המשבר הפוליטי סביב חוק הגיוס מוביל להרחבה דרמטית בהיקף תפקידיו של שר המשפטים יריב לוין. הממשלה אישרה היום (ראשון) את מינויו הקבוע כשר העבודה, שירותי הדת, ירושלים ומסורת ישראל, שלושת המשרדים שנטשו שרי ש"ס ויהדות התורה לאחר פרישתם מהממשלה. זאת, בנוסף להמשך כהונתו כשר המשפטים. המינוי טעון אישור של מליאת הכנסת.
לוין כיהן כממלא מקום השר בשלושת המשרדים בהם מונה לשר קבוע, יחד עם משרד הפנים, למשך שלושה חודשים – התקופה המותרת בחוק. מאז פעלו ארבעת המשרדים ללא שר כלל. לדברי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, המצב פוגע באופן מהותי בתפקוד המדינה: "מזה כחודש לא מכהנים שרים בתפקידים, משמעות הדברים היא פגיעה חמורה בתפקוד משרדי הממשלה ובציבור, ובכלל זאת הותרת סמכויות רבות ללא כל גורם אשר יכול להפעילן".
בקרב המפלגות החרדיות קיים חשש נוסף: פיטוריהם של העובדים והיועצים שהוצבו בלשכות השרים. לפני שבועיים הודיעה נציבות שירות המדינה כי ללא מינוי של שר קבוע ניתן להשאיר בלשכות רק שלושה עובדים, יועץ, מזכירה ורכז, מה שמעמיד עשרות עובדים חרדים בסכנת פיטורין. המינוי של לוין אמור לבלום את המהלך ולהותיר את כוח האדם בתפקידו.
ראש הממשלה יקבל סמכויות של שר הפנים
במקביל למינוי לוין, הממשלה תקדם מהלך נוסף: העברת חלק מסמכויות שר הפנים לראש הממשלה בנימין נתניהו. שרי ש"ס התפטרו בסוף יולי, ומאז התפקיד מאויש רק בממלאי מקום, שמינוייהם פקעו לפני כשלושה שבועות. למרות שנתניהו אינו יכול לכהן כשר בעקבות כתב האישום נגדו, הממשלה מבקשת להאציל לידיו סמכויות שונות, כגון מתן רישיונות עבודה דחופים לעובדים זרים, וסמכויות בנושא בקשות חריגות של רשויות מקומיות לשינוי סכומי הארנונה.
אחת הסיבות האפשריות לכך שלוין לא קיבל מינוי קבוע לשר הפנים היא עתירה לבג"ץ שהוגשה נגד מינויו לממלא מקום שר הפנים, בטענה לניגוד עניינים מובנה עם תפקידו כשר המשפטים. זאת מכיוון ששר הפנים אחראי על רשות האוכלוסין וההגירה, שמטפלת בהחלטות על תושבות, מעמד אישי וגירוש מהארץ, בעוד ערכאת הערעור על החלטות הרשות היא באחריות שר המשפטים. בתגובת הממשלה נטען שהמינוי של לוין לשני התפקידים הוא זמני בלבד ולא יכלול החלטות מהותיות בנושאי הגירה, ובעקבות זאת העתירה נמחקה – אך כאמור, מינוי קבוע של לוין מעורר קושי משפטי.
המינוי צפוי לעבור בתמיכת המפלגות החרדיות, על רקע ההתקדמות בחוק הגיוס. עם זאת, חברי הכנסת של אגודת ישראל צפויים להתנגד למהלך. אם המהלך יאושר בכנסת, והחרדים יתמכו או לפחות יימנעו, נתניהו ירכז סמכויות נרחבות בתיקים שבהם אסור לו לכהן באופן רשמי.
