העלייה בטרור היהודי של נערי גבעות נגד פלסטינים, פעילי שמאל, שוטרים וחיילי צה"ל, ממחישה את אוזלת היד של צה"ל בטיפול בפשיעה ובאלימות ביהודה ושומרון. ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס ביום חמישי שעבר שני דיונים בנושא, לאחר שהעלייה במקרי האלימות פגעה גם באנשי כוחות הביטחון. אלא שבשבוע שחלף מאז הדיונים דווח על לפחות 24 אירועי אלימות והשחתה.

נתניהו הורה לכנס את הדיונים לאחר הפינוי של מאחז "צור משגבי", שבו הותקפו גם אנשי כוחות הביטחון ונפצעו לוחם ולוחמת מג"ב. "אני רואה בחומרה רבה את ההתפרעויות האלימות והניסיון לקחת את החוק לידיים על ידי קומץ קיצוני", אמר נתניהו יום לאחר המקרה. "בכוונתי לטפל בכך באופן אישי, ולכנס את השרים הרלוונטיים בהקדם כדי לתת מענה לתופעה חמורה זו". בדיון שהתקיים שלושה ימים מאוחר יותר, נרשמה מתיחות גבוהה בין גורמים בצה"ל לשרי עוצמה יהודית.

מאז אותו דיון חלף שבוע, ודווח מאז על 24 אירועים שבהם נפצעו פלסטינים בדרגות פציעה שונות, נשרפו בתים ועשרות כלי רכב, נופצו שמשות ונכרתו עצי זית, ביישובים ביתא, סמוך לדומא, לובן א-שרקיה, ג'בע, מסאפר יטא, דיר שרף, אבו פלח, רמון, חווארה, אל-מטווי, בית פוריכ, ג'וריש, אל ערוב, סילואן, כיסאן, אל-זווידין, סילוואד, מוכמוס, עטרה וסלפית – כל זאת כאמור תוך שבוע אחד. לפי דיווחים ברשתות החברתיות ברשות הפלסטינית ובקבוצות של נערי הגבעות, תקיפות נעשו גם ביום שבת, חלקן תוך כדי תיעוד ובפנים גלויות של התוקפים.

העלייה באירועים בעונת המסיק נובעת מהיעדר מעצרים מנהליים, מצמצום כוחה של החטיבה לסיכול טרור יהודי בשב"כ, מהיעדר אכיפה, לפי דיווחים, של משטרת מחוז ש"י ומגיבוי לכאורה שמקבלים הפורעים מגורמים בקואליציה. לפי התנועה לחופש המידע, ב-2025 חלה עלייה של כ-30% בתלונות על פשיעה ואלימות על רקע לאומני ביהודה ושומרון.

אוזלת היד באכיפה, והבעיות בהתמודדות עם התופעה הצומחת

הבעיה בהתמודדות עם הפורעים ביהודה ושומרון מתחילה בהגדרה שלהם – לפי השב"כ כ-300 נערים מעורבים בפרעות, אך בצה"ל טוענים כי מדובר במעט יותר מ-150 נערים. "הגרעין הקשה" של הנערים נע לפי ההערכות בין 40 ל-70, אך כאמור המספר המורחב של כלל המשתתפים לא ברור, מה שעלול להקשות על גורמי אכיפת החוק במעצרם.

הקושי השני באכיפת החוק בנוגע לפורעים הוא של צה"ל. צה"ל, הריבון בשטח, אינו מחזיק בסמכויות שמאפשרות לו לעצור את אותם נערי גבעות שעברו על החוק, אלא לכל היותר לעכב אותם במקום. מטבע הדברים, צה"ל, שפרוש ברחבי יהודה ושומרון בסדרי כוחות של עשרות אלפי חיילים, יהיה לרוב הראשון שיגיע לכל אירוע של חיכוך בין ישראלים לפלסטינים או לפינוי של מאחז בלתי-חוקי. אלא שבמקרה שבו אותם נערים עוברים על החוק, חיילי צה"ל יכולים לדרוש מהם להישאר במקום, אך לא לאזוק אותם, ועליהם לחכות לשוטרי מג"ב או משטרת ישראל.

קושי נוסף הוא ביטול הצווים המנהליים כלפי יהודים. עם כניסתו לתפקיד בנובמבר 2024, הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ על הפסקת הצווים המנהליים ליהודים ברחבי יהודה ושומרון, בטענה שמדובר בכלי דרקוני ושניתן להתמודד עם הפשיעה באופנים אחרים.

בחצי השנה האחרונה, נחלש כוחה של החטיבה לסיכול טרור יהודי בשב"כ. בשגרה מתבצע איסוף מודיעין באמצעות השב"כ, ומעצר של מי שהשב"כ הכריז עליו כחשוד. מאז אפריל ראש החטיבה השעה את עצמו, לאחר שנחשפו הקלטות שלו בשיחה עם מפקד ימ"ר ש"י, נצ"מ אבישי מועלם, מדבר בשפה בוטה נגד נערי הגבעות.

לא רק היחידות הרלוונטיות בשב"כ מוחלשות. גם משטרת מחוז ש"י, שבניגוד לצה"ל מוסמכת לבצע מעצרים ולאכוף את החוק על אזרחים ישראלים, האכיפה לכאורה מצטמצמת. לפי דיווחים, מפקד המחוז עד לאחרונה, ניצב עוזי לוי, החל במדיניות של אי-אכיפה של אלימות מתנחלים מאז נכנס השר איתמר בן גביר לתפקידו. ההתעלמות לכאורה של המשטרה הקשתה על צה"ל לבצע את עבודתו ביו"ש ולמנוע חיכוך, עד ששר הביטחון הקודם יואב גלנט זימן את ניצב לוי לשיחת נזיפה, ובהמשך הורה על הקמת כוח מיוחד של מג"ב (שכפוף לצה"ל ביהודה ושומרון), להתמודדות עם הפשיעה והאלימות.

ובעייה נוספת מלבד הקשיים באכיפה, היא הענישה המקלה כלפי פורעי חוק. צעיר שהקים מאחז כמה פעמים במקום שהוגדר שטח צבאי סגור, נעצר והובא בפני שופט. בדיון הוא קיבל עונש מגוחך: הרחקה של 15 ימים מהנקודה שבה התיישב, ולאחר מכן הורשה לחזור אליה כל עוד השטח אינו שטח צבאי סגור.

אקס-טריטוריה

במובנים רבים יהודה ושומרון הפכה לאקס-טריטוריה מבחינה חוקית בישראל. אזור שבו ניתן לבצע פשעים בלי להיעצר. לבד מעשרות המקרים של אלימות כלפי פלסטינים, גם רעלות פנים למשל היא עבירה פלילית ביהודה ושומרון, ולפי פקודות צה"ל באזור, רעול פנים דינו להיעצר, ואם הוא חשוד בביצוע פשע מסוכן או בכוונה לבצע פשע כזה, הוראות הפתיחה באש מאפשרות לנטרל אותו באמצעות ירי לרגליים במקרה הצורך. למרות זאת, מדי שבוע נראים מקרים רבים של רעולי פנים שלא מתבצעת כלפיהם שום אכיפה.

בעבר ההנחה הרווחת הייתה שרעולי פנים ומבצעי הפשעים ביהודה ושומרון הם פלסטינים, ואכן בעשרות מקרים מדי חודש אלה אכן פלסטינים שעוסקים בטרור אלים או בהסתה חמורה לטרור, פולשים לשטחים שמצויים במחלוקת, גונבים ומבצעים פשעים נוספים. אלא שהפשיעה הפלסטינית נענית באכיפה של כוחות צה"ל, ולראיה המעצרים הרבים שמתבצעים בכל לילה ברחבי יהודה ושומרון.

פעילות ההתיישבות של אותם נערים מקבלת גיבוי כספי בסכומים של מיליוני שקלים, רובם הגדול מתרומות שחלקן הגדול ניתנות בעילום שם במיזמי התרמה רבים שעורכות עמותות כמו 'קרן הגבעות', 'חרות ישראל בארצנו', 'אסירי ציון בארץ הקודש', 'חוננו' ועוד. פרט לאחרונה, יתר העמותות הוקמו בשנתיים האחרונות, מה שמעניק רוח גבית להתיישבות החוזרת ונשנית במאחזים ובגבעות, וכפי הנראה ובאופן עקיף, גם לפעילות הבלתי-חוקית של חלק מאותם נערים.

בחודשיים האחרונים חלה עליית מדרגה באירועים, ונעצרו יותר מ-40 נערים וצעירים בגילים 13 עד 25, ביותר מ-100 אירועי אלימות ביהודה ושומרון, שמרביתם כללו אלימות כלפי פלסטינים והשחתת רכוש, וחלקם כללו גם אלימות כלפי פעילי זכויות אדם, עיתונאים ואפילו חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב.

נוער שוליים שמתגורר באופן ארעי בשטח

לפי גורמים בצה"ל וביהודה ושומרון, מדובר בנערים שחלקם הגדול לא מגיע מיהודה ושומרון, אלא נוער שוליים מובחן מיישובים שונים ברחבי הארץ, שנפלט ממסגרות ומצא את מקומו בחוות הרבות ברחבי יהודה ושומרון, וכן בגבעות ובמאחזים בלתי-חוקיים. לפי גורמים בצה"ל יש כ-40 מאחזים "לא מתואמים" עם הצבא, ולרוב אלה מאחזים שעומדים בסכנת פינוי, שנתונה לרוב לשיקול דעתו של מפקד החטיבה המרחבית בשטח.

הנערים והצעירים מתגוררים בחוות באופן ארעי, חלקם נפלטו ממשפחות חרדיות או ממשפחות קשות יום, ורובם המוחלט בעלי רקע דתי. חלק גדול מהחוות עלו על הקרקע בתיאום עם גורמים בממשלה כמו משרד ההתיישבות וצה"ל, כך שלפי צה"ל רוב הנערים אינם מגיעים מהחוות, אלא בעיקר ממגורים ארעיים בנקודות שונות ברחבי יהודה ושומרון.

השר כ"ץ מינה ביוני את אל"מ במיל' אביחי תנעמי לפרויקטור לטיפול בנוער הגבעות, "במקום השימוש בצעד הדרקוני של צווי המעצר המנהליים, שביטלתי ואני שולל מכול וכול. נעמיד לרשותו את כל המשאבים הנדרשים לקדם את הטיפול בנערי הגבעות באופן המיטבי, הראוי והמכבד ביותר".

תנעמי הוא איש חינוך שפועל עם הרשויות וגורמי החינוך והרווחה ביהודה ושומרון, ולפי משרד הביטחון "ביצע מיפוי ראשוני" בנושא, ו"עובד על תוכנית לאומית שתובא לאישור הממשלה", אלא שדיווחים מראשי הרשויות מעלים כי לתנעמי לא ניתנו כלים מספקים להתמודדות עם התופעה, וכמעט חצי שנה לאחר מינויו האירועים האלימים רק הולכים וגוברים.

שוטרי מג"ב נפצעו, ובקואליציה גינו את הפינוי

מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, הציג בדיון בממשלה ביום חמישי סרטון של ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) מוחה נגד פינוי המאחז "צור משגבי" בשבוע שעבר, ואמר כי גיבוי מהסוג הזה מקשה על האכיפה של אלימות הפורעים ביהודה ושומרון. "זו בושה, זה ביזיון וזו תהיה בכייה לדורות", אמרה סון הר-מלך בסרטון. "אני קוראת לכל מי ששייך לדבר הזה, לחרפה הזו, לעצור את זה מייד. יש פה פינוי אלים וקשה, זה מסר נוראי לאויב שלנו". עוד אמרה סון הר מלך כי פונה בית כנסת, אמירה שהתנגד לה בדיון האלוף בלוט. "לא הרסו בית כנסת, אתם נותנים גיבוי לטענות לא נכונות".

סון הר מלך הגיבה לדבריו: "בלוט מחזיר אותנו ל-6 באוקטובר. מדובר באותו שיח, עם אותה קונספציה ואותו נרטיב, שלפיהם המתיישבים הם האשמים והם הסכנה לציבור. בגזרת הפיקוד מסתובבים חצי מיליון כלי נשק המאיימים כמעט על כל אזרח. תפקידי כנבחרת ציבור הוא להתריע על הסכנה ולפעול להגנת תושבי המדינה".