מקורו לא בייצור החקלאי אלא במקטעי עיבוד במחלבות, שיווק וקמעונאות, ובעובדה שהצרכן הישראלי משלם 18% מע"מ על מוצרי בסיס, בעוד שבמדינות רבות המע"מ עומד על 0%–7% בלבד.

בדיקת משרד החקלאות מעלה שהגורמים העיקריים לפער במקטע המחלבות טמונים בעלויות כשרות, פסי ייצור וריכוזיות. הגורם העיקרי לפער במקטע השיווק והקמעונאות הוא ריכוזיות גבוהה בשוק. במשרד החקלאות אף ציינו שעל פי ה־OECD מרבית המדינות המפותחות מייצרות לעצמן את החלב ומוצריו, ורק 7% מהייצור העולמי נסחר בין מדינות. יתרה מזו, מדינות מפותחות נותנות תמיכות ישירות לרפתנים כדי להבטיח המשך ייצור מקומי של חלב.

"במקום לטפל בגורמים העיקריים לפער המחירים, בוחר האוצר בדרך הקלה, שהיא פלסטר לדליפה בשרשרת במקום לבצע טיפול שורש עמוק", נמסר ממשרד החקלאות. "יתרה מזאת, הצעת האוצר לא נותנת מענה לסבירות הגבוהה שהמחלבות יהפכו ליבואניות, והציבור ימשיך לשלם בדיוק את אותם המחירים שהוא משלם היום בשל הריכוזיות הקיימת בישראל במקטע העיבוד והשיווק".