אחרי קרוב לארבע שנים של מאבקים משפטיים ופוליטיים, ואחרי שארבעה שרי פנים – גדעון סער, גלעד ארדן, סילבן שלום ואריה דרעי – סירבו לקבל החלטה בנושא, הכריע היום (רביעי) בג"ץ כי עיריית תל אביבי-יפו תוכל להחיל את חוק העזר העירוני המסדיר את פתיחתם בשבת של כ-160 מרכולים ופיצוציות ושלושה מתחמי מסחר – נמל יפו, מתחם התחנה ונמל תל אביב.

ראשית הפרשה ביוני 2014, אז דחה מי שהיה שר הפנים, גדעון סער, סעיפים בתיקון של עיריית תל אביב לחוק העזר העירוני שהסדירו את פתיחתם בשבת של מרכולים שעשו זאת בפועל אך בניגוד לחוק. 

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והשופטות אסתר חיות ודפנה ברק-ארז קבעו פה אחד כי חוק העזר מידתי ויש לפרסמו ברשומות. הן דחו את בקשת הממשלה לקבל ארכה נוספת בטרם יכריע שר הפנים אריה דרעי אם לאשר את חוק העזר. השופטות מתחו בפסק הדין ביקורת על גרירת הרגליים של הממשלה, שנמנעה מלהכריע בעניין שנתיים וחצי, מאז אישרה מועצת העיר תל אביב את חוק העזר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

השופטת נאור כתבה בפסק הדין כי פסילת חוק העזר נעשתה ללא נימוקים ולכן בטלה. היא ציינה כי שר הפנים לשעבר גדעון סער עיכב את פרסום חוק העזר ברשומות מכוח סמכותו בפקודת העיריות, אך לא התקבלה אחר כך החלטה סופית ומנומקת. "כפי שעולה מלשון הסעיף אין החלטת העיכוב בגדר סוף פסוק, אלא נדרשת לאחריה החלטה לגופו של עניין – ביטול העיכוב ופרסום חוק העזר, פסילתו או החזרתו עם הערות למועצת העירייה. החלטה שכזו בענייננו איִן, ושנתיים תמימות מיום החלטת העיכוב חלפו להן זה מכבר. ספק בעיני אם מדובר ב'מהירות הראויה' הנדרשת מרשות מנהלית", כתבה נאור.

"העירייה היא הגוף המתאים להכריע בדבר נקודת האיזון המתאימה, הנותנת משקל למכלול השיקולים הרלוונטיים, ובהם הרכב האוכלוסייה בכל מקום ומקום, דרך חייה ואופיה של העיר, כמו גם הנסיבות שקדמו לתיקון", קבעה נאור. "מדובר, בסופו של יום, בפתיחת מספר מצומצם של עסקים אשר מהווים חלק מזערי ממספר העסקים הפועלים בעיר במהלך השבוע, באופן שמאפשר שמירה על צביונה הייחודי של השבת ואינו משנה בצורה ניכרת את פני העיר בהתחשבות במצב הנורמטיבי".

שלב התגובות

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, בירך על ההכרעה ואמר כי "כפי שאמרתי כבר לפני כארבע שנים – העיר תל אביב-יפו הייתה חופשית ותישאר חופשית".

חולדאי הוסיף כי מדובר בהחלטה מאוזנת. "בעיר חיות יחד קהילות שונות ומגוונות, ומקיימות חיים משותפים בסובלנות הדדית מעוררת הערכה. עם השנים התעצב בשכונות השונות בעיר אופי מיוחד לשבת ולמועדי ישראל, ברוח רבגונית המאפיינת אותה. ההסדר החוקי נועד לבטא את האיזון בין השמירה על השבת כיום מנוחה בעיר לבין הצרכים של התושבים ומתן האפשרות לכל אחד ליהנות מיום המנוחה כרצונו", אמר. "כפי שמועצת העיר בבני ברק יכולה לסגור בשבת גם את מה שמותר בכלל המדינה כך ראוי לכבד את סמכותה של מועצת העיר תל אביב-יפו לקבוע את אופייה של השבת ברחובותיה".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) בירכה אף היא על ההחלטה, ואמרה כי היא מהווה "אשרור חשוב לסמכותם של תושבי תל אביב להחליט על עצמם באופן דמוקרטי, ולסמכותה של העירייה לחוקק חוקי עזר בהתאם. השפיות גברה היום על הקולות השואפים לכונן בישראל מדינת הלכה".

מנגד, בהתאחדות הסוחרים, שהגישה את העתירה כנגד חוק העזר העירוני, מסרו בתגובה כי "כמדינה אנו צריכים לשאוף לסגירת מסחר כוללת בשבת והפרדתו מתרבות הבילוי והפנאי ביום זה. בפסיקתו בית המשפט מצביע על מחדלי שר הפנים בסוגיית המסחר בשבת, ועל סירובו העיקש להימנע מקבלת החלטה. יחד עם זאת בית המשפט יוצר שינוי חיובי של המציאות, בהפחתת המסחר בשבת בתל אביב ומונע מהעירייה מלפתוח את כלל המסחר בשבת על דעת עצמה". עוד הוסיפו כי "מסחר בשבת אינו סמל לחופש הפרט אלא לשעבוד שלו".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר כי "בסופו של דבר שוב הממשלה הכריחה את בג"ץ להכריע בסוגיות על אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כאשר המחוקק מתרשל במילוי חובתו הוא לא מותיר ברירה לבד מכך שבג"ץ הוא זה שיקבע סוגיות יסוד של חיינו מדינת ישראל. טוב שיש שופטים בירושלים".

שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) יצא נגד ההחלטה, והגדיר אותה כפגיעה חמורה בצביון היהודי של מדינת ישראל. לדבריו, "זה המשך התערבות משפטית גסה בערכי הדת וההלכה, שאינה מותירה ברירה אלא לקדם מהלך משפטי לעקיפת בג"ץ, כדי למנוע המשך כרסום מסורת ישראל והדת במדינה".