"קהילות חזקות לא צריכות שיטור או אכיפה. הבעיה היא בקריסה או בערעור של ערכים, והיחלשות של הגורמים קהילתיים ששמרו בעבר על הסדר", כך אמר אתמול (רביעי) פרופ' בהדי חסייסי מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, בכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה. הכנס התקיים אתמול ביוזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ודן ביחסי רשויות האכיפה והקהילה ובמקומה של הקהילה במאבק בפשיעה. חסייסי הזכיר לנוכחים כי "גם העבריינים נמצאים בקהילה. אי אפשר לנהל שיח שיש בו התפשרות על שלטון החוק".

לדבריו חסייסי, "קהילה היא משאב קיים ואותנטי", ולכן "אכיפת החוק היעילה ביותר הולכת יד ביד עם הקהילה". עם זאת, בסופו של דבר, "הקהילה היא המרכיב שהכי פחות שמים לב אליו". חסייסי הזהיר גם כי השיטה, שעל פיה מוזרמים כוחות רבים לאירוע לא תחזיק לאורך זמן ללא עיגון בקהילה.

על פי סקר של המכון שנערך ביולי האחרון, לאחר שהסתיימה החזית מול איראן, בקרב היהודים חלה עלייה בתחושת הביטחון האישי. בקרב הערבים המצב היה הפוך: 14% בלבד דיווחו על תחושת ביטחון אישי גבוהה לאחר תום מבצע 'עם כלביא', לעומת כ-20% שדיווחו על תחושת ביטחון גבוהה לפני המבצע.

עורכת הדין זהר אקרמן אליה מפרקליטות המדינה הודתה כי "המפגשים עם הקהילה הם לא פשוטים, ובלימודי משפטים לא לומדים להתמודד עם קהילה". היא הדגישה כי "המטרה היא הקהילה אבל גם שינוי של תפישת המערכת. נוצרת הבנה במערכת המקצועית לגבי חשיבות הקהילה".

חנאן צבאח, מנהלת הרשות לביטחון קהילתי בטורעאן, סיפרה תחושת הביטחון ביישוב: "שלושה צעירים נרצחו ביישוב על רקע  מערכת הבחירות המקומית, התרבו תופעות של וונדליזם וירי. אלה היו שנתיים שהיה קשה לנשום. לא ידעתי מאיפה להתחיל".

תוכנית 'עוצרים את הדימום' של המשרד לביטחון  לאומי (בשיתוף עם הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, פרקליטות המדינה, המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, משטרת ישראל – האגף לסיכול פשיעה בחברה הערבית, משרד ראש הממשלה – אגף ממשל וחברה), מיושמת מאז 2023. המיזם פועל במתכונת של פיילוט בשבעה 'יישובים אדומים': טורעאן, טמרה, ג'סר א-זרקא, אום אל פאחם, טייבה, לוד ורהט. מטרת התוכנית היא "צמצום משמעותי במספר אירועי האלימות החמורה ביישוב, לצמצום הנפגעים וחומרת הפגיעות בהם בתוך פרק הזמן של שנתיים בהם יופעל הפיילוט ביישוב", על פי האתר הממשלתי.

"שייכות למרחב הציבורי"

כשהתוכנית החלה לפעול בטורעאן, אמרה צבאח, עלתה באופן מוחשי בעיית האמון בין התושבים לרשות המקומית. "תחושת הביטחון הייתה הדבר הראשון על סדר היום שלנו", סיפרה צבאח. "היה עלינו ליצור מחדש דיאלוג בין קבוצות בקהילה. זה היה במפגשים משותפים, דרך טיפול בנוער הקצה. התקדמות הייתה איטית. היום אנו עובדים על השייכות למרחב הציבורי. התחלנו גם להיאבק בוונדליזם ולתקן".

ויאאם קבלאווי, מפרקליטות מחוז צפון, ציין את ההבדל שחל בתפישת העבודה בפרקליטות לאחר המפגש הישיר עם הקהילה. "המפגש איפשר להתחבר ממקום חדש ושונה", הוא אמר. "הבנו שצריך לעבור מטיפול בתיקים לטיפול בתופעה. כל אחד מהשותפים עבד טוב, אבל לא ידענו לעבוד יחד. החיבור יצר שיח חדש".

"הקהילה מהווה בסיס לידע, אך גם בסיס ליזמות" חיזק פאדי אלעוברה, מנהל אותאד, השותפות הרב מגזרית למאבק בפשיעה בחברה הערבית. "צריך ללמוד איך לתת מעטפת קהילתית לעבריינים". הוא הוסיף כי "השותפות היהודית-ערבית מייצרת חלופה שמספקת פתרונות חברתיים קהילתיים לשיקום עבריינים ולמניעת זליגה לעבריינות".

חסייסי חזר והדגיש את מקומה של הקהילה המקומית, מול הקהילות המקצועיות. "הקהילה היא הבסיס. כל התערבות תתמסמס אם הקהילה לא שותפה לה". אליה החרה החזיקה אחריו: "לקהילה יש כוח בריפוי ובשיקום".

לקבלאווי היה חשוב לומר לנוכחים כי "היום החברה הערבית נעה בין אדישות לחוסר אונים – ובאמצע יש פחד גדול. כמדינה, אנו לא ערוכים לתת לקהילה כלים להיות חלק מהפתרון. הנרצחים הם קצה הקרחון. תופעות הפשיעה שמטרידות את הקהילה הן אחרות, למשל אירועי ירי, דמי חסות. במצב הקיים, ללא התערבות הוליסטית של כלל משרדי הממשלה בכל רמות הפשיעה, מארגוני פשיעה ועד תופעות פשיעה מקומיות, דבר לא ייפתר".