"ריבית של 3.75% בספטמבר אפשרית, תוכניות החומש לחברה הערבית היא עם תשואה מהגבוהות ביותר וצריך שהממשלה תתעדף אותן" – כך אומר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בראיון ל'דבר' בעקבות הורדת הריבית.
לראשונה מזה כמעט שנתיים בנק ישראל החליט היום להוריד את הריבית ל-4.25% מ-4.5%. "תנאי המשק התאימו הפעם להפחתת הריבית, אך אנחנו נצטרך להמשיך לפעול באחריות וביחס להתפתחויות" אומר ל'דבר' נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כדי לצנן את ההתלהבות ולהכין לעתיד לבוא.
"האינפלציה התמתנה ומתייצבת בתחום היעד" מסביר ירון את התנאים שאפשרו את ירידת הריבית, "אנחנו רואים ייסוף של השקל, ירידה בפרמיית הסיכון של אג"ח ממשלתי ישראלי ויש צפי לירידה בעצימות הלחימה ואיתה ירידה במגבלות ההיצע. גם הציפיות לאינפלציה התמתנו".
איך אתה רואה את המשך הורדת הריבית?
"התחזית האחרונה הייתה שבספטמבר 2026 תהיה בסביבות ה-3.75%, וזאת סביבה נכונה בעיני גם היום. ככל שנתקדם תוך בחינות הביקושים וההיצע, נקבע את תוואי ההורדה".
"אנחנו עדיין באי ודאות גיאו-פוליטית וכלכלית ניכרת, גם אם היא ירדה" מסייג ירון. "יותר מכך, אנחנו רואים שפעילות המשק ערה והביקושים גבוהים. אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו במצב בו הביקושים מביאים עליה מחודשת באינפלציה, ובציפיות לאינפלציה. במצב כזה נצטרך לעשות תיקון בריבית כלפי מעלה, וכל תיקון כזה הוא הרבה יותר כואב".
האם הריבית תחזור לרמתה האפסית בדומה למציאות לפני הקורונה?
"הריבית לא צפויה לחזור לשם. זה נכון לעולם, וזה נכון גם לישראל".
נשמעה ביקורת שהממשלה הנוכחית בולמת את תכנית החומש לחברה הערבית. מה עמדתך בנושא?
"ברור שלמיגור הפשיעה בחברה הערבית יש חשיבות גבוהה. מעבר לכך לתקציבים שהוקצו בתוכניות לקידום החברה הערבית יש תוצאה מוכחת של תשואה גבוהה. ראינו את זה בקידום מערכת החינוך ובהכשרות, אלה דברים שמביאים לצמיחה במשק הישראלי כולו. התוכניות מביאות את התשואות מהגבוהות ביותר וצריך לשמר אותן, ושהממשלה תתעדף אותן על תוכניות עם תשואה נמוכה יותר".
מה העקרונות מבחינתך לתקציב 2026?
"התקציב צריך להתבסס על ירידה בחוב, השקעה במנועי צמיחה, ואיזון בצרכי הביטחון. לאחר שב-2025 המלצנו על אישור עליה של החוב, עם תוואי של ירידה עם סיום הלחימה העצימה, אכן נעשו התאמות ראויות בתקציב 2024 ו-2025. עכשיו צריך ליישם את הירידה ביחס החוב לתוצר ולשם כך צריך להיות בגירעון שאינו.
"חשוב לתקצב מנועי צמיחה כמו תשתיות וחינוך. זאת לצד מזעור תקציבים שמתמרצים באופן שלילי יציאה לשוק העבודה. ביחס לתקציב הביטחון – כלכלה זקוקה לביטחון אבל ביטחון זקוק גם לכלכלה. תקציב הביטחון עלה משמעותית בשנתיים האחרונות, ויהיה לו תפקיד מרכזי בעיצוב התקציב כולו. תקציב הביטחון צריך לתאום את מפת האיומים המעודכנת ומצד שני גם את כלל צורכי המשק. מקורות שלא יגיעו משם יאלצו להגיע ממקורות אחרים".
