קבוצות מהליגה הברזילאית פונות כבר במשך שנים לשחקנית נבחרת ישראל בכדורשער, ליהיא בן דוד, כדי לשכנע אותה להצטרף אליהן לטורניר הארצי. השנה פנו אליה שלוש קבוצות, והפעם היא החליטה לנצל את ההזדמנות ולהצטרף לקבוצת איסמאט מהעיר קויאבה. "הברזילאים פנו אליי כמה פעמים, אבל זה אף פעם לא הסתדר", מספרת בן דוד בראיון ל'דבר'. "מקויאבה פנה אליי האנליסט של נבחרת הגברים של ברזיל, שאותו אני מכירה מהמשחקים הפאראלימפיים".

בן דוד בת ה-29 נחשבת אחת משחקניות הטובות בעולם בכדורשער. במהלך המשחקים הפאראלימפיים בפריז, היא הייתה הכובשת המצטיינת של ישראל – עם 14 שערים בדרך למדליית כסף היסטורית. בחודש האחרון שיחקה בן דוד בליגת הברזילאית והובילה את קבוצתה איסמאט קויאבה לסגנות אליפות ברזיל.

זאת הפעם השלישית שבן דוד יוצאת לשחק בקבוצה בחו"ל. היא שיחקה בעבר במדי ספורטינג ליסבון באליפות אירופה למועדונים, ובמאי השנה במדי RMC האנגלית באליפות העולם למועדונים. גם בשתי התחרויות האלה, סיימה בן דוד עם קבוצתה במקום השני.

נבחרת הגברים של ברזיל בכדורשער זכתה במדליית הזהב במשחקים בטוקיו 2020 ובמדליית הארד בפריז 2024. כיום, הנבחרת היא אלופת העולם המכהנת, עם שלוש זכיות רצופות. נבחרת הנשים היא גם כן חלק מהצמרת העולמית, לאחר שסיימה במקום הרביעי במשחקים בפריז 2024.

בן דוד מספרת שברזיל יש כ-200 מועדוני כדורשער, ובסוף כל עונה 12 קבוצות הגברים ועשר קבוצות הנשים הטובות במדינה נפגשות לטורניר על תואר האליפות. "הליגה בברזיל נחשבת לליגה הכי טובה בעולם. במהלך התחרות הרמה הייתה גבוהה מאוד" .

לפני תחילת התחרות, הגיעה בן דוד למחנה אימונים בקויאבה, עיר הבירה של מדינת מאטו גרוסו, הממוקמת במערב ברזיל, על הגבול עם בוליביה. מאטו היא מדינה גדולה, אך חיים בה רק 3 מיליון תושבים. רוב שטחה מורכב מיערות ומביצות, והאקלים הוא טרופי. "הם יחסית חדשים בענף הכדורשער, אך יש שם השקעה מאוד גבוהה בענף. הם תומכים בכל הרבדים ומעניקים מלגות לשחקניות", מספרת בן דוד. "במהלך האימונים, גרנו ב- Airbnb בתנאים די טובים".

אולם סגור ושקט מוחלט

משחק הכדורשער נערך בדרך כלל באולם סגור ובשקט מוחלט. אך בקויאבה, בחרו לקיים את האימונים באופן מפתיע במגרש פתוח. "התאמנו במגרש בחוץ, זאת עיר כמו אילת, אז היה מאוד חם בחוץ. הייתי מצפה שאם יש לספורט צמיחה כזאת, אז יהיו גם מתקנים בהתאם".

הימים הראשונים הרגישו לבן דוד כמו קפיצה למים עמוקים במיוחד. "תפסתי את הראש ואמרתי, מה? הם לא יודעים אנגלית בכלל”, היא מתארת. "תקשורת בסיסית לא הייתה מובנת, והפתרון היחיד היה גוגל טרנסלייט. עם הזמן למדתי כמה מילים בפורטוגזית, ואחרי כשבוע, הדברים הלכו הרבה יותר חלק" . 

בן דוד מתמודדת עם מחלת עיניים ניוונית ונעזרת בכלב נחייה. לענף הכדורשער היא הגיעה בגיל 11 דרך חברה שהייתה איתה בקייטנת נוער ללקויי ראיה. "היא סיפרה לי על הספורט שהיא מתחרה בו ומאוד לחצה עליי לבוא. חצי שנה אחרי שהצטרפתי, הוקמה הנבחרת והוזמנתי אליה". בן דוד השתלבה מאוד מהר בענף והייתה לאחת השחקניות הישראליות הבכירות בנבחרת שרק הוקמה. בהמשך הצטרף לענף אור, אחיה התאום, וכיום הוא משחק בנבחרת הגברים.

בן דוד נבחרה להיות נושאת הדגל של ישראל בטקס הפתיחה של המשחקים הפאראלימפיים בפריז, לצד שחקן הטניס בכיסאות גלגלים אדם ברדיצ'בסקי. היא זכתה בכבוד המיוחד בזכות ההערכה הגדולה להישגים יוצאי הדופן של הנבחרת בעשור האחרון, שהגיע לשיאה עם זכייה במדליית הארד באליפות העולם 2022 ומדליית הכסף בפריז 2024.

"עם טריקי"

לדברי בן דוד, האתגר האמיתי שעמו התמודדה היה התקשורת במהלך המשחקים. בענפים אחרים, כשיש הבדלי שפות, מתקשרים הרבה בעזרת שפת גוף או העיניים. אך בכדורשער, המשחק משוחק עם כיסוי עיניים והתקשורת הלא מילולית מורכבת יותר. זאת משום שהענף מיועד לספורטאים עם לקויות ראייה ועיוורון.

כדורשער הומצא ב-1946 והגיע לישראל בשנות ה-80. במהלך המשחק, כל השחקנים עוטים כיסוי עיניים להשוואת תנאי הראייה. בנוסף, אסור לשחקנים לדבר או להרעיש בזמן זריקת הכדור כדי לא להפריע לקבוצה השנייה לשמוע את הכדור, את הכדור מאתרים באמצעות פעמונים שמתקינים בתוכו, והמגרש עצמו מחולק לקווים שעוזרים בהתמצאות, בניווט ובהגנה. משחק נמשך 24 דקות ומחולק לשתי מחציות של 12 דקות כל אחת.

"במשחק היה הרבה יותר קשה, כי לא היה ניתן לתרגם עם הטלפון או לנסות להסביר את עצמי. התבססתי הרבה על הניסיון שלי, וההבנה של הסיטואציה. הבנתי שאני צריכה לבקש את ההוראות לפני המשחק, כדי להבין פחות או יותר מה התוכנית. הברזילאים הם עם טריקי, מאוד קשה לקרוא אותם. אך עם הזמן השחקניות החלו לבטוח בי, ואני סמכתי אליהן".

במחנה האימונים, הקבוצה זכתה לסיקור תקשורתי רחב ותמיכה גם מקבוצת הכדורגל של העיר. "לפני שיצאנו לטורניר, הלכנו לאצטדיון הכדורגל, לשם הגיע שר הספורט של המדינה שבא לברך אותנו, וזכינו להמון תמיכה", מתארת בן דוד. "התקשורת המקומית הגיעה למחנה האימונים, וראיינו אותנו לקראת האליפות הארצית."

הטורניר הארצי נערך בעיר הגדולה בברזיל, סאו פאולו שבמזרח המדינה. "יש להם כפר פאראלימפי עם מתחם די גדול של דירות," בן דוד נזכרת. "היה חדר אוכל ומתחם ענק עם כל ענפי הספורט שניתן לדמיין: היו שם מגרשי כדורסל, כדורעף, כדורשער, אולם  ג'ודו, בריכת שחייה תחרותית, חדרי כושר ועוד".

משחקי הטורניר שודרו בערוץ יוטיוב, ומשחק הגמר שודר בלייב בטלוויזיה הארצית "זה היה יפה לראות את הסיקור הרחב של הליגה בברזיל, כי כשאני מסתכלת על הליגה פה בארץ, לצערי זה רחוק מאוד מלהיות שם".

"למדתי מה זאת קבוצה"

עשרת הקבוצות שהעפילו לטורניר מרחבי ברזיל חולקו לשני בתים בני חמש קבוצות. קויאבה סיימה ראשונה בשלב הבתים, עם ארבע ניצחונות. "ברוב המשחקים ניצחנו בהפרש די גבוה, שניים מהמשחקים ניצחנו בטכני, כלומר הגענו להפרש של עשר נקודות לפני סוף המשחק."

המסע של קויאבה נעצר רק בגמר, ובן דוד זכתה פעם נוספת במקום השני. "אני בסך הכול מרוצה. שיחקנו טוב עם המון עזרה זו לזו. במהלך המשחקים חוויתי עייפות שלא חוויתי שנים, משום שאחרי המשחקים בפריז, הפחתתי בכמות האימונים והרגשתי את זה לראשונה בטורניר.אבל היה לי חשוב לצאת מאזור הנוחות, רציתי משהו שמנער אותי טיפה, ולהתמודד עם אתגרים חדשים. זה נתן לי מוטיבציה לחזור למשחק ולהמשיך להתמודד ברמות הכי גבוהות".

במבט לאחור, בן דוד מסכמת את החוויה בברזיל בהמלצה חמה לשחקניות בענף לצאת ולשחק בליגות בחו"ל. "זה מאוד מגוון. אני נחשבת לאחת השחקנית הכי טובות בעולם, ועדיין יש לי מה ללמוד. למדתי מה זאת קבוצה, ואיך את רוצה לראות את הקבוצה שלך ולהתנהג בתוכה.

"אלה התנסויות שעוזרות לך ללמוד המון על עצמך, ובסוף זה גם משפיע על המשחק שלך. כי מה שאת כבן אדם, זה בסוף מה שאת מציגה על המגרש כשחקנית. אז ככל שאת מצליחה לשנות את עצמך מחוץ למגרש, זה מה שהופך אותך לשחקנית טובה יותר על המגרש".