"בשנה האחרונה ירדנו לשטח וגילינו שהרבה ועדים לא יודעים שהם אלה שצריכים למנות את נציגי העובדים לוועדות הבטיחות במפעלים", אמר עו"ד איתן מייקל, מנהל המחלקה לשיתוף עובדים בבטיחות בעבודה, בכנס לנציגי ועדים בוועדות בטיחות שנערך השבוע בחיפה. "המטרה שלנו היא ללוות את הוועדים על מנת לוודא שבכל מקום עבודה מאורגן שצריכה להיות בו וועדת בטיחות – היא תקום כחוק; העובדים יהיו מיוצגים בה כחוק, ויהיו להם כל הכלים הנדרשים כדי לשפר את הבטיחות ולהציל חיי אדם".

מייקל הדגיש כי כל מפעל שמעסיק יותר מ- 25 עובדים מחויב להקים וועדת בטיחות, שמחצית מחבריה נבחרים על ידי ועד העובדים. הוועדה נדרשת להתכנס לפחות שמונה פעמים בשנה, לפקח על יישום תוכנית הבטיחות במקום העבודה, לחקור תאונות עבודה שקורות בו ולהעביר פרוטוקולים למינהל הבטיחות במשרד העבודה. "הוועדה היא שומר הסף הפנימי של מקום העבודה, והיא יכולה להיות כלי משמעותי בידי העובדים לשיפור מצב הבטיחות בארגון".

הכנס נערך לראשונה בשיתוף עם מינהל הבטיחות והבריאות במשרד העבודה. מפקח עבודה ראשי, חזי שוורצמן, אמר לנציגי העובדים בוועדות הבטיחות: "תהיו אמיצים, תזקפו ראש ותעמדו על שלכם. אל תפחדו מבעלי המפעלים, ולא מאף אחד אחר. כשאנחנו מגיעים למפעל אחרי תאונה ורואים מכונות בלי מיגון, אנחנו הולכים להסתכל בפרוטוקולים של וועדת הבטיחות ושואלים איך לא היה לזה ביטוי. אלה תאונות שניתן למנוע, שהכתובת לגביהן כתובה על הקיר. העבודה שלכם יכולה להציל חיי אדם".

סגן ראש מינהל הבטיחות, רן כהן, הציג נתונים בינלאומיים שלפיהם במקומות שבהם קיימות ועדות בטיחות חזקות ופעילות – שיעור תאונות העבודה יורד משמעותית. בדרום קוריאה, למשל, נרשמה ירידה של 14% במקומות עם תוכנית אכיפה פנימית ו-ועדות בטיחות פעילות, ובמקומות עבודה עם ועדי עובדים הירידה הייתה של 30%.

לדבריו, גם בישראל "החזון הוא מציאות שבה הרגולציה היא הסף, לא הרף. ועדת בטיחות היא לא ביורוקרטיה – היא לב ניהול הסיכונים בארגון". כהן הדגיש כי בתקנות החדשות שמבקש המשרד לקדם בנושא עבודה בתנאי עומס חום, בכוונתו לחזק את וועדות הבטיחות ולדרוש שמקומות עבודה בענפים החשופים לעבודה בחום יכתבו תוכניות בטיחות ספציפיות לתחום זה תוך היוועצות בעובדים באמצעות הוועדות.

"מי שחשוף לסכנות במקומות העבודה הם העובדים, ולכן העובדים עצמם חייבים להיות מעורבים בגיבוש מדיניות הבטיחות", אמר יו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית וסגן יו"ר ההסתדרות, תומר רזניק. רזניק הודה כי בעשורים האחרונים, נושא וועדות הבטיחות הוזנח, אך בשנה החולפת פועל האגף שבראשותו על מנת לקדם את המודעות בקרב וועדי העובדים. בנוסף, האגף מלווה את הוועדים ומסייע לגבש קהילה הסתדרותית של נציגי עובדים בוועדות. "אנחנו מאמינים בהרחבת 'האזרחות' של עובדים במקומות עבודה דרך הרחבת השיתוף שלהם בתהליכי קבלת החלטות. בנושא הבטיחות זה חשוב במיוחד, והמחוקק נתן לנו גם כלי נהדר – המעסיק חייב לתת לנו מקום מסביב לשולחן".

יו"ר ועד הרכבת הקלה בירושלים, אבי גבאי, סיפר שבחברה הייתה קיימת שנים רבות וועדת בטיחות – אולם ההנהלה נהגה לבחור את חבריה. "עובדים שדיברו יותר מדי, הראו להם את הדרך החוצה. לכן אני שמח שנפגשתי איתכם. עם האגף, ניגשנו להנהלה ביחד, והיום באמת אנחנו בוחרים את נציגי העובדים בוועדה, שיש בה גם נציג של הוועד עצמו. את השינוי בבטיחות כבר רואים בשטח".

גם ורד פינטו, מוועד מרכזי בריאות אסותא, סיפרה שההנהלה הייתה מופתעת כשבעקבות המפגש עם האגף לדמוקרטיה תעשייתית, דרשה פינטו שהוועד ימנה את נציגי העובדים בוועדה. "ההנהלה הייתה קצת בשוק שאנחנו מכירים בכלל את החוק, אבל הבינו מהר מאוד שאנחנו צודקים ואפשרו לנו לבחור את הנציגים שלנו. זה מאוד משמעותי שמאז אנחנו חלק בתהליכים האלה".

שלמה אלוני, סמנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, הציג לחברי ועדות הבטיחות והוועדים את פעילות המוסד, והזמין אותם להיעזר בשירותיו הכוללים סקרים ובדיקות מתקדמות בנושאי בטיחות שניתנים חינם למקומות עבודה, הכשרות לעובדים וייעוץ במחלוקות הנוגעות לנושא – בין היתר בין ועדים להנהלות או בתוך ועדות הבטיחות עצמן. "אני מאמין גדול בשיתוף העובדים בתהליכי בטיחות וביכולת של עובדים להשפיע על מניעת תאונות. יש חשיבות שהעובדים יהיו משולבים בתהליך ניתוח וקביעת הסיכונים במקום העבודה, ובקביעת המנגנונים להתמודדות עם הסיכונים הללו".

יו"ר אגף כלכלה ומדיניות בהסתדרות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, אדם בלומנברג, הזכיר כי כבר ב-2018 יצאה ההסתדרות למאבק ארצי בנושא המאבק בתאונות העבודה בענף הבנייה. בעקבות המאבק הזה, עברו לאחרונה התקנות שמטילות אחריות על קבלנים ויזמים בנושא הבטיחות באתרי הבנייה. לדבריו, ישנו שיתוף פעולה הדוק בין האגף לאיגוד מקצועי לאגף לדמוקרטיה תעשייתית בכל הנוגע לקידום נושא וועדות הבטיחות. "אנחנו מעוניינים להרחיב את הטיפול בסוגיות בטיחות גם בהסכמים הקיבוציים עצמם, למשל בכל הנוגע לעבודה בעומסי חום. מבחינתנו זה סוגיות של תנאי עבודה לא פחות משכר, ביטחון תעסוקתי ורווחה".

סגן הממונה הראשית על יחסי העבודה במשרד העבודה, עו"ד אברהים כילאני, התייחס אף הוא לסוגייה והבהיר כי הסכמים קיבוציים עשויים להיות פלטפורמה טובה להסדרת סוגיות בטיחות שהחוק איננו נותן להן מענה, בין היתר כיוון שחתימתם מהירה יותר – והם מאפשרים גם גמישות גדולה יותר והתאמה לארגון הספציפי ולאתגריו. "ההסכם הקיבוצי מקנה גם לעובד את האפשרות לעמוד על זכויותיו האישיות בהיבט של הבטיחות, בלי לחשוש" אמר כילאני.